רגעים של חיזוק והשראה - עושים סוף לכל הדאגות שיש לנו בחיים

רב אורח הרב יגאל כהן

עושים סוף לכל הדאגות שיש לנו בחיים

כשאדם מפחד כל הזמן ודואג כל הזמן, זה כאילו אתה אומר לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, נראה לי שאתה ממש רע. נראה לי שאתה רוצה לעשות לי רע כל הזמן".

ובורא עולם עומד לידך ואומר לך בני אהובי, אין אהבה בעולם כמו האהבה שאני אוהב אותך.

למה אתה דואג? אומר חובת הלבבות, מהות הביטחון זה שתדע שהשם עושה איתך רק טוב.

מהות הביטחון זה שתדע שהכל לטובתך.

לא משנה איפה תהיה מחר, אתה תהיה בידיים של הקדוש ברוך הוא. לא משנה מה יקרה איתנו מחר, מחרתיים, בעוד שלושה ימים, בעוד ארבעה ימים...

הילדים שלנו בידיים של בורא עולם. הבריאות שלנו בידיים של בורא עולם, הכסף שלנו בידיים של בורא עולם, אף אחד לא יכול לקחת ממך בלי גזירת השם יתברך, ואם אתה בידיים של בורא עולם.

אין לך מה לדאוג.

נקודות מבט

תלמיד אחד נגש לרבו ואמר לו: "אני רוצה אושר"

אמר לו הרב: קודם תוריד את ה"אני" זו גאווה.

אחר כך תוריד את ה"רוצה" - כי זו תאווה.

ועכשיו כל מה שנשאר לך זה אושר

אתה הלוחם של בורא עולם

לפני מספר שנים, באחד מחדרי הפיקוד הסודיים והרגישים ביותר, ישבו מקבלי ההחלטות וצפו בדרמה מטורפת בשידור חי. ארבעה מסוקים של יחידת עילית היו בדרכם לפעולה נועזת במיוחד בעומק שטח האויב.

המתח בחדר היה בשיא, ואפשר היה לשמוע את הנשימות המהירות מכל פינה. העיניים של כולם היו מרותקות למסכים, צופות בלוחמים יורדים בחבלים אחד אחד עם נשקים דרוכים. על הכתפיים של מנהלי המבצע רבצה החלטה גורלית - שבריר שנייה של כן או לא, שיכול לשנות לחלוטין את מפת הביטחון העולמית ולקטוע את אחד מהארכי טרוריסטים שעשה הרבה כאבי ראש למזרח התיכון.

כשהגיעה פקודת "פרוץ", והמשימה הוכתרה בהצלחה, הנשימה של כולם חזרה להיות סדירה, ואנחת רווחה עצומה מילאה את החדר.

ואיך כל הדרמה הזו שהתחוללה בארה"ב קשורה לחיינו?

אתה נמצא במלחמות קשות ונוראיות מידי יום ביומו. מלחמות שזכות הבחירה בהם קשה עד מאוד. מלחמות שמתרחשות בינך לבין עצמך. האם לאחר שנכשלת בפעולות שאתה רוצה לעשות - תקום ותבחר להמשיך להלחם, או שתבחר ליפול לתוך ייאוש ויותר לא להאמין בכוחות שלך .

אם התרחש אצלך משבר שכמעט ופירק את הבטחון שלך בבורא עולם, בעצמך - האם אתה קם מתעודד וממשיך הלאה? האם אתה בוחר להילחם או בוחר לברוח?

תדע לך! באותם רגעים של מלחמה, באותם רגעים שאתה בוחן כיצד והאם לקום מאותו קושי שחווית, מאותו ניסיון מאתגר שעברת - בורא עולם יושב במרומים עם כל הפמליה ואומר להם בואו תסתכלו על הבן שלי, בואו תראו איך הוא נלחם. האווירה שם גם דרוכה - האם הוא יתייאש? האם הוא יבחר למנוע מעצמו להילחם?

ואז באת עם כל העוצמה ובתוך כל הקושי ואמרת לבורא עולם: "הנני". אני לא מוותר לעצמי על עצמי. אני קם למרות הנפילות, אני ממשיך לחיות למרות הקשיים.

שיהודי מראה לבורא עולם שהוא מבין שקושי זה דבר מאתגר אך מעצים, והוא מראה לבורא עולם שהוא לוחם אמיתי! לוחם בחיים, לוחם בלבחור את החיים הטובים.

ההחלטה שלכם להתמיד, לטפס ולהשקיע בשביל של החיים אולי נראית לכם לפעמים מובנת מאליה, אבל היא הדבר הכי מרגש את בורא עולם!!.

תהיו גאים בעצמכם על כל צעד, ואל תפסיקו לעולם לנסות, לקום ולהילחם על העתיד והטוב שלכם!

כי יש מי שבונה עליכם למעלה ואוהב אתכם עד השמיים!!

איזה טוב הקשיים עושים לאדם?

חז"ל למדו אותנו שהאדם עץ השדה. לאדם יש תכונות רבות שמזכירות את העץ. והנה תכונה מיוחדת שנחשפתי אליה די לאחרונה וממש הסבירה לי כמה החיים שלנו באמת דומים לעץ השדה:

באחד הגנים המפוארים והגדולים בעולם, החליטו לבנות חממה גדולה וסגורה כמו אלו שרואים בנסיעות בצידי הכביש - רק יותר ביותר גבוה. בפנים הם קיבלו הכל: מים, אדמה טובה ופוריה, שמש ואף צמחו במשך כמה חודשים בצורה טובה.

לאחר מספר חודשים אירע הדבר הבא: ברגע שהעצים הגיעו לגובה מסוים הם קרסו ונשברו מעצמם לתוך עצמם, ושאר העצים נותרו חלשים והפסיקו לצמוח הלאה.

בגלל שהיה מדובר בתופעה די נדירה בטבע הגיעו חוקרים מומחים וגילו שבגלל שהעצים לא קיבלו רוחות השורשים לא קיבלו את החוזק שלהם. בקצרה נסביר איך חוזק של שורשים נוצר: שיש רוחות מסביבו הם מטלטלים את העץ וזה גורם לשורשים - כמו שריר - להתחזק עוד ועוד.

וכאן - בגלל שהיה חסר את הרוחות הללו לשורשים לא היה כוח להחזיק את הגודל והעוצמה של העץ ופשוט הכל ....

אותו הדבר כל אדם!

הקשיים שמלווים אותנו, הניסיונות, הלחצים והאתגרים שאנחנו חובים במהלך היום יום הם בעצם אלו שמפתחים את השריר של הנפש שלך. ככל שאתה עומד מול אתגרים בעוצמה - כך אתה בונה אישיות עוצמתית משלך ונפש חזקה מול כל אתגר!

אל תבהל מקושי שמזדמן במהלך הדרך, רק מאותה סיבה שכל אחד כזה הופך אותך לחזק ויציב בהרבה יותר, וגורם לך לא לקרוס בכל זמן.

נקודות מבט #2

"אנשים מתכננים את העתיד על פי העבר בזמן שהם חיים בהווה"

(ידיד נפש)

לעמוד מול רמזור אדום ולשמוח

יש לי שאלה: למה שאנחנו מגיעים לרמזור אדום - אנחנו מתעצבנים?

הרי הרמזור זה דבר שמציל לנו את החיים, שחלילה לא נחצה עם רכב נוסף את הצומת והתוצאה תהיה תאונה חזיתית?

אלא, בהרגשה שלנו - כל מישהו שמנסה לעצור אותנו, לעכב אותנו למנוע ממנו להספיק משהו בתנאים שאנחנו רוצים - הוא בעצם פוגע בנו. וזה אולי הסיבה האמיתית בזמן שמגיעים לצומת עם רמזור אדום מיד אנחנו אומרים: "היום אין לי מזל עם הרמזור"

ובחיים שלנו כמה שהדברים הם דומים אחת לאחת.

יש רגעים לפעמים שמרגישים שהכל לא הולך, הכל נתקע, מתכננים איזה משהו ו...בום לא יוצא - ואז חושבים שחלילה משמים רוצים לעכב אותנו בדווקא. אבל שוכחים לרגע שבורא עולם לפעמים רוצה לעצור אותנו או לעכב אותנו לא בגלל שהוא רוצה למנוע מאיתנו לעשות דברים - להיפך הוא רוצה להציל אותנו ולגרום לנו להגיע למקום שלנו בבטחה

בפעם הבאה שאתם עומדים מול רמזור אדום - תזכרו את הנקודה החשובה הזאת לא כל דבר שמעכב אתכם פוגע בכם. יכול להיות נקודת זווית אחרת חיובית יותר.