Skip to content
Parsha Pages

מקורות עבריים לתפילת נעילה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

1. תענית כו.

בשלשה 5 פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים

2. תלמוד ירושלמי ד:א

אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגין רב ור' יוחנן רב אמר 6 בנעילת שערי שמים ור"י אמר 3 בנעילת שערי היכל אמר ר' יודן אנתורריא מתני' מסייע לר"י בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביה"כ אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתא דרב בצומא רבא א"ל כר תחמי שמשא בריש דיקלי תיהב לי גולתא דנצלי נעילת שערים מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים וכא אמר בנעילת שערי היבל אמר רב מתנה על ידי דרב מאריך בצלות' סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמים נעילה

3. פני משה, ירושלמי שם

: חימתי קיח נעילה • קזי נעילה סfמרו - כנעילת סערי סמיס סיוס כלילה בתחלתה : בנעילת סערי היכלי סתוס ביוס סמוך להפיכה: מיניתז דריס פ"ד לתענית דקתני בג' פרקיס וכו' ביוס וכי לית לך למימר כעילת סערי סמיס ניוס קן חלק נעילת סערי סיכל כר' יוחנן : מחלקה סיטתיה דרב : דקל לעיל קfתר נעילה בלילה זמן נעילת סערי סמיס וקכס חמר כך סיסמי סימפי בריס דיקלי וז"ל זה קול זמן נטילת שערי היכל : ע"י לקות מחריך רבי נתפלתו קרנת וכסיתחיל כסססמס בדים דיקלי היה מגיע לזמן כעילת שערי סמיס ועדיין סיס עומד בתפלה :

4. ר"ן, יומא ו:

ירושלמי (תענית פ"ד ס"ק) (1) מאי נעילה רב אמר נעילת שערי שמים. פילוס לסקל ססקעס סקמס לסיינו בלילה. ושמואל(ט) אמר נעילת שערי היכל. פילוס לסל סללקת הנלות סעליין קול יוס.

5. פסחים נד:

ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה מלאכה תנינא מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ואפילו רשב"ג לא אמר אלא דכי יתיב ולא עביד לא מיחזי כיוהרא אבל מיסר לא אסר אלא מאי אינו כתענית ציבור לתפילת נעילה והאמר ר' יוחנן " ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו התם חובה הכא רשות

6. רש"י, תענית כו.

נעילת שערים, מפולס ככרכות ילוסלמי כפלק תפלת הסקלי) לימתי כעילס יס לומליס נעילת סערי מקלס וי"ס נעילת סעלי סמיס סכועליס לותן לעת ערב כגמל תפלס ונוסגין סיו לסתפלל תפלת נעילס ככל תעניתס ט) כללך סמתפללין ניוסכ"פ:

7. ר"ן, תענית ט.

ומעתה ככל תענית ככול לסוי לסתפלל תפלת נעילה קון מסלכע לומות לכסליס למרינן כפרק מקוס סנסגו (פסקיס כד:) לתסעס כלן לינו כתענית ככול לתפלת נעילה ולין ל"ל שלל לומות. וסטעס סלס תיקנו כעילס סלס כתעניות ססוקכעו לתפלס לכל ללכעס לומות לס סוקנעו סלס לסכל. לכל עכשיו לס נסגו להתפלל כעילס כתעניות סגוזלין על הכלות ועל הגשמיס כללס ססן סומכין על מס סכתכנו למעלס סלין מתפללין כעילס כסלס לססוכות וזו של מעמלות יס לדקותס ססלי יס מי סלומל סלכסי מעמד לף כלותן סני ימיס סלס סיו מתענין סיו מתפללין תפלת נעילס ויס לזס סוכסס כמסכתכו וכתכתי כקילוסי:

8. רמב"ם, הל' תפילה א:ז

הלכה ז וכן תקנו תפלה אחר תפלח מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחנה ובקשה מפני התענית חו היא התפלה הנקראת תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה.

9. רמב"ם, הל' תענית ד:יח

יח שבע תעניות האלו כל מקום שגוזרין אותם שם. אחר שמתפללין יוצאין כל העם לבית הקברות ובוכין ומתחננים שם. כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם. ובכל תענית מתעניות הצרות שגוזרין על הצבור מתפללין תפלת נעילה בכל מקום:

10. רמב"ם, הל' תענית ה:ה

ה ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות. ובי"ג [ג] באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר דברי הצומות וזעקתם. ואם חל י"ג באדר להיות בשבת מקדימין ומתענין בחמישי שהוא י"א. א אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת. חל להיות בערב שבת מתענין בערב שבת. ובכל הצומות האלו אין מתריעין ולא מתפללין בהן תפלת נעילה. אבל קורין בתורה שחרית ומנחה בויחל משה. ובכולן אוכלים ושותין בלילה חוץ מתשעה באב:

11. ריטב"א, תענית כו.

בתעניות ובמעמדות וביוה"כ. פי' תעניות אלו אינן הצומות הקבועים על כל ישראל, דהנהו לית בהו נעילה כדאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים נ"ד ע"ב) תשעה באב אינו כתענית צבור ואסיקנא דהיינו לענין נעילה וכ"ד ברכות, אלא תעניות אלו היינו תעניות של צבור. ונראה שאף בשלש ראשונות שאינן אסורין אלא באכילה ושתיה יש נעילה, דלא תליא נעילה בתענית החמור ברחיצה וסיכה וחבריהם. תדע שהרי אנשי מעמד יש בהם נעילה, ואע"פ שאינן אסורין בתעניותיהן באותן חומרות, שלא הוזכרו בהן, והיתה גזרה שאי אפשר לעמוד בה. תדע שכל תעניות שנוהגים בהן חומרות אלו מפסיקין בהן מבעוד יום, ואילו היו אנשי מעמד חייבין להפסיק בהן מבעוד יום לא היו טועמים כלום מיום א' בשבת בערב עד ליל יום ששי, שהרי [התענו] כל השבוע חוץ מא' בשבת וששי בשבת כדאיתא בגמרא (לקמן כ"ז ע"ב), וכיון שלמדנו שיש (תפלה יש) [תפלת] נעילה אף בשלש ראשונות, יש לדון שיש נעילה בתעניות צבור של ח"ל, ואע"פ שאינן כחומר תשעה באב, ומוסף תפלה דהוי בבבל כדמוכח במסכת מגילה (כ"ב ע"א) תהא תפלת נעילה. אבל לא נהגו כן בכל ספרד, וטעם הדבר שאע"פ שנעילה אינה צריכה חומר תעניות מ"מ תענית צבור בעי, שאע"פ שלענין כ"ד ברכות שהיא תוספת תפלה ורחמים דיננו כתענית צבור כדכתיבנא לעיל (י"ב ע"ב סד"ה וכי תימא), לענין תפלת נעילה שהיא תפלה גמורה לעצמה עשינו עצמנו כיחידים, שאין היחיד מתפלל נעילה כדאיתא בתוספתא (פ"ב ה"ו), וכ"ד ברכות היינו מוסף תפלה דאמר במסכת מגילה. ואע"פ שאנשי מעמד עושים נעילה, שאני אנשי מעמד שגזרתם קודמת מימות הנביאים וגזרת הנביאים וגזרת ב"ד היא ואין תענית צבור גדול ממנו, ולפיכך אין מפסיקין לראשי חדשים כדאיתא בפ"ק (דף י' ע"א ע"ש בדברי רבינו ד"ה תניא). מעתה אין לנו לבטל מנהג בדבר זה:

12. אבודרהם, סדר תעניות תפלת

כעילס לומר קדיס ער נעילה ומכריו כל לקקל לומר כנס לכו מס קייכוי ומתפללין יק ועככו כסומע תפנק על המכרך 6ת עמו יסל6ל נסלוס לין ולומר נידוי קס כלמל לפכיך יוסן מלוס וכו' מס לכו וכו' לקה הכללת על ולס ינלין כנס יתן לך ומדלג ולוק' ולקס כרקמין לקס עליכו וכו' וקוול כל התפנק לכות וגבולות לקק קלוס לקס קוכן סלק לכו לכיכו וסודניי'• לסמכו לעיכיכו מס לכו מק קייכו וכו'ויעבור כסקכולו יסר' כמלב וכו'לכים לים קמולו'וכו' עולס וכו' כלס כעכייכו : (ו'כרכו' כמו ביוכר ולומ' לכס ומוליס ונרכין כסכיס וסיס פלוס קליס תתקבל ומתפללין תפלת ערכית: ועתה סכיס סתימות סכעס ברכות 6לו למס כסינכן:

13. שבת כד.

דא"ר יהושע בן לוי ביום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בארבע תפלות

14. יומא פז:

תנן התם בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו מיתיבי אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה בשחרית מתפלל שבע ומתודה במוסף מתפלל שבע ומתודה במנחה מתפלל שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה תנאי היא דתניא יום הכפורים עם חשיכה מתפלל שבע ומתודה וחותם בוידוי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם תיובתא דשמואל תיובתא.

15. רש"י, יומא פז:

וחותם בוידוי. גלס כתוספתס לינו קותס מקלס יסלסל סלס ססל קסולקן וקכמיס לומליס כל מקוס סזקוק לסכע לף כסלל התפלות לס לכס לסתוס בוילוי קותס כך סמעתי לכל לס גלס לס כתוספתס סכי סלס וקכמיס לומליס מתפלל סכע ולס לכס לסתוס בוידוי קותס ולנעילה קיימי קתני מיסת נעילה מתפלל סנע ומתולס תיוכתס לסמולל תיוכתס :

16. בעל המאור, יומא ו:

מצאתי בסדורים קדמונים שנכתבו על שם מר רב סעדיה גאון ז"ל שמסיימין בתפלת נעילה במה אנו מה חיינו וחותמין בא"י האל הסולחן ונראה הענין הזה בעיני כהלכה והיינו דעולא בר רב דנחית קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו ושבחיה והיינו דתניא בברייתא אם בא לחתום בוידוי חותם אלא שבכל המקומות שלנו והמוקפין לנו מימינו לא ראינו כך ומשנה שלימה שנינו אל ישנה אדם מפני המחלוקת:

17. יומא פז:

אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך ומי אמר רב הכי והאמר רב הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות לדברי האומר חובה קאמר.

18. רא"ש יומא ח:כ

סמל לב תפלת נעילה פוטרת של ערבית לן לטעמיס לסמל כלותס יתילתס קיס וכיון לכלי תו לס כריך. וסלילנס נסוג עלמס לכלויי ערכית לסל נעילה. ולכינו מליל פסק דלית סלכתס כלן ותפלת נעילס לינס פוטלת של ערבית וכריך לסתפלל לותס כיוס. מדגרסינן בילוסלמי כפלק תפלת הסקר נעילה מסו סספטול סל ערכית [ח] לכי כל ולן סונס כסס לב כעילס פוטלת סל עלב. למל ליס לכי כל לכן סונס סילך קול מזכיר הכללס פילוס לס לס יתפלל ערכית לינו מכליל כתפלס ומלוס לסכליל כתפלס לף על פי סקוזל ומכליל על הכוס. למל ליס לכי יונס לרכי כל סילך סכע פוטלת סמונס עסלס פילוס גס סול סקסס על לכלי לב סלמל תפלת נעילס פוטלת של ערכית. סמל ליס וקלס ככל חיתותן פילוס מס ססקסס על לכריו וסיתותן למל ליס כגין לחיתותכת יכטל וכי מסוס לחיתותן תיכטל מילתס לגמרי ולס כלקוק ליסנס. למל לבי יוסי מס למקסי לני כל קסיס ילות מס ללקסי לכי יונס [ט] לס קסיס. קל הקלו עליו מפני תעניתו סיסל סכע פוטלת סמונס עסלס פילוס למסל לכילתו כסכיל התענית הקלו עליו לכל מה למקסי לכי כל וללי קסס לכסכיל למסל לכילתו לין לכטל סכללס סכתפלתו. לכי לכל כל ממל [י] הסמל לסכליס מסליי מכולכן סמעית ללין תפלת נעילס פוטלת סל ערכית. פי' מללכי כל ולכי יונס ססקסו על לכלי לב ומללן סונס סקכל קוסית לכי כל ולס תילן לו ומללכי לסי ללמל מלי לסקסי לכי כל קסס ילות סמעינן לכולסו לית לסו ללב. למל לבי לסי כל כון ותני לבי קייס ככל יוס מתפלל סלס סמונס עסלס כמוכלי סנת וכמוכלי יוס סכפוליס וכמוכלי לתענית ככול. סלמס מסמע כסליס ללית סילכתס כוותיס ללב.

19. ר"ן, יומא ו:

והוי יודע סיס מי ספוסק (למכ"ס סל' תפלס פ"ס ס"ז) כסמוסל וכן כתן קלן ל"מ מלוטבנולק ז"ל וסללכתי כזה נקלוסי ולפי זס כליך לסתפלל תפלת נעילס כולס כיוס. לכל מדכלי סליל"ף ז"ל כללס ססלכס כלן ססניס כסלכותיו סל לסמליכן כסמוך כס"ל. ולפ"ס לכן למפסיכן כתפלת נעילה פסוקי ללסמי ומילי לתקנוניס טוכס מכי סמיכן סמסס כריס דיקלי מתסליכן ליס וכלליתס נילוסלמי: אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית. מוכקל סוגיין כגמלס מסוס דס"ל לכן לתפלת נעילס כלילס קלמל לתפלת נעילה פוטלת של ערכית לכיון לכלי מסססכס תו לס כריך לכלויי זימנס לסליתי: רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא. לסלו לסמוסל לסמל מס לנו כלסול לינס פוטלת סקלי לינס תפלס סלימס:

20. שלחן ערוך, אורח חיים תרכג:ב

ב (א) 3 זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה סמוך א לשקיעת החמה ג וצריך ש"ץ לקצר בסליחות ופסוקיס שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלו' כדי *) שיגמור ו (6) קודם שקיעת החמה

21. משנה ברורה תרכג:ב

ב (ב) כשהחמה בראש האילנות. הוא (6) איזה זמן קודם תחלת השקיעה. ומה שכתב שישלים סמוך לשקיעת החמה, (3) היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים, וסמוך לזה היינו מעט זמן קודם צאת הכוכבים. (ג) ויש אומרים שיכולין להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה, ואף־על־פי שהעיקר כסברא הראשונה, מכל מקום עכשיו שנוהגין כסברא אחרונה אין למחות בידן, (ל) ומכל מקום צריכין על־כל־פנים ליזהר ולהתחיל (ס) בעוד היום גדול, וגם יזהר לומר החרוז "היום יפנה, השמש יבוא ויפנה" (1) קודם הערב שמש, דאם לא כן הוא כדובר שקרים לפני 'ה

22. הררי קדם א:סב

בגמ' יומס פז, ג "מלי כעילת סעריס רב למר כלותס יתירתס וסמוסל למר וידוי". ולכחולס פלוגתתס סיס ללסמוחל לי"ז קוכת תפילס חלס קוכת וידוי, דים סיון לסוסיף וידוי ככעילת סעריס, ולרן כעילס זסו סוכת תפילה כלותס יתירתס, וחי"ז סוכת וידוי כלל. ונראה מכולר מזס, דגס רן דפליג לשמוחל וס"ל דכעילס סויס קוכת תפילס, מ"מ מודס דחי"ז סיון תפילס מכס קוכת סיוס של יוס סכפוריס, חלס עיקר סמיון תפילס סול על כפרת סיוס לסוסיף כס וידוי וסוללס על סכפרס [ניסיך נסוף תפלתו וכמ"ן בתוך התפלה], וע"כ ככרכס למללעית לף סמזכיר קדוס"י ופותס כלתה בחרתנו, מ"מ לר"מ מסייס בוידוי וכסוללס על סכפרס, וגס לדידן מיסלס יכול לסתוס כן, דלי"ז תפילס סל יוסכ"פ חלס תפילס סל וידוי ותסכוכיס וסוללס על ססליסס. והנה ממס דליתס לסלן כגמ' דלרב תפילת כעילס פוטרת של ערכית, הוכיחו סרלסוניס [סלס"ס (סי' כ') וסר"ן (כסוף יומס - ד"ס למר לכ)] לזמן כעילס סוס כלילס, ורב לסיטתיס נירוסלמי בתענית (פ"ד ס"ס), ולכלורס ל"ג מסיכ"ת סיתפלל כעילס כלילס. וכרחס לתלוי בסנ"ל לחס כעילס סיס קודחס על הסליקס, ח"כ סרי זמן ססליסס סול כסוף סיוס, ולכך יכול לסתפלל כלילס ולסודות על ססליחה, ועיין כרס"ס דמתחיל כיוס ומסייס כלילס, וכלחס מסוס דתרתי לית כיס כקסס וסוללס, וע"כ מתחיל לנקס כיוס ומסייס כסוללס כלילס, ודו"ק.

23. מסורה חוברת ו עמ' כב-כג

ב] וכעי"ז נראה להגדיר בענין תפילת נעילה, שכתב הרמב"ם (פ"א מתפילה ה"ז) וכן תקנו תפילה אחר תפילת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד, כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית. וכ"ה בירושלמי דיסוד ענין תפילת נעילה היינו ריבוי תפילה, והמקור לזה מהפסוק גם כי תרבו תפילה אינני שומע, דכל המרבה בתפילתו יש יותר סיכויים שייענה לחיוב, ובתענית שהוא יום צרה בעינן ריבוי תפילה. והי' נראה לומר שאם אחד הי' ישן כל יום הכיפורים ולא התפלל לא שחרית ולא מוסף ולא מנחה, ובא לביהכ"נ בסוף היום בשעה שמתפללים נעילה, שאין לו להתפלל נעילה עמהם, דגדר ענין נעילה היינו ריבוי תפילה, ובלא התפלל כל שאר תפילות היום אין מקום כלל להתפלל תפילת נעילה. ובזה הי' הג"ר משה סאלאוויצ'יק ז"ל מסופק, אם די במה שהתפלל אחת מתפילות היום, או דבעינן שיתפלל כל שאר תפילות היום. ולרבינו שיחי' הי' נראה עפ"י פשוטו דלא חשיבא תפילת הנעילה בבחינת ריבוי תפילה אא"כ התפלל לכל שאר תפילות היום, והוסיף לתפילה זו עליהן.

24. אלפסי זוטא, ברכות פרק ד'

בוה היא דליכא הא מיסף ליתיה בתשלומין שהיא אינו משלים. ואין אחרים משלימים לו ונעילה הכי נמי (ע' סיף מסכת יומא)

25. פרי מגדים, משבצות זהב, או"ח קח:ה

שאלה, ביום הכיפורים שכח תפלת מנחה עד ערבית, מהו להשלימה בערבית. גם אם שכח תפלת נעילה מהו, ואם הזיד בנעילה. או שכח שתיהן מנחה ונעילה עד הלילה, מהו. תשובה, טעה במנחה יום הכיפורים מתפלל ערבית שתיים של חול כמו בסעיף יו"ד ... וכל שכן שכח נעילה דמשלימה בלילה שתים של חול. ואם שכח שתיהן נמי י"ל דמשלימם בערבית, אע"ג דבסעיף ד' דאין תשלומין, הא העיקר דעבר ב' זמנים, א"כ כאן לא עבר ב' זמנים.

26. הררי קדם א:סב

והנה הפמ"ג (סי' ק"ס כמ"ז סק"ס) כקט כפסטות דים תשלומין לתפילת נעילס, וכנרכ"י (סס) מייתי לדעת הרמ"ע דחולק כזס. ולסנ"ל דכעילס לינס קוכת תפלס, סלס סיון וידוי וסוללס, לכלולס פסוט לחי"ל תשלומין. [ול"ל דגס כתעניות ומעמדות כיון סמתעניס יס כסס כפרס דכתיב ונזכרתס לפני ס' ל' - ושייך כעילס, וכנ"ל].

27. ראש השנה טז.

דתניא - הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ

28. ראש השנה טז:

א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן ישלשה ספרים נפתחין בר"ה אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה

29. ביאור הגר"א, אורח חיים תקפב:ט

כי מש"ש שלשה ספרים כו' היינו לחיי ע"ה כמ"ש תוס' שם ודלא כהר"ן שכת' לעה"ז וצדיקים ורשעים בדינן דהא אמרינן ואדם נידון בר"ה וגזר דין כו' אלמא אין החתימה אלא ביה"כ ומתני' בכל אדם מיירי וכן מש"ש תבואה שאירע בה קרי כו' אדם כו'. החליט הגמ' בכל אדם אלא דחיי עה"ז שוין בכל אדם אלא דאע"פ שנכתב אם חוזר בעי"ת נקרע הגזר דין ונכתב ונחתם ביה"כ לטובה וזהו התועלת דאינו נחתם עד יה"כ וז"ש שב בנתיים כו' וזה שמבקשין בעי"ת וכתבנו כו' ליקרע גזר דין ויכתבנו לחיים ולכן אין לאומרו ותחתם אלא תכתב.

30. מטה אפרים תרכג:ב

המנחה [א] והמנהג ביותר שההחלה החיה עכ"פ ביום ממש וממשיכין ההפלה להוך הלילה ובמקוס שדרך החכם לומר דברי כבושים ולעורר לב העם שיכותו לבם לאביהם שבשמים כי הוא מנהג ותיקין כי על הרוב מחמת חולשת ההענית ועייפות גרפים העם בתפלת נעילה וכמשא כבד יכבד מהם והמשכיל בעת ההוא יקחם בדברים לשוב אל ה' בתשובה שלימה ומגלה אזנם למוסר באמירה נעימה כי הכלית כל העשי"ת הוא יוה"ב והבלית יוה"ב הוא הפלת נעילה שהכל הולך אחר החתום ואדםי להבל דמת איך יזכה בחתימה ולא יביא בידו מאומה השורה להביא אל הקודש פנימה, ואם החרש יחריש בעת ההוא כעבר ישאף צל להשלים חוקו ולביתו הוא מהומה אך לריק יגע זה כמה ואם לא עכשיו אימתי יניע עת רצון להענות ויזכה להבנות הנהרסות ולנטוע הנשמה והחלש יאמר גבור אני לעמוד לשרת עבודה תמה ודברים אלו וכיוצא בהם יעי אזנם ויעוררו נפשם הרפה שיוסיפו אומץ בהפלת נעילה לשפוך לב כמים ותעל שועתם אל האלהים השמים :

31. משנה ברורה תרכג:ג

(ג) ואומר במקום 'כתבנו'. וכן כשמגיע ל"וכתוב" יאמר "וחתום", וכן יאמר "בספר חיים וכו' ניזכר ונחתם", כי בנעילה הוא חתימת הגזר דין שנכתב בראש השנה על בני־ אדם לטוב או לרע. ויזדרז מאד בתפלה זו, כי תכלית כל העשרת ימי תשובה הוא יום הכפורים, ותכלית יום הכפורים הוא תפלת נעילה, שהכל הולך אחר החיתום, ואם לא עכשיו אימתי, ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית, מכל מקום יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו גדרי התשובה באמת, והבא ליטהר מסייעין אותו ויחתם בספר חיים טובים.

32. דעת תורה, אורח חיים תרכג:ב

ואומר במקום כתבנו חתמנו. ולס טעס ולמל כתבנו, נייל דס"ל לחזור, כיון דכלס למר כלוס ל"ל לחזור, סול סדין כמסנס, ועתוסי גיטין פי [עייל וייס ופס עילו וכר, שכתכו כזכ"ל: לומל ל"י לסיינו לוקח עיר פולין נס, לכל כיל סנולד כס לפי סינס כפר, כיון סל"ל לכותנו כלל, פסקדמוניס פסלגילו לכותכו מסוס פלס יסרע סיס סס יוסף בן שמעון חסר וכו' כי"ט], לך ים לחלק כמובן. לכל לפימים הפרייס לסעי"ז סי' ק"ל סעיף זי לגס חתימה בכלל כתיבה, נלחס לחיל לחזול. ועי נגיטין ס"ו נ. ככל ססוגי דמוכס כן [כמיס ספריית לחתימס ככלל כתינס, יעו"ס כמסנס וגנרי ופשוט סול]. ולף לכתפלס לריך לומר לסון מכולל, מיימ כדיעכל יכל.

33. משך חכמה סוף פרשת וילך

ולכן למל סוכס יסרחל עד ד' חלדיך, כי מלכותל דרקיע כעין מלכותל דלרעל וקנס על הכל יסם סופטיס וגכוס מעל גכוס כו' ומימיניס ומסמליליס ופעמיס מטיס לכף זכות מחמת חיזס וכות, לכל כעין מלך סכוגט כככול סמלך, לז כילס מחייכיס כי מי יוכל למחול על ככול סמלך כלערי המלך כעלמו יוכל למחול לסלי סככי וסלחמיס, ולכן למל סוכס יסרחל על ד' חלדיך, פילוס שער ד' כעלמו יגיע התסוכס כי מי יוכל למחול קין ממכו, כי כשלת כפוניך, כי סיס לך סעדל קללתס, כי מלכך מכוון קטלך קיס קלול קסס גדול מלך ולק ד' כלחמיו לב חסד ומלכס לסלוס. וכילוסלמי ליס סנסדרין למלו לף סקכ"ס חיכו דן יחידי סכסמל וכל לכל הסמיס עומדיס כו' וכססוס חותס ליכו חותס חלס כיסיך סכסמל ולגיר לך לת סלסוס ככתב למת. וקנס כל ימי תסוכס סמלך יושב על כסל ולכל ססמיס עומדיס עליו יכול לסועיל לק על עבילות סלין נקס קלול קסס סוקלין זכויות כנגד מכירות, לכל על סס"ס ע"ז למלו לס יכופל לכס סטון טל תמותון כ"ייכי לין יוסכ"פ מכפר (סוף יומל) ולק כעת החתימס סקסי"ת דן יחידי לז קול שעת הכושל סקסי"ת יסלס מרוב טוכו לקלי גודל סככי והחלטה כי לס קול ימחול על קלול ככולו מי ילמל חליו לכן ככטילס סדלו ספסוקיס למס תמותו. הסיכו וקיו כי לס תחפן כמות כו' וכיו"ב, כי הכל על טון חלול השי"ת

More in this printout

View the whole printout