י"ג תשרי תשל"ד: על אף המלחמה שבארץ הקודש יש מקום ומוכרח לערוך התוועדות, כהנהגת בעל ההילולא "לכתחילה אריבער". (ס"א). כפי שהאדם מראה פנים, כך מראים לו מלמעלה, ולכן מובן שעכשיו יש להיות בשמחה. (ס"ד). ביום ההילולא הוא זמן מתאים לחזור מתורת בעל ההילולא. (ס"ו). "ניבא ולא ידע מה ניבא", עכשיו מובן מדוע בקיץ עשיתי שטורעם בענין ד"מפי עוללים וכו'" וצדקה וכו'. (ס"ח). למה עשה הוי' ככה (המלחמה)? מפני שהיו כאלו שרצו להחזיר השטחים, ולכן צריך להכריז ולפסוק שהם לא דיברו בשם כלל ישראל. (ס"ט). עכשיו מובן הטעם לעריכת "הדרן" על מסכת חלה (בהתוועדות דיום ו' תשרי) ע"ד החילוק בין חלות אלכסנדריא ודמשק, שקשור למלחמה. (ס"י). הוראה ע"ד תיקון חוק "מיהו יהודי". (סי"א). הנקודה והסך הכל מההתוועדות: להוסיף בתורה וצדקה, ובפרט בערב חג הסוכות. (סי"ג)
י"ג תשרי תשל"ה: המצוה היא לקחת את הד' מינים כפי שהם בעולם ולא להסתפק באחדות ד' המינים דישראל, כי רצון הקב"ה הוא "דירה בתחתונים" דוקא, וכמו שמודגש "במבצע צדקה" שצריך לקחת כסף גשמי ע"י עבודה בעניני רשות ועי"ז לקיים מצוה, וכמו"כ "מבצע נרות שבת קודש" ענינו למנוע תקלה בעץ ובאבן גשמיים; הנפקא מינה בין חינוך בנות להדלקת נרות: לחינוך קטנים בלבישת טלית גדול; ע"י מצות נרות שבת קודש תזכה הבת לשידוך טוב (ואבי' יזכה לחתן תלמיד חכם). (ס"ב). מצוות שהזמן גרמא: "מבצע ד' מינים", "מבצע צדקה" דערב חג הסוכות, "מבצע נרות שבת קודש" בהוספת ברכת שהחיינו; פ' האזינו תוכנה עבודת התשובה "בחילא יתיר" ושייכותה לימים אלו שבין יום הכיפורים לסוכות; הכרזת "ויעקב הלך לדרכו". (ס"ג)
י"ג תשרי תשל"ו: מוגה - ביטול אפשריות דפגיעה בשלימות הארץ ע"י הוספה בשמחה החג; נסיעה לערי השדה ע"י נציגים מהרבה מדינות. בלתי מוגה - הוראה מזה שאכלו ושתו ביום הכיפורים כשחנכו את הבית הראשון - הכח שיש ליהודי "אופטאן" עם ענין גשמי כי גם זה מדרכי ה' הוא (ס"ב). כל ענין בחודש תשרי הוא ענין כללי - ומכיון שיהודים עזרו לאומות העולם נגד שלימות התורה והארץ, צריכים שבהמבצע לשמח יהודים, ישתתפו נציגים מהרבה מדינות ויחדיו יביאו שמחה, שזה מראה על בעל הבית'שקייט שיש לו בכל מקום. (ס"ח).
י"ג תשרי תשל"ח שלימות הארץ מתבטאת בזה שמיישבים בפועל את כל הארץ לגבולותיה, וללא רעש לא בכך שמספרים את "כוחי ועוצם ידי", כי אז גם הגוי יראה את "כוחו ועוצם ידו"!
י"ג תשרי תש"מ: שיחה א: יום ההילולא דאדמו"ר מהר"ש, סבו של אדמו"ר מהוריי"צ שייכותם ניכרת הן בתואר פניהם והן בעבודתם "מלכתחילה אריבער" - "ואתהלכה ברחבה", באופן בולט גם ביחס לחצר המלוכה דמדינה ההיא; אף שא"א להדמות להם, צריך ללמוד הוראה מכך להתנהג באופן זה בעניני תורה ומצוות השייכים להנהגת העיר והמדינה. בפרט הארץ הקודש שה"ז רצונו האמיתי של כ"א מישראל ולא "כפי' דתית"; בפרט בימים שבין יום הכיפורים וחג הסוכות. (ס"א). שיחה ב: שייכות אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצ"צ - "אחד (י"ג ניסן) באחד (י"ג תשרי) יגשו" עבודת הצ"צ בתורה היא דיבור אודות יהודי רוסי' וצרפת. (סי"ג).
"אחד" עם עבודת מהר"ש בעניני המלוכה. וההוראה גם "טוב ארצו"; בסיומו - "רבבות אפרים" - מלשון "הפרני", אשר גם ב"ארץ לבריות" צ"ל ע"פ תורה; בפרט בענין החינוך שהוא טוב לשמים וטוב עניי" מתנהג בגדולה, "לכתחילה אריבער" ו"אלפי מנשה", לשון שכחה לבריות; חינוך - גם מלשון "חנוכת הבית" דבתשרי היתה חנוכת בית שמנסה לילך "ארונטער", והברכה היא - "רבבות אפרים" - לשון ריבוי; המקדש הראשון (שנעלית מיום הכיפורים ולכן אז הי' אכילה ושתי' גם ובענינים שהזמן גרמא "לכתחילה אריבער" האחדות ד"כל ישראל כן, ובזמן הזה ח"ו לשנות) שנמשך "שבעת... ושבעת ימים" טוב בסוכה אחת" והאחדות דד' מינים עד לאחדות בעולם, לע"ל כל לשמים ולבריות; הדגשה בענין החינוך בקשר עם הכרזת מנהיגי האומות יחוגו את חג הסוכות; ו"לכתחילה אריבער" בגאולה "כעב המדינה וההוראה להוסיף ב"תומכי' מאושר" ובפרט בחינוך עצמו תעופינה" עם ענני שמיא (ולא "עני ורוכב על החמור"); התעוררות ע"ד באופן ד"ואתהלכה ברחבה" בשמחה; ע"ד המבצעים. (סט"ו). שיחה ג: כל המבצעים. שיחה ג: התעוררות מיוחדת ע"ד מבצע נרות שבת קודש; בית המקדש הראשון פעל דירת קבע לו ית' ו"ושכנתי בתוכם" הוא ע"ד צדקת "קרן השנה" - מעלת הזריזות בזה.
י"ג תשרי תשמ"ב:
י"ג תשרי ה'תשמ"ב, להשלוחים דקסבלנקה
ברכה להצלחה בשליחות.
ברכה להצלחה בהתפקיד דיורו משפטיך ליעקב גו", ע"פ פס"ד הרמב"ם שלא שבט לוי בלבד כו'"
י"ג תשרי ה'תשמ"ב
א. י"ג תשרי: לכתחילה אריבער" שייכות הענין דלכתחילה אריבער" (שנתגלה ונתפרסם בדורנו) לאות וא"ו דשם הוי' (השייך ליום י"ג תשרי) ששניהם ענינם אמת (א־ג) ההנהגה דלכתחילה אריבער" בעל שם'סקע הנהגות" התבטאה אצל אדמו"ר מוהר"ש גם ביחסו למלכות המדינה; ועאכו"כ שכן צ"ל ההנהגה בימינו, במדינה של חסד, ועי"ז יתבטל המצב הבלתי רצוי במדינות שעדיין יש בהם רדיפות וכו' (ד־ז)
ב. מבצע ס"ת הכלליים ויום טוב, ענין האחדות (סוכה אחת") שע"י כתיבת ס"ת הכלליים; הכוונה היא לא לכתוב ס"ת רבים (אף שצריך יותר מא'), כדי שבכל ס"ת יתאחדו מספר גדול של בנ"י (טרי) לפלא שההתעסקות ע"ע במכירת אותיות לס"ת של ישיבת תומכי תמימים" (וכן בית רבקה") אינה בזריזות המתאימה (ובפרט שעי"ז אפשר להרוויח כסף עבור המוסדות, אף שאין זה עיקר הכוונה), בפרט בזמנים אלו שדברים רבים נעשים בשעתא חדא כו' (יא"ד) לפועל לא להתחיל בס"ת חדשים, ואלו שהתחילו כבר עליהם לפעול ביתר התאמצות מבלי לחכות עד שיענו על כל שאלותיהם, ובודאי יצליחו לפעול בזה על כל יהודי ע"י שיסבירו לו את יוקר הענין; לאחרי שיסיימו הס"ת הא' יתחילו בכתיבת הס"ת הב' (טו־יט) ההכרח בכ"ז במיוחד מצד מצב העולם עתה שהוא מתנועע כו', והדרך לשמור על בטחון בנ"י היא ע"י האחדות (כ) מכיון שנמצאים במצב דפנו אלי עורף" אין מבחינים שענין זה הוא לא נפלאת גו' כי קרוב גו' מאד בפיך ובלבבך לעשותו", למרות גודל הפלאת הענין (כא־ב) ע"י עצם ההחלטה בזה, ומבלי להתייחס לכל המלעיגים כו', זוכים כבר שכר הפעולה ביאת המשיח תומ"י (כג"ד) הקשר לשיעור חומש היומי וללוי אמר וגו", וכדברי הרמב"ם שענין זה שייך לכאו"א שנדבה רוחו אותו" (כה)
ג. סיום מסכת יומא בירושלמי (המשך). העיקר הוא ההוה, ולכן מובא כל השקו"ט כו', ובירושלמי העיקר הוא העתיד, החילוק בין הבבלי והירושלמי מתבטא גם בסדר הלימוד שלהם בבבלי ובמיוחד בזה"ז, ולכן מובאת רק המסקנא שבעתיד; ע"ד החסידות בבבלי הוא אור חוזר" וירושלמי אור ישר", ולכן בזה"ז הלכה כבבלי (כז־ט) ב' קצוות בענינו של יוה"כ: אחת" עבודה מיוחדת שאין דוגמתה בכל השנה; וענין זה ממשיכים בשנה" (ל)
ד. מבצעים.. מבצע סוכות, נש"ק ושאר המבצעים, החל מאהבת ישראל (בפרט ע"י ס"ת הכלליים); סיום חלוקה לצדקה ע"י הטנקיסטים" (לא־ד)
י"ג תשרי תשמ"ג:
שיחה א: מאה שנה להסתלקות אדמו"ר מהר"ש; המשכת תכלית העילוי למטה מטה "פועל ישועות בקרב הארץ". ובאופן ד"לכתחילה אריבער". (ס"א). שיחה ב: הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי, ואדמו"ר הצ"צ - בי"ג ניסן: ניסן ותשרי - עבודת הצדיקים ועבודת הבע"ת, והקשר שביניהם. י"ג בגימטריא "אחד"; הדגשת ענין האחדות בתורתם, ובהשפעתם על כלל ישראל. (ס"ח).
שיחה ג: שיעור חומש היומי - "ברזל ונחושת מנעליך וכימיך דבאך": שמירת בטחונה של ארץ ישראל ע"י כאו"א מישראל בכל מקום שהוא. (סט"ו). שיחה ד: תודה וברכה על כל הברכות והאיחולים לשנה החדשה. (סכ"ה). שיחה ה: הניגון לכתחילה אריבער. (סכ"ו). שיחה ו: תפילה מתוך הסידור, ומתוך מחשבה "דע לפני מי אתה עומד: התבוננות בהנהגת רבו - לא בשעת התפילה. (סכ"ז). שיחה ז: מבצעי סוכות, נש"ק, ושאר המבצעים, הדגשה וזירוז מיוחד בהשלמת בנין מקוואות. (סל"ד). הנהגת אדמו"ר מהר"ש - בתכלית ההרחבה, ובהתאם לכך המשכת הברכות דבני חיי ומזוני רויחי לכאו"א מישראל. (סל"ה). נתינת צדקה, ועי"ז - הקב"ה נותן צדקה. (סל"ו).
י"ג תשרי תשד"מ:
שיחה א: ענינו של נשיא בישראל - לנשא את אנשי דורו. בפרט בעניניו המיוחדים; ענינו של אדמו"ר מהר"ש - לכתחילה אריבער בכל עניני העבודה, ובפרט במצות צדקה - לפזר מעות לעניים בערב סוכות. (ס"א). שיחה ב: הוראה משמו של אדמו"ר מהר"ש, "שמואל" - ע"פ סיפור הולדת שמואל הנביא: השתדלות בקיום מצות "פרו ורבו" ובאופן ד"לכתחילה אריבער", למעלה ממחשבונות. (סי"ד). שיחה ג: א) הוראה משנת המאה ואחת "לכתחילה אריבער" שלמעלה מגדרי הטבע, כמו בלי גבול דשמחה. (ס"ל). ב) ב' הקוין ד"לא תהי' מוחלפת" ו"לאפשא לה" - עונג ורצון. (סל"ו). שיחה ד: עריכת שבע ברכות. (סמ"ב). שיחה ה: חלוקת דולרים ע"י הטנקיסטים בתור התחלה ל"פיזור צדקה לעניים בערב סוכות". (סמ"ד). שיחה ו: שיעור חומש דיום זה - ברכת נחלת יוסף, השייכת לנחלת נשיא דורנו. (סמ"ז).
י"ג תשרי תשמ"ה:
שיחה א :ס"א - מעלת האחדות שבהתוועדות, ובפרט - בהתוועדות שנערכת בזמן שיש בו נקודה משותפת המאחדת את כל חלקי הזמן, ובזה גופא - נקודה שתוכנה ענין האחדות. ובנדו"ד: הנקודה המאחדת את ד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות היא: (א) ימי שמחה דחנוכת ביהמ"ק. (ב) קיום מצות סוכה, ותוכנם - ענין האחדות. שיחה ב :סי"א הוראה מבעל ההילולא די"ג תשרי "לכתחילה אריבער" בכל עניני העבודה, ובנדו"ד - בענין האחדות, בנוגע לפועל - לפזר צדקה בערב סוכות, ובפרט - לצרכי החג. שיחה ג :סי"ט שיעור היומי ברמב"ם - "נודר . . קטן והביא גדול" בענין הקרבנות בעבודה הרוחנית עבודה באופן ד"לכתחילה אריבער". שיחה ד :סכ"ח - ג' הקוין דתורה תפלה וצדקה בהתוועדות, והדגשה מיוחדת בקביעות שנה זו ביום השלישי טוב לשמים וטוב לבריות. סכ"ט - שיעור חומש היומי - ברכתו של יוסף, תכלית העילוי בענין הברכה, בעניני שמים וארץ. ס"ל - הוספה בכל עניני המבצעים. סל"א בתפלת יוהכ"פ: "כמו ששמעת תפלת כה"ג בהיכל, כמו כן מפינו תשמע ותושיע", ופעולתה על כל השנה - "שנת אורה, שנת ברכה", עד לסיום האל"ף-בי"ת.
י"ג תשרי תשמ"ז:
שיחה א :העילוי שביום ההילולא דנשיא בישראל מידי שנה בשנה, ובהתאם להוראתו - "לכתחילה אריבער", והמשכת הענין בפועל ע"י הפצת המעיינות חוצה. שיחה ב : א) ביאור בתורת בעל ההילולא על מאמר חז"ל "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא כו'" בפנימיות הענינים. ב) הוראה מהנ"ל ע"ד חשיבות המעשה בפועל דוקא, כולל -החובה של מי שנבחר ל"משפיע", "מנהל", "חבר הנהלה" וכיו"ב, למלא תפקידו בפועל. שיחה ג :הקשר המיוחד ד"לכתחילה אריבער" לשנה זו שתחלתה ומועדי' ביום השבת ענין התענוג ו"כל מלאכתך עשוי". שיחה ד :א) ביאור הענין ד"לכתחילה אריבער" בשיעור חומש היומי: (1) "דן גור ארי' יזנק מן הבשן", (2) "ובגאותו שחקים" ב) התעוררות ע"ד מבצע סוכות, ד' מינים וכו'. שיחה ה :מגבית לצדקה וסיום ההתוועדות בניגוני שמחה.
י"ג תשרי תשמ"ח:
שיחה א: א) ביום ההילולא - "והימים האלה נזכרים ונעשים" - יש להתעורר בכל עניני בעל ההילולא, ובמיוחד בקשר לפתגמו "מלכתחילה אריבער". ב) הקדמה למאמר. שיחה ב: השייכות ד"הקהל" בזמן הזה והתעוררות לפעולות בזה. שיחה ג: א) ביאור בשיעור היומי בחומש "וליוסף אמר מבורכת גו' ממגד גו'" והשייכות ל"הקהל". ב) ביאור, בפנימיות הענינים, בשיעור היומי ברמב"ם (הל' מקואות) והשייכות ל"הקהל". שיחה ד: הצעות פרטיות לאופני הפעולה ב"הקהל". שיחה ה: פעולות "הקהל" בארגונים שונים, ובמיוחד - במוסדות חינוך, חשיבות הענין והצעות בנוגע לפועל.
ליל ומוצאי י"ג תשרי תש"נ (משולב):
יום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש ויום ההילולא של הצ"צ - "אחד באחד יגשו", י"ג ניסן וי"ג תשרי; החילוק שביניהם - עבודת הצדיקים (ניסן) ועבודת הבעלי- תשובה (תשרי) בעבודתם ושמותיהם ותורתם, והשייכות שביניהם שהעבודה בסדר והדרגה (צדיקים) חדורה בתנועה שלמעלה מסדר והדרגה (בעלי-תשובה). עילוי מיוחד בשנה זו - ק"ז שנה ליום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש, כמודגש במזמור ק"ז בתהלים - "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם", והשייכות להעילוי דמאתיים שנה להולדת הצ"צ. פרשת השבוע - "וזאת הברכה אשר ברך משה גו'", עד "ויעל משה גו' אל הר נבו", נו"ן בו, שער החמישים דבינה הסיום בצדקה, והשייכותה לערב סוכות. ההכנות לסוכות, והשייכות להגאולה.