Skip to content
קביעותא

עבירות שבין אדם לחבירו – עד שירצה את חבירו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ראוי להביא מעשה נורא שהתרחש עם מרנא החתם סופר, ללמדנו עד כמה נזהרו גדולי האומה בכבוד הזולת. הסיפור הובא בספר 'חיים שיש בהם', ובספר 'אדרבא':

הגאון רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג זצוק"ל לימים אב"ד גרויסווארדיין, כשנכנס ללמוד בישיבתו של החתם סופר, מהיותו מחוסר אמצעים הציע לבחורים כי מוכן הוא לכתוב את כל חידושיו של החתם סופר מלה במלה ואפילו לתאר את כל תנועה ותנועה שלו והם הבטיחו לשלם לו על כך.

באחד מן הימים החליט שבשיעורו של החתם סופר כשיחזור על החומר הנלמד בעבר, ישב הוא מתחת לשלחנו של החתם סופר ויחקה בדיוק את אותן תנועות של החתם סופר בשיעורו, בכדי לרומם את רוחם של חבריו לישיבה ולשמחם.

כשהתחיל השיעור המדובר, התיישב הבחור מתחת לשולחנו של החתם סופר, וכשהתחיל את שיעורו, החל גם הבחור לחקות את תנועותיו ותנועות גופו של החת"ס ובדיוק מפליא ממש כפי שהחתם סופר עושה בשיעור. בעיצומו של השיעור הרגיש החת"ס כי אין התלמידים מקשיבים לדבריו כימים ימימה, והבחין במבטי שחוק שהיו על פני הבחורים והוא תבע מאחד התלמידים לספר לו מה זה ועל מה זה? התלמיד נאלץ לספר לו על ההסכם שהיה עם אותו עילוי צעיר לכתוב את שיעוריו ולמוסרם בפני התלמידים בדיוק באותו אופן שהרב מוסרם, וכי הוא יושב כעת ממש מתחת לשולחנו ומחקה את תנועות רבו אחד לאחד.

והנה התרחש דבר נורא... החת"ס הגיב בהקפדה, סגר את הגמרא ועזב את הישיבה. למחרת היום ציווה החת"ס למסור לכל הבחורים שעליהם להתייצב לשיעור ללא יוצא מן הכלל, איש בל יעדר ומי שלא יופיע לא יורשה להיות בישיבה, והודיע החתם סופר שגם יצחק אהרן, אותו נער צעיר חייב להשתתף, ואם יסרב יש להביאו אף נגד רצונו. לא היתה איפוא ברירה ליצחק אהרן וגם הוא בא כשכל גופו רועד כעלה נידף ונפשו כמעט פורחת ממנו. רוחו הייתה כה שבורה ורצוצה ממה שאירע בשיעור אתמול שלא היה יכול לבוא ברגליו והבחורים נאלצו להעמיסו על כתפיהם ולהביאו לישיבה, הוא ידע שכלתה אליו הרעה והיה בטוח שהרבי יגער בו קשות ויסלקו מהישיבה בבושת פנים.

כולם התיישבו במקומותיהם באימה ויראה והמתינו לבאות... החתם סופר נכנס לחדר השיעורים התיישב במקומו כשעיני כולם מושפלות מזכרון המעשה הנורא, ואז פתח החתם סופר ואמר: 'בני היקרים אתמול בעת השיעור לא התנהגתי כשורה, במקום לשבח את הבחור יצחק אהרן על מידת חביבותו לחידושי התורה של רבו ולחביבות שלו בכלל, מה גם על כשרונותיו הנעלים וזיכרונו הנפלא, נכשלתי בעוון של המלבין פני חבירו ברבים...' וכאן פרץ מרן החת"ס בבכי מר שזעזע את כל הנוכחים... רגעים ארוכים חלפו ובכיו של החתם סופר נשמע בחלל הישיבה ברמה, בחוזרו על כך שהמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, והמשיך: 'על כן אינני רואה עצמי ראוי להמשיך ללמד כאן אבל ברצוני לפייסו, על כן הנני מבקש מכם חנוני בני חנוני, אנכי מבקש מהקב"ה שימחל לי וכן ממך יצחק אהרן מבקש אני ממך מחילה, אנא בני מחל לי!' וחזר ושאל 'האם הינך מוחל וסולח?' כמובן שהתלמיד ההמום מחל לרבו על אתר, ורק כאשר היה ברור לחת"ס כי אין לו שום קפידא עליו, חידש את מסירת שיעורו בישיבה.

כל זה עשה ראש הישיבה מגדולי הדור וממנהיגי היהדות כולה בפני כל תלמידי הישיבה שמנו אז שלש מאות ותשעים בחורים!! כמה מוסר השכל למדים אנו ממעשה נורא זה בזהירות יתירה בכבוד הזולת ועל בקשת מחילה והתרצות כלפי מי שפגענו בו.

More in this printout

View the whole printout