Skip to content
קביעותא

בפתח השער - גבורה יהודית

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אי שם, בכפר קטן וציורי שעליו כנראה מעולם לא שמעתם, חי לו איכר זקן. החיים שלו היו פשוטים, והנכס היקר ביותר שלו היה - סוס עבודה אחד. הסוס הזה היה הכל בשבילו.

בוקר אחד, בלי שום התראה מוקדמת, הסוס פשוט החליט שנמאס לו וברח אל מעבה היער.

כל השכנים מיהרו להתייצב בחצר שלו. הם צקצקו בלשונם, תפסו את הראש ואמרו ברחמים גדולים: "אוי, איזה מזל רע! איזה אסון! איך תסתדר עכשיו? הסוס היחיד שלך נעלם, מי יחרוש את השדה?".

האיכר, בלי להתרגש יותר מדי, הביט בהם בשלווה גמורה ואמר מילה אחת בלבד: "אולי".

עבר שבוע, והשכנים כבר התחילו לשכוח מהעניין. אבל אז, יום אחד, נשמע קול שעטות פרסות. הסוס האובד חזר מהיער, אבל ממש לא לבד. מאחוריו דהר עדר שלם של עשרה סוסי פרא חזקים, שריריים ויפים להפליא. הכפר כולו היה בהלם. האנשים הגיעו בריצה, מתנשפים מרוב התלהבות: "וואו, איזה מזל טוב! איך ביום אחד הפכת לאיש הכי עשיר באזור!".

האיכר משך בכתפיו ברוגע, ושוב ענה: "אולי".

למחרת בבוקר, העלילה שוב הסתבכה. בנו היחיד של האיכר, בחור צעיר ומלא מרץ, החליט לנסות לאלף את אחד מסוסי הפרא. אבל הסוס לא שיתף פעולה ופשוט העיף את הצעיר באוויר. הבן התרסק על הקרקע ושבר את שתי רגליו. השכנים הגיעו שוב, הפעם עם פרצופים אבלים: "איזה אסון נורא! חוסר מזל משווע! הבן שלך, העזרה היחידה שלך, מרותק עכשיו למיטה ולא יכול לעבוד. איזה מזל רע!". האיכר נשאר קר רוח, עמד בשקט וענה: "אולי".

חלף עוד שבוע, ומלחמה אכזרית פרצה לפתע במדינה. קציני הצבא פשטו על הכפר וגייסו בכוח את כל הצעירים הבריאים למלחמה בחזית, שממנה רבים לא יחזרו. כשהגיעו לבית האיכר, הם ראו את הבן המגובס והשאירו אותו בבית. השכנים הגיעו אליו שבורי לב ודואגים לבניהם, ואמרו: "איזה מזל טוב יש לך! הבנים שלנו נלקחו לקרב, ושלך נשאר איתך בחיים!".

האיכר הביט בהם, העלה חיוך קטן על שפתיו, וסיכם: "אולי".

"אם הכול אולי, אז מה בטוח?", זעקו השכנים.

"שמה שהשם עושה זה טוב!", השיב הכפרי בתמימות טהורה.

***

ההכרה בגדלות הבורא, שהוא טוב לכל ומבלעדיו לא ינקוף אדם אצבעו למטה – הכרה זו נובעת מעיסוקנו בתורת ד', חוקיו והלכותיו. ככל שישקיע האדם את עצמו בתורת ד', יכיר ויתענג בגדלותו ית', או אז לא ידאג ולא יחשוש, כי עמנו קל. העונג הצרוף שיש לו לאדם השקוע בימה של תורה, מביאתו אל ההכרה הנצחית של "הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".

הבה נשקיע עצמנו באהלה של תורה, בלימוד משנה, בעיון ההלכה, ונפזם לעצמנו בסיפוק רב 'מודים אנחנו לפניך ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש'.

More in this printout

View the whole printout