Skip to content
התקשרות

חג התשובה // מאמר "כי ביום הזה" – 'ליקוטי תורה' פרשת אחרי

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מה עומד מאחורי 'חיבור ההפכים' שקיים בסוכה? מדוע ארבעת המינים הם כאלו שמייצגים את 'חיבור הנפרדים' דווקא? ואיך חג הסוכות מגלה את מה שנפעל בהעלם כבר בראש השנה?

— א — עראי או קבע?

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וִידוּעִים הַדִּיּוּקִים בָּזֶה:

דְּמִמַּה שֶׁכָּתוּב "בַּסֻּכּוֹת" מַשְׁמַע דְּהוּא עִנְיָן שֶׁל עֲרַאי. וּכְפַשְׁטוּת הַהֲלָכָה שֶׁהַסֻּכָּה הִיא דִּירַת עֲרַאי דַּוְקָא (שֶׁזֶּהוּ תְּנַאי עִקָּרִי בְּמִצְוַת סֻכָּה).

וְאִם כֵּן, מַהוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ "תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"? דְּ"שִׁבְעַת יָמִים" מוֹרֶה עַל הַקְּבִיעוּת, כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּסְפַּר שִׁבְעַת יָמִים כּוֹלֵל אֶת כָּל הֶקֵּף הַזְּמַן.

וְאִם כֵּן, הֲרֵי זֶה דָּבָר וְהִפּוּכוֹ: שֶׁהַמִּצְוָה הִיא שֶׁתִּהְיֶה יְשִׁיבָה "שִׁבְעַת יָמִים", דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת, אֲבָל "בַּסֻּכּוֹת", דְּהַיְנוּ דִּירַת עֲרַאי.

— ב — עיקר עבודת חודש תשרי – עבודת התשובה

וּבֵאוּר הָעִנְיָן:

הִנֵּה כְּתִיב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". וְיָדוּעַ הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה, שֶׁהָעִנְיָנִים הַנִּמְשָׁכִים "בַּכֵּסֶה" וּבְהֶעְלֵם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה ("בַחֹדֶשׁ") בָּאִים לִידֵי גִּלּוּי ("יוֹם") בְּחַג הַסֻּכּוֹת, "יוֹם חַגֵּנוּ".

וְהִנֵּה יָדוּעַ דְּעִקַּר עֲבוֹדַת חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הִיא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" – "לָרָחוֹק שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב", הַיְנוּ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה.

וְעִנְיָן זֶה נִפְעָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַתְחָלַת חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" – דְּשׁוֹפָר עִנְיָנוֹ הוּא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה, "מִצְוַת הַיּוֹם בְּשׁוֹפָר",

עַד לְדַרְגָּא הֲכִי נַעֲלֵת דִּתְשׁוּבָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" – הַיְנוּ הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת "נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי" שֶׁלְּמַעְלָה מִבְּחִינַת "טְהוֹרָה הִיא, אַתָּה בְּרָאתָהּ, [אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי] וְכוּ'". דְּהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לְמַטָּה מַטָּה לְבֵירָא עֲמִיקְתָא [= לְבוֹר עָמֹק], לִהְיוֹת בְּרִחוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה בָּהּ הָעִלּוּי דְּ"רָחוֹק שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב", שֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה לִבְחִינַת "הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ".

שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית יְרִידַת הַנְּשָׁמָה, לִהְיוֹת בִּבְחִינַת בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁלְּמַעְלָה מִצַּדִּיק – כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר שֶׁעֲבוֹדַת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הִיא "בְּחֵילָא יַתִּיר" [= בְּכֹחַ רַב] יוֹתֵר מִצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְלָכֵן מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵין יְכוֹלִים לַעֲמוֹד שָׁם.

"מן המיצר... ענני במרחב" – חיבור ההפכים שבתשובה

וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁעַל הָעֲבוֹדָה דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר כְּתִיב "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ", שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן חִבּוּר הַהֲפָכִים הַבָּא עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה, דְּדַוְקָא עַל יְדֵי הַמֵּצַר בָּאִים אֶל הַמֶּרְחָב הָעַצְמִי, עַד לַמֶּרְחָב דְּעַצְמוּת וּמַהוּת.

וְזֶה קָשׁוּר גַּם עִם הַשְׁלָמַת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה, מַה שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים – דְּמִטַּעַם זֶה אוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה "זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ", אַף שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כִּי אָז נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל יָדוֹ נִשְׁלֶמֶת הַכַּוָּנָה דְּדִירָה בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, דְּ"אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם".

— ג — "ונגלה כבוד השם" – הגילוי, שהוא העיקר, הוא בסוכות

אָמְנָם, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי כְּלָלוּת עֲבוֹדָה זוֹ הִיא בְּהֶעְלֵם וּבְרוּחָנִיּוּת, "מִצְוַת הַיּוֹם בְּשׁוֹפָר", וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלְּאַחֲרֵי זֶה הֲרֵי עִקַּר הָעֲבוֹדָה הִיא בְּעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים.

אַךְ עִקַּר הַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים הִיא שֶׁהַדִּירָה תִּהְיֶה בְּגִלּוּי בַּתַּחְתּוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".

וְעִנְיַן הַגִּלּוּי נִפְעַל בְּחַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁאָז נִמְשָׁכִים עִנְיְנֵי תִּשְׁרֵי בְּמַעֲשֶׂה בְּפוֹעַל עַד לְעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים עִם מָזוֹן לְבוּשׁ וּבַיִת, דְּכָל עִנְיְנֵי מָזוֹן לְבוּשׁ וּבַיִת הֵם בַּסֻּכָּה דַּוְקָא, שֶׁהַיְשִׁיבָה בָּהּ הִיא בְּאֹפֶן שֶׁל דִּירָה, "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ".

וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ דְּאָז יוֹדְעִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל אִינוּן נִצּוּחַיָּא [= הֵם שֶׁנִּצְּחוּ], הַיְנוּ שֶׁזֶּה נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם.

שֶׁכָּל זֶה פּוֹעֵל גִּלּוּי אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶׁעוֹשִׂים לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים – וְעַד שֶׁזֶּהוּ הֲכָנָה אֶל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָז יִהְיֶה חִבּוּר הַהֲפָכִים מַמָּשׁ, "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו", שֶׁהַבָּשָׂר עַצְמוֹ יִרְאֶה כְּבוֹד ה', גִּלּוּי הָאֵין סוֹף.

— ד — ארבעת המינים – אחדות הנפרדים

וּבֵאוּר הָעִנְיָן:

הִנֵּה בְּעִנְיַן מִצְוַת נְטִילַת ד' מִינִים מְבֹאָר בִּדְרוּשֵׁי סֻכּוֹת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבִפְרָט בַּסִּדּוּר בִּדְרוּשֵׁי סֻכּוֹת, דְּד' מִינִים אֵלּוּ נִשְׁתַּנּוּ מִכָּל שְׁאָר פֵּרוֹת בָּאִילָנוֹת, בָּזֶה שֶׁכֻּלָּם מוֹרִים עַל עִנְיַן הָאַחְדוּת.

דְּבְלוּלָב כְּתִיב "כַּפֹּת תְּמָרִים" ("כַּפֹּת" חָסֵר), הַיְנוּ דְּאַף שֶׁהַלּוּלָב יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה עָלִים וְכָל עָלֶה נֶחֱלָק לִשְׁנַיִם, מִכָּל מָקוֹם הֶעָלִים צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְכְפוֹתָן וּלְאָגְדָם יַחַד עִם הַשִּׁדְרָה כְּדָבָר אֶחָד;

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בַּהֲדַסִּים כְּתִיב "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת", שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת שְׁלֹשָׁה עָלִים בְּקָנֶה אֶחָד, הַיְנוּ אִחוּד הָרַבִּים;

וְכֵן עֲרָבוֹת נִקְרָאוֹת "אַחְוָנָא" מִשּׁוּם שֶׁגְּדֵלִים בְּאַחְוָה;

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּאֶתְרוֹג, "פְּרִי עֵץ הָדָר" – שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה", וּמְבֹאָר הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה שֶׁאַף שֶׁבְּשָׁנָה שְׁלֵמָה יֵשׁ י"ב חֳדָשִׁים שׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּיִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב: "זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף", מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי הָאֶתְרוֹג דָּר בְּאִילָנוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וְהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵהַשִּׁנּוּיִים – שֶׁזֶּה מוֹרֶה עַל הָאַחְדוּת, שֶׁסּוֹבֵל כָּל הַשִּׁנּוּיִים.

וְעַל פִּי זֶה יוּבַן עִנְיַן הָאַחְדוּת שֶׁבְּד' מִינִים, דְּהַחִדּוּשׁ שֶׁבְּאַחְדוּת זוֹ הוּא שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁל נִפְרָדִים, וּבְפֵרוּד זֶה גּוּפָא פּוֹעֲלִים עִנְיַן הָאַחְדוּת – כְּמוֹ בְּלוּלָב שֶׁיֵּשׁ עָלִים נִפְרָדִים וְהֵם מִתְאַחֲדִים, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא בַּהֲדַס וְכֵן בָּעֲרָבוֹת כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְכֵן בְּאֶתְרוֹג, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

הָאַחְדוּת שֶׁבְּד' הַמִּינִים הִיא בְּאֹפֶן שֶׁמֵּהַנִּפְרָדִים וְהַשִּׁנּוּיִים עוֹשִׂים דָּבָר אֶחָד, הַיְנוּ חִבּוּר הַהֲפָכִים.

וְטַעַם הַדָּבָר הוּא לִהְיוֹת שֶׁבְּחַג הַסֻּכּוֹת בָּאָה עֲבוֹדַת חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי בִּכְלָלוּתוֹ בְּאֹפֶן שֶׁל גִּלּוּי, "יוֹם חַגֵּנוּ". וְלָכֵן, עִנְיַן עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁעִנְיָנָהּ הוּא לְקָרֵב אֶת הָרָחוֹק, הוּא בְּגִלּוּי אָז, בָּזֶה שֶׁנּוֹטְלִים ד' מִינִים, שֶׁגַּם בָּהֶם יֶשְׁנוֹ עִנְיַן הַ"שָּׁלוֹם לָרָחוֹק", "לָרָחוֹק שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב", הַיְנוּ חִבּוּר הַנִּפְרָדִים וְהַהֲפָכִים.

— ה — חיבור ההפכים כפי שהוא במצוות הסוכה

וְהִנֵּה כְּשֵׁם שֶׁהוּא בְּעִנְיַן נְטִילַת ד' מִינִים, עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא בְּמִצְוַת יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה.

וְלָכֵן גַּם בְּמִצְוַת יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה יֶשְׁנוֹ אוֹתוֹ הָעִנְיָן דְּחִבּוּר הַהֲפָכִים. דְּמִצַּד אֶחָד הֲרֵי סֻכָּה עִנְיָנָהּ הוּא דִּירַת עֲרַאי, וּמֵאִידָךְ גִּיסָא כְּתִיב "תֵּשְׁבוּ" שֶׁהוּא עִנְיַן שֶׁל קְבִיעוּת, "אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה", וְעוֹד זֹאת שֶׁהַיְשִׁיבָה הִיא בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל כָּל הֶקֵּף זְמַן הַבְּרִיאָה.

וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בַּסֻּכָּה דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: דְּמִצַּד אֶחָד הִיא בִּבְחִינַת מַקִּיף וַעֲרַאי, וּמֵאִידָךְ הִיא בְּאֹפֶן שֶׁל פְּנִימִיּוּת וּקְבִיעוּת בְּשִׁבְעָה יָמִים.

אֶלָּא שֶׁזֶּהוּ הַחִדּוּשׁ שֶׁבָּא עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה דְּ"רָחוֹק שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב", שֶׁעַל יְדֵי הַיְרִידָה הֲרֵי הָעֲלִיָּה הִיא לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עוֹד יוֹתֵר. וּבְכֹחַ עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁגַּם הַמַּקִּיף יֻמְשַׁךְ בִּפְנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ חִבּוּר הַהֲפָכִים.

— ו — מתעשרת בסופה

וְהִנֵּה כָּל עִנְיָנִים אֵלּוּ נַעֲשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה.

דְּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נַעֲשֶׂה עִנְיַן "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר", חִבּוּר הַמֵּצַר וְהַמֶּרְחָב עַד לַמֶּרְחָב הָעַצְמִי. וּמֵהַמֵּצַר דְּ"רָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ" בָּאִים מִיָּד לַמֶּרְחָב דְּ"מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ", שֶׁזֶּהוּ לְאַחֲרֵי יְצִיאַת הַקּוֹל מֵהַמֶּרְחָב שֶׁל הַשּׁוֹפָר.

וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁכִים עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּגָלוּי "לְיוֹם חַגֵּנוּ", בְּחַג הַסֻּכּוֹת, דְּאָז הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁ"יִשְׂרָאֵל אִינוּן נִצּוּחַיָּא" לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים גַּם בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים – וּכְפַשְׁטוּת עִנְיָנוֹ שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא "חַג הָאָסִיף", "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

וְאַחַר כָּךְ מַמְשִׁיכִים שִׂמְחָה זוֹ מִזְּמַן שִׂמְחָתֵנוּ עַל כָּל הַשָּׁנָה, כַּאֲשֶׁר "וַיַּעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" דְּיַעֲקֹב הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ, דֶּרֶךְ ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מֵהֲוָיָ' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הֲוָיָ' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", שֶׁעוֹשִׂים אֶת הָעוֹלָם לְדִירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.

וְעַד שֶׁפּוֹרְצִים אֶת כָּל הַגְּדָרִים וּבָאָה הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וִיקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם הַיִּעוּד "אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד", וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ.

More in this printout

View the whole printout