חיוב אכילה בסוכה | הרב יעקב ישראל שניידר
חקרו רבותינו האחרונים ביסוד חיוב אכילה בסוכה, האם הביאור הוא שהחיוב הוא לדור בסוכה, וההיכ"ת של הדיור בסוכה הוא על ידי האכילה והשינה, או דילמא כל החיוב עצמו הוא אכילה ושינה, ורק 'מקומו' הוא בסוכה עצמה אך זה לא החפצא של החיוב.
והנה לכאורה ישנו סתירה גדולה בזה דהא מחד מפורש גבי מצטער בלילה הראשון דיש בזה מחלוקת האם הוא חייב בלילה הראשון או שאינו חייב בלילה הראשון, ולכאורה הוא תלוי בזה דאי הוא חיוב אכילה יהיה לו חיוב בלילה הראשון אך אם הוא חיוב סוכה אין חיוב בלילה הראשון.
ומאידך גבי הולכי דרכים פטורים מן הסוכה הרמ"א לא מביא דעה שהוא חייב בלילה הראשון, והא לכאורה אם הוא חיוב אכילה מאי טעמא אין חיוב בלילה הראשון, ואם הוא חיוב אכילה לכאורה אין סיבה שיהיה פטור דהא יאכל חוץ לסוכה.
וביותר שהרי הדבר מפורש בגמ' שאין חיוב בלילה הראשון, דהרי אמרינן בגמ' באותם אמוראים שהיו יושבים באפר ואמרינן עלה בגמ' (מז) דהיו האמוראים באפר ולא בירכו ביום הראשון משום שהיו הולכי דרכים, ומפורש א"כ שבהולכי דרכים פטורים בלילה הראשון, ולכאורה קשה טובא הרי שניהם נלמדים מאותו פסוק של 'תשבו כעין תדורו' וא"כ מאי טעמא גבי הולכי דרכים אנו מוצאים שהם פטורים בלילה הראשון ואילו גבי מצטער יש מחלוקת.
עוד העירו דהנה מצאנו בגמ' לכאורה לימוד שיש ישיבה בסוכה רשות בשאר הימים מהא דילפינן תשבו כעין תדורו שהוא רשות והכא נמי הכא הוא רשות, נמצא לכאורה דללא לימוד זה היה חיוב של ישיבה בכל הימים, אמנם מאידך מצינו בגמ' דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות מה חג המצות לילה הראשון חובה אף שאר רשות הכי נמי הכא, ולכאורה הוא סתירה לתשבו כעין תדורו,
ועוד קשה הרי ברמ' כשהוא מזכיר את החיוב אכילה בשאר הלילות הוא מביא שהחיוב של האכילה הוא כדרך שאמרו בפסח, והוא קשה טובא הרי בגמ' אמרינן דהוא משום הלימוד 'תשבו כעין תדורו', ועי' באבי עזרי שכבר העיר בזה.
עוד צריך עיון דהנה הקשה הבעל המאור מאי טעמא אין ברכה על מצה כמו שיש ברכה על לישב בסוכה וביאר שהוא משום שגבי סוכה אין לו אפשרות להיות בלי שינה ועל כן הוא חייב לישון בסוכה, משא"כ גבי אכילה שהוא יכול להתקיים ללא אכילה, ולכאורה קשה התינח גבי שינה אך מנא ליה גבי אכילה שיהיה חיוב של ברכה על זה דהא על זה אין את הלימוד שהוא לא יכול להיות וא"כ מנא ליה דהוא יכול לברך.
ב' פטורים ב'תשבו כעין תדורו'
והנה לכאורה מבואר הכא יסוד. והוא דאיכא ב' פטורים גבי 'תשבו כעין תדורו' דיש פטור שהוא לא פטור בגברא אלא הוא פטור ב'דירה' ז"א שיש אדם כמו 'הומלס' שאין לו דירה ולאדם כזה אין כלל חיוב סוכה, משום שאצלו אין דירה ועל כן מי שאין לו דירה מעיקרא אין לו חיוב (ודמיא לנידון שדנו האחרונים במי שאין לו בית בחנוכה).
ומאידך יש פטור נוסף של 'צורת הישיבה', ובזה הוא מאוד דומה למצטער ששם הוא פטור בגברא שכיון שהגברא מצטער על כן הוא פטור מישיבת סוכה.
ולפי הנ"ל הדברים נפלאים דבאמת כל הדין פטור של מצטער שחייב בלילה הראשון הוא דוקא אם הוא פטור של הגברא דבזה אמרינן דכיון שהוא פטור של הגברא שאינו צריך להתאמץ על כן לילה הראשון כיון שהוא חובה לא פטרו אותו, אך גבי הולכי דרכים ששם נקרא הדבר שאין לו בית כרגע הוא במצב שאין לו בית ועל כן הוא לא מחוייב בלילה הראשון.
ולפי זה אפשר להוסיף דבר נורא!!! והוא שכל מה דאמרינן בראשונים שסיבת הפטור של הולכי דרכים הוא שגם אדם בתוך ביתו היה עוזב את ביתו והולך ועל כן הוא יכול לילך הוא רק סיבה מאי טעמא אין עליו איסור לגרום לזה שלא יהיה לו בית אך מה שכרגע אין לו בית הוא כבר סברא פשוטה שכיון שהוא תשבו כעין תדורו על כן ברגע שאין לו בית אין לו כבר חיוב של תשבו כעין תדורו שהרי אין לו בית.
ולפי כל הנ"ל ניתן להבין קושיא עצומה!! הנה אמרינן בגמ' דשומרי גינות ופרדסים פטורים בין ביום ובין בלילה, והטעם לזה הוא משום שאין להם יכולת להביא את הכרים והכסתות מפני הטורח, והדבר מבהיל!!!!!! היתכן!!! וכי בגלל טירחא מועטת יש להם פטור של תשבו כעין תדורו, וכי מי יודע כמה טירחות וכמה שעות אנו משקיעים בשביל לבנות את הסוכה, וכאן יש לו טירחא מועטת להביא את הכרים וכבר חז"ל פוטרים אותו מבניית סוכה, והלא הדברים ק"ו וודאי שם הוא פטור אנו ודאי נהיה פטורים וא"כ איך זה ייתכן לומר שהוא פטור מסוכה.
ולפי הנ"ל הדברים נפלאים!! דבאמת לא הכוונה כאן שמה שהוא פטור מסוכה הוא משום שיש לו טירחא להביא את הדברים לסוכה דזה ודאי דדבר כזה אינו פוטר את האדם מלישב בסוכה, אלא הכוונה הוא שכיון שיש לו טירחא על כן מעיקרא הוא כבר לא מחוייב לעשות שם דירה וכיון שאין לו דירה ממילא הוא לא מחוייב בסוכה אך כל הפטור הוא משום שאין לו דירה. (אמנם לפי זה יש לדון אם הוא בונה סוכה האם הוא יוצא ידי חובה).
ולפי זה יש לומר דכל מה שכ' התוס' לבאר את הולכי דרכים וז"ל (סוכה כו. ד"ה הולכי דרכים) 'הולכי דרכים ביום - כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער'.
ולכאורה היה מבואר מתוס' דכוונתו הוא שבאמת כאן הוא אותו פטור, ולכאורה לפי כל מה שנתבאר הם באמת ב' חלקים בפטור תשבו כעין תדורו, לזה יש לומר דאע"פ שהוא נראה אותו פטור בדיוק אך עדיין הם חלוקים בעצם יסודם בגדר הפטור האם הוא פטור בגברא או שהוא פטור בדיורים, והדברים נפלאים.
ומיושב בזה מאי טעמא המשנה חילקה את מצטער וגשמים, משום שהוא ב' חלקים בדין תשבו כעין תדורו, שיש מצד הגברא ויש מצד הסוכה עצמה.
והנה על קושיית הבעל המאור כ' האבי עזרי (פ"ו ה"ה) וז"ל: כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכו' ובה"ז כתב אכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן ואילך רשות רצה לאכול סעודה סועד בסוכה רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח עכ"ל
וצ"ע לי לשון הרמב