מתעסק בקיום מצות סוכה
כתב בשעה"צ (סי' תרלט ס"ק צג): 'כשנכנס לשם (לסוכה) לגבות חובו וכדו' שאר עסק, ואין נפק"מ אצלו בין אם הוא סוכה או בית או חוץ, בזה לכו"ע א"צ לברך (לישב) דלא עדיף ממתעסק בעלמא, ורק בחלבים ועריות אמרינן דמתעסק חייב שכן נהנה, כן שמעתי בשם גדול אחד, ונכון', עכ"ל.
ויש לבאר טובא כוונתו, דהא מה ענינו למתעסק שגדרו שחסר את ידיעתו בעשיית העבירה, משא"כ כאן שיודע היטב על כניסתו לתוך הסוכה. ויותר דומה לכהן הנכנס לביה"ק רק בשביל לגבות חובו, דודאי שעובר באיסור, ולא חשיב כמתעסק כלל, כיון שיודע על כניסתו לביה"ק. (ובאמת שיש מקום לפוטרו מברכת לישב מטעמים אחרים מלבד מתעסק, עי' בפוסקים).
[הרב מאיר טעפ]
אכילה בסוכה כל שבעה לדעת הגר"א
כתב המ"ב (תרלט סקכ"ד) להסתפק לפי דעת הגר"א דיש קיום מצוה באכילת מצה כל החג האם גם גבי ישיבה בסוכה יהיה מצוה קיומית כל שבעה. וקשה הא ודאי דגבי סוכה יש חיוב ויש מצוה כל שבעה והרי מברכים על זה.
והפשוט הוא שכיון שהחיוב אכילה אינו חיוב אכילה אלא הוא חיוב ישיבה בסוכה על כן יש ספק של המ"ב האם מצד החיוב אכילה יש גם חיוב של ישיבה בסוכה.
[הרב אשר פורמן]
'מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה'
מבואר בגמ' (סוכה כח.) דשמאי הזקן בנה סוכה עבור נכדו, ומוכיחה מזה הגמ' דס"ל דתינוק בן יומו חייב בסוכה. וקשה מה הוכחה היא זו הא דילמא התם הוא משום שהוא ספייה בידים וכ' הפוסקים דאין לספות בידים מחוץ לסוכה.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
'מצטער פטור מן הסוכה'
בגמ' (סוכה כו.): 'אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה'. וצ"ע מה החידוש בזה דמצטער פטור מן הסוכה והא לכאורה הוא מפורש במשנה גבי ירידת גשמים דפטורים מן הסוכה, והטעם בזה פירשו הראשונים שהוא משום מצטער, וא"כ נמצא דהוא משנה מפורשת גבי גשמים ומה חידש רבא.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
'העושה סוכה לעצמו'
בגמ' (סוכה מו.): 'העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו'. וקשה הרי כל הסוכה הוא רק היכ"ת לקיים מצות אכילה ושתיה בסוכה וכי מצינו שמברכים על בית משום מעקה וכדו'.
[הרב אשר פורמן]
'ניטלה פטמתו פסול'
קשה הא בכמה דוכתי מבואר שהסיבה שהפיטם נופל הוא משום שנגמר הגידול ושוב אין צורך בו, אך א"כ מאי טעמא הוא נפסל, והלא אדרבה כיון שהוא עם פיטם הוא מהווה ראיה שלא היה כאן גמר פרי, (אא"כ סגי במקצת גמר פרי, אך עדיין יקשה מאי טעמא נפסל).
ועוד קשה אי נימא דהוא חלק מהאתרוג הא מורכב פסול משום שהוא חסר משום שחלקו לימון ואילו גבי פיטם אנו אומרים שהוא כשר אם נפל בצורה טבעית ולא אמרינן שכיון שניטל הפיטם יפסל משום שהוא חסר ואפילו שכרגע צורתו נראית שלימה.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
אכילה ושינה בסוכה
עי' בשו"ע (סי' תרלט) שכ' בסעיף א: 'כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושתה ודר בסוכה', ואילו בסעיף ב כתב: 'אוכלים ושותים וישנים בסוכה'. וצ"ב מדוע כפל השו"ע בשני הסעיפים אותו דין שצריך לאכול ולשתות בסוכה. ועוד יל"ע דהשו"ע לא הזכיר את מש"כ 'ודר ומטייל' ואילו הרמ"א הזכיר זאת.
[הרב אשר פורמן]
'אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה'
לכאורה יל"ע מדוע אנו לא מפצלים את האכילה והשתיה שהוא חיוב להיות בסוכה ואילו שאר דברים אין להם חיוב לעשות בסוכה אלא סגי גם במצוה קיומית, ומאי טעמא כלפי זה אין חיוב.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
אין מברכים 'לישן בסוכה'
אין מברכים 'לישן בסוכה' על שינה בסוכה, ומטעם שכתבו תוס' (ברכות יא: ד"ה שכבר) שמא לא ירדם, ותהיה ברכתו לבטלה. וקשה מא"ש מברכת המפיל בכל השנה, שאין חוששין לשמא לא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה.
[הרב אברהם ישעיהו גליק]
אם יתחייבו הגויים במצות סוכה לעת"ל
כתוב בנביא 'והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות' (זכריה יד טז – הפטרת יום א' דסוכות). ומבואר כאן בכתוב שלעת"ל יצטוו גם הגויים על חגיגת הסוכות, ואם לא יחגגוהו יענשו, כמבואר בהמשך הפסוקים. ויש לתמוה בזה על דברי הרמח"ל בספר דרך ה' (ח"ד) שהסוכה היא הארה המבדלת את ישראל מכל העמים ועי"ז הם מנושאים ומנוטלים מן העוה"ז עצמו ועליונים ממש על כל גויי הארץ ע"ש, וא"כ מה שייך שיחגגו הגויים את חג הסוכות.
[הרב אהרן דיקמן]
מברך קודם 'שהחיינו' ואח"כ 'לישב'
כתב המ"ב (סי' תרמג ה) אהא דאיתא בשו"ע דקודם יושב בסוכה ואח"כ מברך שהחיינו, דיברך קודם שהחיינו ואח"כ יברך לישב בסוכה, דאל"ה השהחיינו יהיה הפסק בין הברכה לישיבה.
וקשה הא בכל מקום מברכים שהחיינו קודם קיום המצוה כגון גבי נטילת לולב וכן גבי תקיעת שופר ועוד, דהוא מברך שהחיינו קודם קיום המצוה, וא"כ מה נשתנה מצוה זו דהוא לא כן.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
כוונת טעם מצות סוכה בעת ישיבתה
נודע מהב"ח (או"ח ח סק"ז) דמצוה שנתפרש טעמה להדיא בתורה 'עיקר המצוה וקיומה תלויה בכוונתה', וכגון בסוכה ציצית ותפילין. ובפמ"ג (שם משב"ז סק"ז) הקשה, דלפי"ז בפדיון הבן דג"כ כתוב ביה הטעם ניבעי כוונה, וכתיב בהו (בא יג טו) 'ויהי כי הקשה פרעה לשלחינו על כן כו' וכל בכור בני אפדה'.
אלא דיש להוסיף דגם בשבת כתיב (דברים ה טו) 'וזכרת כי עבד היית וכו' על כן ציוך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת'. וכן במע"ש (שם יד כג) 'למען תלמד ליראה את ה' אלקיך'. ובקר"פ ומצה (שם טז ג) 'שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מאר"מ למען תזכור את יום צאתך מאר"מ'. ובס"ת דמלך כתיב (שם יז יט): 'והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלקיו'. וכן בהקהל (שם לא יב): 'הקהל את העם האנשים והנשים וגו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'.
[הרב מאיר טעפ]
'הושענא סוכת שלם' (הושענות)
בהושענות אמרי' 'הושענא סוכת שלם', ומבואר שביהמ"ק נקרא סוכת שלם, והוא סוכתו של הקב"ה, וכדכתיב בקרא 'ויהיה בשלם סוכו ומעונתו בציון'. וצ"ב שהרי ענין הסוכה הוא דירת עראי לאפוקי מקבע, והיאך נופל ל' זה על סוכתו של הקב"ה. וכיו"ב קשה בפסוק 'כי יצפנני בסוכֹה'.
[הרב אשר גרינוולד]