א. קנין ארבעת המינים המחנה אפרים קנין משיכה סי' ב' כ' דצריך לשלם מעות קודם החג עבור הד' מינים כדי שיהיו שלו ולא מהני משיכה לבד דקנין דרבנן לא מהני לדאו', (ובמ"ב תרנ"ח סק"י כ' דסגי שיביאו לחצרו).
ב. לקנות ד' מינים מקטן כ' הגרשז"א וכן במנח"י ח"ה סי' סה שלא לקנות ד' מינים מקטן כיון שאין בידו להקנות וליכא לכם ועי' בביה"ל סי' תרנ"ח ס"ו ד"ה לא יתננו, והכת"ס או"ח קכ"ב לימד זכות על המקילין.
ג. איגוד הלולב כ' בשו"ע סי' תרנ"א 'ומצוה לאוגדם בקשר גמור' דהיינו שני קשרים זה על גב זה משום נוי וכ' במ"ב שם סק"ח שנוהגים לעשות בית יד מעלי הלולב אמנם החת"ס נקט להלכה שאין יוצאין כדי איגוד רק בקשר ע"ג קשר שנאסרה עשייתו בשבת ויו"ט שרק הוא קרוי קשר וזהו נוי לולב.
ד. צורת האיגוד כ' המשנ"ב סי' תרנ"ד סק"ה בשם הביכורי יעקב דאין איגוד אלא בכה"ג שאינו יכול להוציא ההדס והערבה אלא א"כ יתיר הקשר והיכא שיכול להוציאם שלא ע"י התרת הקשר לא חשיב איגוד.
ה. צורת נטילת ד' מינים כ' הכפות תמרים (סוכה ל"ט ע"א) דלכתחילה בעינן שיגביה הד' מינים לפחות ג"ט דפחות מזה לא חשיבא הגבהה, ועכ"פ לא יפחות מטפח, ויש שכ' (חיים וברכה סי' תרנ"א ס"ק קפ"ט) דדי שיגביהנו כל שהוא, ויש שכ' (רש"ש סוכה מ"ג ע"א) דאפי' כל שהוא לא בעינן ודי במה שאוחזם בידו, והגרשז"א הסתפק בזה.
ו. ד' מינים רטובים כ' השדי חמד (מע' ד' מינים סי' ג' אות כ"ח) דיש להיזהר שלא יהיו הד' מינים רטובים, כיון דחיי' שמא יחצצו המים בין ידיו למינים, ולא עלתה לו נטילה, ולכן ידקדק לייבש הלולב קודם נטילה, אמנם יש בפוסקים דלא חששו לזה.
ז. ברכות התורה קודם נטילת לולב כ' הבכורי יעקב (תרמ"ד ס"א) ליזהר שיברך ברכות התורה' קודם שנוטל הלולב ויש חו' (מ"ב סי' מ"ז סק"ז) דמותר לקיים מצוה קודם ברכה"ת.
ח. מספר הנטילות ביום הראשון ביוצא בשל אחר יש שכ' (לוח א"י בשם הגר"ח ברלין, ובשו"ת בנין שלמה בשם הגר"י סלנטר) דהיכא שלוקח לולב מחבירו ביום הא' כדי לצאת בו אינו יוצא בנטילה הרא' כיון שהיא לשם קנין ובעי' שיטלם שנית לשם מצוה ויש חו' (הגרשז"א שם פי"א סי"ב, וכן כ' במשיב דבר ח"ה סי' מ"ג ד"ה החזיק) שמהני נטילה אחת לקנות ולצאת יד"ח.
ט. תפילה במנין מול הלל ביחידות דעת הגריש"א (אבני ישפה תפילה פט"ו סי"ז) דעדיף להתפלל הלל ביחידות ולנענע בד' מינים של חבירו מאשר להתפלל ללא ד' מינים, אמנם עי' בלקט יושר עמ' קמ"ז ועי' תשוה"נ ח"ג סי' ר"ב דיאמר הלל בציבור ואח"כ יטול הלולב.
י. נטילה כמה פעמים ביום כ' החיי אדם (כלל ס"ח סקכ"ג) שאף דשרי ליטול הד' מינים אחר שיצא בהם, ואפי' מאה פעמים, מ"מ הוא רק כשאינו מכוון לשם מצוה, דבלאו הכי עובר בלאו דבל תוסיף'. ויש חו' (ביאוה"ל סי' ס' ל"ד ס"ג) שאפי' מכוון לקיים המצוה כל פעם אינו עובר. (ויל"ע דאי מקיים המצוה כמה פעמים ביום מה שייך בזה בל תוסיף).
יא. שיחה בין נטילת לולב לנענועים יש שכ' (הגר"ד בהר"ן הובא במקראי קודש סוכות ח"ב סי' ט"ז אות ב') לא לשוח כלל מברכת 'על נטילת לולב' עד לאחר הנענועים שבהלל.
יב. בל תוסיף לאחר הנטילה במין א' לחוד יש שכ' (ט"ז תרנ"א סק"ז הובא בביאוה"ל שם ד"ה אבל) דלא יטול הלולב לבדו אף לאחר שקיים המצוה משום בל תגרע' ולא יוסיף נמי על הד' מינים ובאחרונים חולקים וכן נקט המ"ב (א"ר הובא בביאוהל שם) דאחר שקיים המצוה אין שייך בזה בל תוסיף ובל תגרע.
יג. מה נוטל תחילה למצווה כ' השע"ת תרנ"א סק"ח שבנטילתו מקדים נטילת הלולב לאתרוג וכשמניחם יניח תחילה האתרוג ואח"כ הלולב, ויש שחו' בזה (מג"א) שיטול תחילה את האתרוג ויניח תחילה את הלולב.
יד. כוונה זכר למקדש כ' הגרשז"א (הלי"ש פי"א סע' כ"ה) דלכתחילה יכוון בנטילת לולב בשאר הימים חוץ מכוונת המצוה שהוא זכר למצות לולב שהיה בזמן ביהמ"ק, וכ' במנחת שלמה (ח"ב סי' נ') 'נראה דחייב כל אדם ללמד בביתו שנטילת הלולב כל שאר הימים היא בגלל דרישה לציון דעבדינן לה זכר למקדש כי הרי כל התקנה היתה בשביל כך'.
טו. דקל קנרי האג"מ (או"ח ח"ד קכ"ג) כ' לפסול אף בדיעבד את הלולב הקנרי' שהוא מין דקל שאינו מוציא פירות הראויים לאכילה ושונה בצורתו משאר עצי התמר אך הגרשז"א הכשירו לכתחילה וכ' 'ואין לערער כלל על כשרותו למצוה'.
טז. לולב עם קורא יש המחמירים (הגרי"ז) שלא לקחת לולב עם קורא, שיש לו קליפה אדומה משום שא"א לבדוק את תיומתו וחששו לשיטות שנחלקה התיומת או נסדק כהימנק שנראה כשנים פוסל במשהו אמנם יש המדקדקין ליקח דוקא לולב זה ובביכורי יעקב סק"ט כ' שלולב כזה הוא מצוה מן המובחר ובארחות רבינו ח"ב עמ' רל"ב כ' שהחזו"א בתחילה העדיף לולב עם קורא' והחשיבו להידור אך כששמע שבבריסק הורידו את הקורא' לבדוק הוריד אף הוא עוד כ' שהרבה פעמים כשמורידים הקורא' אז פוסלים הלולב ועושים ההימנק ואדרבא כשהוא סגור זה הכי כשר דהקורא' הוא חלק מהלולב וכ' הפוסקים (מו"ז ח"ד קנ"ד) שאף בלולב עם קורא' נכון שיפרידו את העלים שבצידי הלולב כדי שיוכל לקיים דין נענוע ע"י כסכוס העלים.
יז. נחלק העלה העליון כ' הרמ"א (תרמ"ה ס"ג) שנוהגים ליקח לולב שלא נחלק העלה העליון שלו כלל כיון שיש מחמירין אפי' בנחלקה העלה העליון קצת משום שע"י הנענועים יהיה סדוק כולו ובחיי אדם כ' דלדעה זו יש להחמיר אפי' במשהו ודלא כט"ז שהצריך טפח ועי' במ"ב (שם ס"ק י"ט) שמדינא אין לחוש לזה כלל, כל זמן שלא נחלק רובו. והמהרש"ם נתן עצה להדביק מה שנחלק כיון דכל טעם הפסול הוא מחמת שיכול להסדק רובו ע"י הנענועים משא"כ כשמדבקו.
יח. הפרשת תרומת מעשר עני ומעש"ר באתרוג דעת החזו"א (הנהגות החזו"א אות ה' והליכות שלמה פ"י ס' כ"ה בשם הגרש"ז להיזהר להפריש (מלבד התרומה שבלאו הכי אסור באכילה עי' מ"ב סי' תרמ"ט סקמ"ה) אף המעשר עני ומעש"ר, דאף שבעלמא אמרי' הממע"ה ודי בקריאת שם בעלמא, מ"מ בד' מינים דבעינן 'לכם' בעי' שיפרישנו ממש, דבלא"ה הרי יש לעני או ללוי חלק בהם.
יט. חיבור האתרוג ללולב כ' השו"ע סי' תרנ"א סי' י"א 'צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענועו' ויש שכ' (כה"ח סי' תרנ"א סקק"ו בשם הרדב