בניית הסוכה
העמדת הדפנות לפני הנחת הסבך
קיח. יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות, צריך לנענע את הסכך, ויש מבני ספרד שמקילים בזה בדיעבד (כדעת הברכ"י).
דופן העשויה מדלת, חלון או תריס
קיט. סוכה שחלק מדפנותיה הם דלת, חלון או תריס – אין פתיחתם מצריכה להגביה שוב את הסכך, מכיוון שיש כבר דופן אחת כשרה [וכן מפני ש"כבר נעשה בכשרות"].
קכ. בשבת ויו"ט אין לפתוח את הדלת, חלון או תריס מחשש סותר [ובשונה מגגון המחובר ע"י צירים או חבלים שמותר לפותחו בשבת, ששם הסוכה כבר קיימת, ורק מוריד או מחזיר את הגגון שמעל].
סיבוך ע"י קטן
קכא. לכתחילה אין ליתן לקטן לסכך את הסוכה, ואם סיכך בדיעבד כשר, אך מצוה שיחדש בה דבר (כדלהלן סע' קכג בדין סוכה ישנה). בחור בן י"ג שנים יכול לסכך, אפילו אם לא ידוע שהביא שתי שערות.
המחשבה בשעת עשיית הסוכה
קכב. יש לעשות את הסוכה לשם צל [לשם מצווה].
סוכה ישנה
קכג. סוכה שנעשתה שלושים יום מלפני החג [סוכה ישנה] מצוה לחדש בה דבר (סי' תרלו ס"א), ויש כמה אפשרויות כיצד לחדש:
- [א] להניח סכך טפח על טפח במקום אחד [10 ס"מ על 10 ס"מ], או להניח סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.
- [ב] נראה שדי להוסיף סכך על הסכך הקיים, טפח על טפח במקום אחד, או להוסיף סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.
- [ג] להגביה את הסכך [ודי להגביהו אפילו מעט] טפח על טפח במקום אחד, או להגביה [כנ"ל] סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל רוחבה.
- [ד] להוסיף דופן המעכבת בכשרות הסוכה, אך הוספת דופן שאינה מעכבת, וכגון דופן רביעית, אינה מועילה64.
קכד. סוכה ישנה שכאמור מצוה לחדש בה דבר, אם לא חידשו בה דבר כשרה בדיעבד.
סובה המשמשת לדירה במשך ימות השנה
קכה. יש להבחין בין סוכה ישנה (שדינה נתבאר לעיל) לסוכה המשמשת לדירה במשך השנה (שדינה יתבאר להלן) – בסוכה ישנה לא גרים בקביעות [באכילה ושינה] במשך השנה, אך בסוכה המשמשת לדירה במשך השנה, גרים בקביעות כל השנה. ולפיכך מרפסת פתוחה, דינה כסוכה ישנה [מפני שלא גרים בה בקביעות כל השנה, ואף שאוכלים בה לפעמים], ולא כסוכה המשמשת כדירה במשך השנה.
קכו. סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה, בכדי להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך [ודי להגביהו אפי' כלשהוא] ולהניחו לשם סוכה, ואם לא הגביהו הסוכה פסולה מהתורה.
קכז. סוכה העשויה כדין ובמשך השנה הסכך נשאר בה, וסוגר עליה את הגג ומשתמש שם לדירה, צריך להגביה את כל הסכך כדי להכשירה לשימוש בסוכות.
אופן הגבהת הסבך
קכח. כמבואר לעיל, לא צריך להגביה את הסכך טפח, אלא די להגביהו כלשהוא. אם הסכך עשוי מענפים נפרדים, אפשר להגביה כל ענף בנפרד, או כמה [ואפי' כולם] יחד65. ונראה שאין צריך להגביה את כל הענף יחד, ודי שיגביה חלק מהענף ולאחמ"כ יגביה את החלק הנוסף. וכן הדין במחצלת, שדי שיגביה חלקה ולאחמ"כ יגביה את חלקה הנוסף.
סוכת פרגולה
פרגולה צפופה [הצללה]
קכט. פרגולה צפופה [פרגולת הצללה] שצילתה מרובה מחמתה (ראה עוד הרחבה בעניין באזמרה לשמך ח"ב, נידונים):
- [א] אם הנסרים תחובים במסגרת ולא במסמרים או בדבק, כשרה מן הדין [אם עשוייה לצל], אך דינה כסוכה ישנה שמצוה לחדש בה דבר (כדלעיל בסע' קכג). ואם ישנים בקביעות, יש להגביה את כל הסכך (כמבואר לעיל סע' קכו) [ישנן פרגולות שהנסרים שוכבים באלכסון ולמעלה הרוב מסוכך אך למטה חמתה מרובה מצילתה, ונראה שכשר כיוון שלמעלה הרוב מסוכך].
- [ב] אם הנסרים מחוברים במסמרים או בדבק, יש לפרק את הנסרים אחד כן ואחד לא לסירוגין, באופן שיהיה חמתה מרובה מצילתה, ויניח סכך כשר על הנסרים והאוויר שביניהם [או שיחזיר את הנסרים שפירק, ויניחם בלי מסמרים ודבק].
יש מקפידים שלא להשתמש כלל בפרגולה צפופה כיוון שעשויה מנסרים (כדלהלן סע' קנח).
[לדעת החזו"א (ראה סע' קנג) שמחמיר במעמיד דמעמיד, צריך שחיבורי עצי הפרגולה לא יהיו על ידי ברזלים ומסמרים].
קל. פרגולה שמשתמשים בה במשך השנה, די בחידוש דבר (וכדין סוכה ישנה המבואר בסע' קכג), ואין צריך להגביה את הסכך, שכיון שאינה מקום המיוחד תדיר לאכילה ושתייה, אין דינה כדירה של כל השנה (שדינה מבואר לעיל סע' קכו).
פרגולה רחבה [קורות]
קלא. פרגולה רחבה [פרגולת קורות] שחמתה מרובה מצילתה:
אם פורס עליה סכך כשר, הסוכה כשרה לכתחילה [ובתנאי שהפרגולה מעץ. אך אם היא ממתכת, אין לשים את הסכך על הפרגולה עצמה, משום דין מעמיד (ראה סע' קנא)], ומותר לשבת אף מתחת לקורות הפרגולה, ואפי' אם הקורות רחבות יותר מד' טפחים, כיוון שדי שהסכך הכשר מונח על הסכך הפסול ומבטלו, אף שאינו מעורב ממש (עי' משנ"ב סי' תרכו ס"ק ח, ובה"ל סוד"ה מקרי, ושעה"צ ס"ק כה). אמנם לדעת החזו"א (והחמד משה המובא במשנ"ב שם) אין לשבת תחת הקורות, אא"כ הקורות מעורבות ממש עם הסכך [כגון עצי אקליפטוס, אם הקורות אינן ניכרות].
[לדעת החזו"א (ראה סע' קנג) שמחמיר במעמיד דמעמיד, צריך שחיבורי עצי הפרגולה לא יהיו על ידי ברזלים ומסמרים].
שטח הסוכה
דיני הדפנות
קלב. הסוכה צריכה להיות שבעה טפחים על שבעה טפחים [56 ס"מ לשיעור הקטן או 70 ס"מ לשיעור הגדול66 (וראה להלן סע' קסח, שאף אם אורך האוויר הוא רק 46 ס"מ, ניתן לצרף לסוכה חלק מתקרת הבית, ע"י העמדת מחיצה)]. אם אינה רחבה שבעה טפחים פסולה, ומכיון שספק דאורייתא לחומרא יש להקפיד לשער שבעה טפחים לפי השיעור הגדול.
מבנה הסוכה [דפנות צמודות]
קלג. לכתחילה יש לעשות מחיצות שלימות, כיון שאין הכל בקיאים בכל דיני מחיצות לפרטיהם.
קלד. מבנה הסוכה צריך להיות שתי דפנות 'דעריבן' [דהיינו צמודות בצורת ר], אך הדופן השלישית אינה צריכה להיות צמודה לשתי הדפנות האחרות [בצורה כזו – ה]. כשהדופן השלישית היא שבעה טפחים אין צורך יותר מזה, ואף אם הסוכה ארוכה אין צורך שהדופן תהיה לכל אורך שטח הסוכה.
דפנות הזזות ברוח, ודפנות מסדינים
קלה. הדפנות צריכות לעמוד ברוח מצויה, ואם רוח מצויה מזיזה אותן הסוכה פסולה67. ומה שיעור התזוזה שיפסול - נחלקו הפוסקים האם כל שהוא פוסל או רק בתזוזה של ג' טפחים, ולמעשה אפשר להקל [במקום צורך] כשיטה אחרונה.
קלו. דפנות סוכה העשויות מסדינים אף אם הם מתוחים היטב מ"מ טוב להוסיף ולעשות גם מחיצות לבוד, וזאת יעשה ע"י שיקיף את הסוכה בחבלים חמש פעמים לרוחב דפנותיה, במרווחים של 20 ס"מ בין חבל לחבל, מגובה הרצפה ועד גובה מטר, ובכך יש 'תוך' שלשה טפחים לשיעור הקטן, וגם עשרה טפחים לשיעור הגדול.
מחיצת שתי או ערב [חבלים]
קלז. מחיצה העשויה שתי או ערב, דהיינו עמודים או חבלים שאין ביניהם שלשה טפחים, להלכה יש להחמיר שלא מועיל בסוכה אלא אם כן עשויה כך בארבע דפנות, אבל בשלש לא סגי, ולדעת החזו"א אף אם יש בה ד' דפנות יש להחמיר בזה. אמנם אם בנוסף לחבלים מותח גם סדינים יש להכשיר אף בשלש דפנות כנ"ל בסעיף הקודם.
מחיצת שתי וערב [מעקה, חלון, תריסים וסורגים]
קלח. מחיצת שתי וערב נחשבת מחיצה גמורה. מעקה, לדעת המשנ"ב (שעה"צ סי' שס) נחשב מחיצת שתי וערב, כיון שיש ברזל גם לרוחב למעלה ולמטה, ולדעת החזו"א צריך שיהא ערב כל שלשה טפחים, ולכן מעקה או סורג לא יוכל לשמש כמחיצה.
קלט. חלון או תריסים סגורים נחשבים דופן. שלבי תריסים פתוחים - לדעת המשנ"ב נחשב מחיצת שתי וערב ומועיל, אך לדעת החזו"א נחשב רק כמחיצת ערב, ולא מועיל.
אולם אם יש מעקה תוך ג' טפחים לתריסים, נמצא שיש כאן מחיצת שתי [-המעקה] ומחיצת ערב [-התריסים הפתוחים], ולכו"ע אין צריך שהתריסים יישארו סגורים, ואפשר לפתחם.
גובה הדפנות
קמ. הדפנות צריכות להיות לפחות בגובה עשרה טפחים [80 ס"מ לשיעור הקטן ו-100 ס"מ לשיעור הגדול68]
גוד אסיק
קמא. כאשר הדפנות גבוהות לפחות י' טפחים, הסוכה כשרה, גם אם הסכך גבוה מעליהן הרבה, ואינו נוגע בהן69.
קמב. מחיצת י' טפחים מועילה, אף אם יש דבר החוצץ בין סוף הדופן לסכך. ולפיכך ארונות המטבח שתחת השיש, נחשבים לדופן, אע"פ שהשיש מפסיק בינם לבין הסכך70.
גוד אסיק ולבוד
קמג. דפנות בגובה עשרה שהסכך עומד רחוק מהם בגובה (כנ"ל, אפילו הרבה), וכן ברוחב עד ג' טפחים, הסוכה כשרה, כיון שאומרים גוד אסיק ולבוד.
מוזאיקה
קמד. סוכה העשויה במרפסת ואין בה שבעה טפחים בפני עצמה, אלא רק בצירוף המוזאיקה [מעקה האבן הרחב], הדין תלוי בגובה המוזאיקה (עי' שע"ת סי' תרלד):
אם גובהה פחות מג' טפחים - שטחה מצטרף לשיעור סוכה.
אם גובהה בין ג' לי' טפחים - בשעת הדחק יש מקילים ששטחה מצטרף, אף אם רוחבה ג' טפחים.
אם גובהה י' טפחים ומעלה - אין שטחה מצטרף.
קמה. סוכה שיש בה שבעה טפחים ובצידה מוזאיקה, אפשר לשבת עליה כחלק מהסוכה, משום שאנו רואים את המוזאיקה כחלק והמשך לרצפה. הדין כן אפילו כאשר המוזאיקה רחבה ג' טפחים וגובהה פחות מי' טפחים [ובאופן זה, שרוחבה ג' טפחים ואינה גבוהה י', יש להקפיד שהמחיצה שמעל המוזאיקה תהיה לפחות בגובה י' טפחים71], וכן כשרוחבה פחות מג' טפחים, אפילו אם גבוהה י' טפחים.
דיני הסבר
קמו. סכך כשר צריך ג' תנאים: [א] שיהיה מגידולי קרקע [ב] ממין שאינו מקבל טומאה [ג] תלוש.
קמז. סכך המחובר במסמרים פסול מהתורה, ודינו כסכך פסול שפוסל את הסוכה בד' טפחים [אולם חיבור הסכך באזיקונים, באופן המבואר להלן סע' קנה, נחשב חיבור ארעי ולא חיבור קבוע כמסמרים].
עמידות הסבך ברוח מצויה
קמח. הסכך צריך לעמוד ברוח מצויה72, ואם עומד ברוח מצויה, אף אם יחברו אותו למקומו בדברים הפסולים לסיכוך, מ"מ הסוכה כשרה.
קמט. אם יש רוחות חזקות, שאינן מצויות בדר"כ בעונה זו, הן נחשבות כרוח שאינה מצויה שאינה פוסלת את הסוכה.
קנ. רוח המצויה נמדדת לפי המקום בו נמצאת הסוכה, ועל כן אם היא נמצאת במקום גבוה, צריך שתעמוד ברוח מצויה באותו מקום73.
מעמיד
קנא. גם מעמיד הסכך לכתחילה צריך להיות "כתנאי סכך כשר" דהיינו מגידולי קרקע ושאינו מקבל טומאה, אולם בדיעבד אינו מעכב. אמנם מותר להעמיד את הסכך ע"ג קירות או קורות בטון, אע"פ שהם פסולים לסיכוך, מפני שאין דרך לסכך בהם (משנ"ב סי' תרכט ס"ק כב, ר"ן רפ"ב דסוכה).
קנב. אם דפנות הסוכה עשויות ממתכת, או שיש פסי מתכת קבועים ע"ג הקירות, יש מקפידים להניח את הסכך בצורה של "מעמיד דמעמיד" (ראה בסע' הבאים).
מעמיד דמעמיד
קנג. מעמיד דמעמיד, כגון ברגים המחברים את דפנות הסוכה וכיוצא בזה שהדבר מעמיד את מעמידי הסכך:
דעת החזון איש שדינו כמעמיד עצמו [ואין הבדל במספר המעמידים], אשר יש לעשותו לכתחילה מדבר הכשר לסיכוך [כגון מסמרים ודיבלים מעץ].
דעת המשנה ברורה שאינו בכלל המעמיד, ואף לכתחילה ניתן לעשותו מדבר המקבל טומאה כגון מברזל וכדומה.
וכשאפשר הדבר נכון להחמיר בזה [אולם בכל אופן הסוכה כשרה, מפני שגם מעמיד עצמו אינו פוסל בדיעבד].
קנד. יש להסתפק האם "מעמיד דמעמיד" [כגון קורות עץ על ברזלי הסוכה, שעליהם מונח הסכך] מועיל רק כאשר ללא חיבורי עצי הפרגולה לא יהיו על ידי ברזלים ומסמרים.
מסמרים, ברגים ואזיקונים
קנה. ברזל, כגון מסמרים וברגים, ופלסטיק, כגון אזיקונים וכיוצא בהם, פסולים לסיכוך כיון שאינם גידולי קרקע, ומטעם זה לכתחילה אין להעמיד בהם הסכך, ואולם אם הסכך עומד ברוח מצויה אף בלא דברים אלו אין זה נחשב למעמיד ומותר להניחן לחיזוק לכתחילה74 [מטעם זה אף לדעת החזו"א שמחמיר במעמיד דמעמיד, אם הסכך עומד בלא הברגים והמסמרים מברזל, יכול להוסיפם אחר כך לחיזוק].
קשירת הסבך באזיקונים
קנו. עפ"י המבואר בסע' הקודם נמצא, כי לכתחילה אין לקשור את הסכך באזיקון, אם הוא לא עומד ברוח מצויה ללא האזיקון. אך לדעת המשנ"ב הנ"ל (בסע' הקודם), אפשר לקשור את הקרש שעליו מונח הסכך באזיקון, ולהניח קרש נוסף מעל הסכך, ולקשור את שני הקרשים באזיקון נוסף, כך שהסכך ייתפס בחוזקה [כעין סנדוויץ] בין שני הקרשים, ובאופן זה הוא לכתחילה לדעת המשנ"ב הנ"ל (ואף שאין תועלת בקורה העליונה, נחשב מעמיד דמעמיד, כנ"ל סע' קנד).
קשירת הסבך בחוטי כותנה או פשתן
קנז. חוטי כותנה או פשתן פסולים לסיכוך מדרבנן, ונחלקו הפוסקים האם אפשר להעמיד בדבר שפסול לסיכוך מדרבנן, ולכתחילה נכון להחמיר בכך, ומטעם זה יש לחבר את הסכך בצמח טבעי [שלא עבר תהליך עיבוד] כגון צמח גווה או רפיא.
סיבוך בנסרים [לייסטים]
קנח. המנהג שלא לסכך בנסרים כלל אף כשהם פחותים מארבע טפחים, ולכן רבים מקפידים שלא לסכך בלייסטים אלא רק בקנים עגולים [קיינעס], או בענפי דקל וכדו' [ויש שמקילים בכך אם הלייסטים הם עד גודל של בין 4-5 ס"מ, ויש מקילים אף עד גודל 8 ס"מ] ומי שאין לו מנהג להקל בזה נכון לנהוג כפשטות השו"ע שלא לסכך בנסרים כלל.
סיבוך במחצלת, וכשרות המחצלת
קנט. מחצלאות קנים יש יותר להקפיד שיהיו מקיינעס ולא מלייסטים, ואף לנוהגים לסכך בלייסטים, לעניין נכון שיחמירו, משום שיש הסוברים שהחיבור בין הנסרים עושה אותם לגוף אחד והרי זה כנסר שרחב ארבעה טפחים.
קס. מחצלת קנים לסיכוך יש להקפיד שנעשתה לסיכוך ולא לשכיבה או ישיבה, וכמו כן יש להקפיד שהחוטים שמחזיקים את המחצלת נעשו מצמח טבעי שאינו מעובד כגון גווה או רפיא, ולא מחוטים מעובדים (עפ"י הנ"ל סע' קנז), ומטעם זה אין לקנות מחצלת לסכך אלא כשיש עליה כשרות מוסמכת75.
כמות הסבך
קסא. לכתחילה צריך שהסיכוך יהיה קל כדי שיראו את הכוכבים [ואפשר שדי במקום אחד מכל שטח הסוכה שרואים את הכוכבים], ובדיעבד אף אם הניח סכך עבה שמסתיר את הכוכבים, כשרה הסוכה.
קסב. סוכה שיש בה ריבוי סכך עד שאין הגשמים נכנסים לתוכה יש להחמיר לפסול [ויש להיזהר שלא יהיה אפי' מקום אחד של ד' טפחים שהגשם לא נכנס לתוכו], אך בדיעבד אם אין אפשרות לתקן את הסכך יש לסמוך על דעת המקילים.
חמתה מרובה מצילתה
קסג. סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, אולם סוכה שצילתה מרובה מחמתה אך ישנו שטח שחמתה מרובה מצילתה - אם שטח זה הוא פחות מז' טפחים על ז"ט, מותר לאכול ולישון אף במקום החמה (וראה לקמן סע' קסד דין ישיבה תחת אוויר).
סכך פסול ואוויר
קסד. אוויר בסכך, פוסל את הסוכה כשיש בו ג' על ג' טפחים [אך אם אינו ג' על ג', אלא רק אורך ג' או רוחב ג' – אינו פוסל], ובפחות משיעור זה אף שאינו פוסל כל הסוכה מכל מקום אין ישנים תחת האוויר, ומשום כך יש להיזהר בסכך שעשוי מקיינעס שלא יהא בין הקנים הפסק אוויר מתחילתו ועד סופו, ולכן יש להניח סכך אף לרוחב הסוכה. ויש הסוברים שאף צריך שלא יהא רוב ראשו או רוב גופו תחת האוויר (רמ"א סי' תרלב ס"ב, חזו"א סי' קמד ס"ק ה).
סבך פסול בסובה קטנה
קסה. סוכה קטנה - סכך פסול ג' על ג' טפחים לאורך או לרוחב כל הסוכה, פוסל בה, שאף ששיעור סכך פסול זה אינו פוסל בסוכה גדולה (כדלהלן), מכל מקום בסוכה קטנה הוא פוסל (מפני שהוא מחסר בשיעור הסכך הכשר).
קסו. מהי סוכה קטנה: שאין בה ז' על ז' טפחים סכך כשר, ויש הסוברים שכל שיש ד' טפחים ומשהו סכך כשר, דינה כסוכה גדולה (שדינה יתבאר בסע' הבא). ועיקר ההלכה כדעה ראשונה, שרק אם יש ז' על ז' טפחים סכך כשר, דינה כסוכה גדולה.
סבך פסול [בסובה גדולה]
קסז. סכך פסול, אם הוא ברוחב יותר מד' על ד' טפחים באמצע הסוכה לכל אורך הסוכה, הסוכה פסולה, אבל אם יש שיעור בסוכה ובשלוש הדפנות עד הסכך הפסול, הסוכה כשרה, אבל אין לשבת תחת מקום הסכך הפסול.
צירוף חלק מהסבך הפסול לשטח הסוכה
קסח. במקרה המוזכר בסעיף הקודם שהסכך הפסול רחב מד' טפחים, חידשו האחרונים76 שיש אפשרות להכשיר חלק ממקום הסכך הפסול על ידי שיעמיד מחיצה [ודי במחיצה בגובה י' טפחים] במרחק 23 ס"מ ממקום הסכך הכשר ובכך יקטן מקומו של הסכך הפסול ויהיה בו פחות משיעור סכך פסול [ויש להסתפק האם צריך מחיצה ממש או שדי בצורת הפתח, ולמעשה יש לחוש שלא מועיל צורת הפתח77].
ומטעם זה, מרפסת סוכה באורך 3 מטר, שיש בה אויר בשיעור 50 ס"מ, ותקרת בטון 50 ס"מ [ונמצא שיש רק 50 ס"מ שבהם אפשר להניח סכך כשר (במקום של האוויר), שהוא פחות משיעור סוכה] - ניתן לצרף חלק מהסכך הפסול, ע"י העמדת מחיצה באורך 70 ס"מ במרחק 23 ס"מ מתחילת תקרת הבטון, ובשאר אורך הסוכה להעמיד צורת הפתח, ובכך יקטן שיעור הסכך הפסול [וכיון שזה כשר אף לדופן הסוכה, מועיל להפריד].
סבך פסול ג' טפחים [בסוכה גדולה]
קסט. סכך פסול שיש בו יותר מג' על ג' טפחים [24- 28.8 ס"מ] אבל אין בו ארבעה טפחים [32 – 38.4 ס"מ], הסוכה כשרה ואף שסכך זה על פני כל הסוכה, אולם אין אוכלים וישנים לכתחילה תחת הסכך הפסול.
סבך פסול פחות מג' טפחים [מרזב או קורת בטון]
קע. סכך פסול בפחות משלשה טפחים [24 – 28.8 ס"מ], אין בו פסול כלל, ואף אם הוא לכל אורך או רוחב הסוכה, ואפשר אף לאכול ולישן תחתיו, ומטעם זה אם היה מעל סוכתו מרזב או קורת בטון, אף שהוא לאורך הסוכה כולה כל שאין בו שיעור זה אינו פוסל כלל ומותר גם לאכול ולישן תחת אותו המקום.
מנוע מזגן מעל הסובה
קעא. סוכה שמעליה מנוע של מזגן: אם רוחב המנוע פחות מג' טפחים (24 ס"מ) - מותר לאכול ולישן תחתיו. ואם הוא יותר מכך - דינו נתבאר לעיל סע' קסז, קסט. גם אם המנוע בתוך הסוכה, הדין כנ"ל78.
חבלי כביסה או סורגים מעל הסובה
קעב. חבלי כביסה או סורגים הנמצאים מעל הסכך, אינם פוסלים אותו כיון שאין בכל סורג או בכל חוט כביסה רוחב שלשה טפחים, ויש מחמירים לכתחילה אם ניתן לתקן את הדבר כיון שחוששים לדעת הפוסקים שאמרינן לבוד להחמיר ומצרפים את כל החוטים יחד לפסול את הסוכה, ולכן לדעה זו יש להניח סכך כשר ביניהם79 ע"י מעמיד דמעמיד 80.
קעג. אם תלויים בגדים על חבלי הכביסה, ראה הערה81.
פריסת רשת מעל או מתחת לסבך
קעד. פריסת רשת נגד יתושים וחרקים מעל או מתחת לסכך: אם מחמת הרשת צילתה מרובה מחמתה [הרוב רשת] - פסולה, ואם חמתה מרובה מצילתה [הרוב אוויר] - כשרה (כיון שהסכך, צילתה מרובה מחמתה), ויש ליזהר שהרשת תעמוד באופן שלא יהיה חשש מעמיד [אם הרשת צמודה מתחת לסכך, אין בזה חשש לבוד להחמיר, משום שזה מועיל מדין "חבטן", המבואר בהערה 80].
דופן עקומה
קעה. סכך פסול המונח סמוך לדפנות, אם הוא עד ד' אמות [ומחמירים כשיעור הקטן - 1.92 מ'] - הסוכה כשרה, אך אין לאכול ולישן תחתיו (וכדלעיל סע' קע).
גוד אסיק / לבוד ודופן עקומה
קעו. דין דופן עקומה נאמר רק כשהדפנות מגיעות לסכך, אך אם אינן מגיעות לסכך - אף שבדר"כ די במחיצה עשרה טפחים, כאן לכתחילה יש להחמיר ולהצריך שהדפנות יגיעו לסכך, כיון שאין אומרים גוד אסיק ודופן עקומה לכתחילה. אמנם לא צריך שיגיעו ממש, אלא די שיהיו תוך ג' טפחים לסכך, כיון שאמרינן לבוד ודופן עקומה83.
חבוט רמי ודופן עקומה
קעז. דין דופן עקומה נאמר אף כאשר היא גבוהה הרבה מן הסכך, משום שאומרים חבוט רמי ודופן עקומה84.
סבך פסול בפתח הסוכה
קעח. מרפסות היוצאות מהבית, באופן שתקרת הבית סמוכה לסוכה, מצוי שיש קורת בטון בפתח הסוכה – אי אפשר לשבת תחת הקורה, אפילו אם אין בה ג' טפחים, מפני שהקורה מצטרפת לתקרת הבית, ונחשב שיש כאן סכך פסול ד' טפחים, שא"א לשבת תחתיו [אמנם אפשר לחלק ע"י מחיצה, וכנ"ל סע' קסח].
סבך פסול שנמצא בגובה מעליו סבך פסול נוסף
קעט. מצוי שיש קורות בטון או מרזבים בקומה מעל הסוכה, ודין "חבוט רמי" גורם שייראו כאילו הסכך הפסול [המרזב או קורת הבטון] נמצא בסוכה התחתונה. ובזה יש להבחין בין המקרים: באופן שאם נוריד את הסכך הפסול, הוא יהיה ממש צמוד לתקרת הבית - הרי הוא מצטרף לסכך הפסול, ודינו ככל דיני סכך פסול (המבוארים לעיל), בשיעור הסכך פסול. אמנם אם כשנוריד את הסכך הפסול, יהיה קצת רווח בינו לתקרת הבית – אינו מצטרף לשיעור סכך פסול, מפני שלא אומרים חבוט רמי ולבוד להחמיר (עי' מג"א סי' תרלב ס"ק ב ומשנ"ב שם ס"ק ה).
קפ. סכך מהסוכה העליונה היוצא ובולט מעל הסוכה התחתונה – אינו פוסל משום סוכה שע"ג סוכה85.
קישוטי הסוכה
מרחק הקישוטים מהסבך
קפא. אין לתלות נוי סוכה במרחק של ד' טפחים ויותר מהסכך. אם הקישוט מתחיל תוך ד' טפחים לסכך ומשתלשל עד חוץ מד' טפחים - אם רוחבו פחות מד' טפחים, מותר אף לאכול שם82 (וכדלעיל סע' קע).
'מוקצה' בקישוטי הסבך
קפב. קישוטים שנפלו מהסכך או הדפנות בשבת וביום טוב הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם, ואם התנה לפני כניסת החג שאינו בודל מהם כל בין השמשות מותר לטלטלם בשבת וביו"ט, אך בחוה"מ מותר בכל אופן לטלטלם, ואף לחזור ולתלותם.
הורדת הקישוטים מפני הגשמים
קפג. מותר להוריד את הקישוטים [בימי החול] אם יש חשש שיתקלקלו מחמת הגשמים86.
תליית והבנת קישוטים בחול המועד
קפד. מותר לתלות קישוטים בחול המועד.
קפה. מותר להכין קישוטים בחול המועד רק אם הם מעשה הדיוט, אך אם צריך מומחיות מיוחדת בשביל להכין את הקישוטים, נחשב מעשה אומן ואסור.
קדושת הסוכה
הקדמה: נאמר בגמ' (סוכה כט) "אמר רבא מאני מיכלא בר ממטללתא", ונחלקו הראשונים האם הכוונה שיש להוציא את הצלחות שאוכל בהם לאחר האכילה (רש"י ותוס' שם), או שהכוונה שאין להכניס לסוכה את הסירים שמבשלים בהם את האוכל (בה"ג ור"ת בתוס' שם). להלכה חוששים לשתי השיטות (משנ"ב סי' תרל"ט סק"ה).
קפו. אין להביא לשולחן מחבתות וכלי בישול שלא רגילים להביא לשולחן. אמנם אם הסוכה מרוחקת מהמטבח, נראה שיש להתיר (ולסמוך על פירוש רש"י ותוס').
קפז. מותר להביא לשולחן את הסירים שרגילים בזמננו להביא לשולחן במשך השנה. כמו כן מותר להכניס קומקום ומיחם חשמלי לסוכה (מפני שאינם נחשבים מאוסים ובזויים, והם בכלל כלי שתייה).
קפח. אין להשאיר בשולחן צלחות לאחר שסיים לאכול בהן, אלא צריך לפנותן בגמר הסעודה, אך אין חובה לפנות מיד לאחר שסיים לאכול בהן87.
קפט. מותר לעשות סוכה במטבח, אף שיש שם תנורים ומקררים וכדו'.
קצ. מותר לחלוץ נעליים בסוכה, אך אסור סתם להשאירן בסוכה88.
קצא. מותר לקבוע כיור לנטילת ידים בסוכה, וכן מותר ליטול ידיים בסוכה, וכן מותר להניח בה את הקערה לנטילת ידיים. לאחר גמר השימוש, יש לפנות את הקערה מחוץ לסוכה (עי' ערוה"ש שם).
קצב. אין להניח אופניים בסוכה. מותר להניח בסוכה פח אשפה הרגיל להיות בסלון. אסור להחליף טיטול לתינוק בסוכה. מותר לשחק משחקי ילדים בסוכה. מותר לצחצח נעליים בסוכה. כלל הדברים – השימוש בסוכה צריך להיות כעין השימוש בסלון הבית.
קצג. הנוהג לעשן בביתו מותר אף בעישון בסוכה [אמנם יש ליזהר מעישון אף בכל השנה].
קצד. מותר לקצר הליכתו ['קפנדריא'] דרך הסוכה (רי"ץ גיאות מאה שערים דף עב).