Skip to content
אזמרה לשמך

שו"ת ליום כיפור

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שו"ת ליום כיפור

בעניין הדלקת נרות

א. שאלה: בעל הנמצא ביו"כ בבית אחד ואשתו נמצאת בבית אחר. מי מהם צריך להדליק נרות בערב יו"כ.

תשובה: אם האישה נשארת בביתם הקבוע – הדלקתה פוטרת את הבעל. ואם היא מתארחת בבית אחר – שניהם צריכים להדליק או להשתתף בפרוטה. ולכן אם האישה נמצאת בבית הוריה והבעל נמצא בישיבה [או אצל האדמו"ר] – עליו להדליק נרות בחדרו (וכפי שהתבאר לעיל), ויזכור להדליק גם נר הבריא.

ב. שאלה: זוג נשוי האוכל אצל ההורים סעודה המפסקת, ולאחר תפילת ערבית חוזרים לישון בביתם. היכן ידליקו נרות.

תשובה: נר הבריא, נר ששבת – יכולים להדליק היכן שירצו. נרות יו"כ - אם לא יספיקו לחזור ולהדליק בביתם – ימנו שליח שידליק בביתם. ואם אין אפשרות למנות שליח – ידליקו בבית ההורים, ולאחר התפילה צריך שיחזור אחד מבני הזוג ליהנות מהנרות [ועליהם לדאוג להשאיר תאורה בחדר השינה].

בעניין אכילה ושתייה לחולים

ג. שאלה: מעוברת שהריונה תקין, ואעפ"כ היא חוששת לצום. מה תעשה.

תשובה: תתחבר לעירוי לפני יו"כ ע"י אנשי מקצוע, ואז יכולה לקבל במהלך הצום אפי' כמה ליטר נוזלים.

ד. שאלה: האם מותר לבלוע תרופה עם מים מרים.

תשובה: לבריא אסור, אך כדורים שאינם של רפואה ומותר לקחתם בשבת, מותר ללא מים. ולחולה שאין בו סכנה – אם אינו יכול לבלוע בלא מים, יש מקילים שיבלע עם מים מרים (השאגת אריה (סי' עו) סובר שביו"כ חייבים אף על אכילה ושתייה שלא כדרך אכילה, אך רבים חולקים וסוברים שביו"כ יש היתר לחולה לאכול שלא כדרך).

ה. שאלה: חולה הנצרך לשתות ביו"כ, האם מותר אף בשתייה מתוקה או דווקא מים.

תשובה: מותר אף שתייה מתוקה, ולפעמים היא אף עדיפה כיון שהיא מחזקת יותר, ויוכל לשתות פחות. ולכן פעמים רבות כדאי לשתות משקאות מזינים, וכגון מרק ירקות טחון, מרק עוף בכוס, מיץ ענבים, חלב המעורב בו דבש וכדומה (אור שמח, הל' מאכלות אסורות פרק יד, יד, ועי' עמודי אור סי' ל אות יג).

ו. שאלה: האם לֶבֶּן נחשב כמוצק או כנוזל [לעניין השיעורים לחולה ביו"כ].

תשובה: אם הוא מוצק ואוכלו בכפית - נחשב כאוכל. ואם ניערו אותו - נחשב כמשקה.

ז. שאלה: האם ביו"כ מותר לחמם מאכלים על פלטה לילדים קטנים או לחולים האוכלים.

תשובה: באופנים שמותר לחמם בשבת, מותר גם לחמם עבור קטנים וחולים האוכלים ביו"כ (אף שלדעת הרמ"א (סי' תרט ס"א) אסור להטמין מאכלים לצורך מוצאי יו"כ, כאן שאני).

בעניין תפילות יו"ב

ח. שאלה: מדוע בוכים ומנגנים ניגון של בכי באמירת "כל נדרי", הרי זה רק התרת נדרים.

תשובה: כמה טעמים בדבר (כמבואר ביסוד ושורש העבודה שער יא האיתון, פ"ו, ספר חמדת ימים, אלף המגן סי' תריט ס"ק יט).

ט. שאלה: האם צריך לדפוק על הלב כשאומרים 'על חטאים שאנו חייבים עליהם וכו'.

תשובה: יש הנוהגים להכות גם באמירת ו'על חטאים', אך המנהג הנפוץ שלא להכות אז אלא רק באמירת 'ועל חטא שחטאנו' (אמנם עי' מקו"ח סי' תרז, ועי' משנ"ב שם ס"ק יא). וכשמכים באמירת 'על חטא' נוהגים להכות באמירת המילים 'על חטא' (אמנם עי' מקו"ח שם).

י. שאלה: האם מברכים ברכת 'שעשה לי כל צרכי' ביו"כ.

תשובה: מנהג בני אשכנז וכן רבים מבני ספרד לברך ברכה זו כרגיל אף שלא נועלים נעליים (א"ר סי' תריד, משנ"ב סי' תקנד ס"ק לא). ויש מבני ספרד הנוהגים כדעת האריז"ל שלא לברך ברכה זו כלל, אף לא במוצאי הצום (בא"ח ש"ר פרשת וישב אות ט, ופרשת וילך אות יז, כה"ח סי' מו ס"ק יז, ועי' בשע"ת שם ס"ק יב, ושו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' ח). ולדעת הגר"א מברכים ברכה זו במוצאי הצום, לאחר שנועל נעליים.

יא. שאלה: האם אבל לובש קיטל.

תשובה: לא לובש, ויש הנוהגים ללבוש (עי' סי' תרי ס"ק יח).

יב. שאלה: אדם שטעה ואמר "הקל הקדוש" בתפילת מנחה בערב יום כיפור, וסיים תפילתו. האם כשחוזר ומתפלל צריך לחזור גם על הוידוי.

תשובה: אינו צריך (כיון שהתפילה הקודמת נחשבת תפילה, כמבואר באזמרה לשמך גיליונות 70, 265, וגם שהוידוי אינו חלק מגוף התפילה אלא כדין תחנונים שאחר התפילה (אולם לדעת הגר"א הוא ודאי חלק מגוף התפילה), וכן אדם המתפלל תפילת תשלומין, אינו צריך לומר וידוי בתפילת התשלומין).

יג. שאלה: האם צריך לומר "יהיו לרצון" לפני הוידוי.

תשובה: הרגילים תמיד לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור", יאמרו כן גם לפני הוידוי (סי' תרז ס"ק טז), והרגילים תמיד לאומרו רק לאחר "אלוקי נצור", ינהגו כן גם בתפילת ערב יו"כ ויו"כ.

יד. שאלה: אדם האוחז באמירת הוידוי שבסוף התפילה, על מה הוא יכול לענות.

תשובה: מותר לענות את הדברים דלהלן [בין אם אמר "יהיו לרצון" קודם אמירת הוידוי ובין אם לא, אך לכתחילה יאמר "יהיו לרצון" קודם שעונה]:

  • י"ג מידות – לא יענה, אלא לאחר "יהיו לרצון" שלאחר "אלוקי נצור" יאמרם כרגיל (עי' סי' תקסה, שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' מד, תהל"ד סי' סו ס"ק ז).
  • קדיש - יענה רק על "אמן יהא שמיה רבא" ועל ה"אמן" שלאחר "דאמירן בעלמא". המיקל לענות על חמשת האמנים הראשונים שבקדיש [היינו כל האמנים עד "דאמירן בעלמא"] יש לו ע"מ לסמוך, וכך נוהגים בני ספרד. כשעונה "אמן יהא שמיה רבא", יאמר רק עד "עלמיא", ולא יוסיף "יתברך". אולם בני ספרד מוסיפים אף "יתברך וכו'" עד "דאמירן בעלמא" (כה"ח סי' סו ס"ק יז, אולם עי' משנ"ב שם ס"ק יז).
  • קדושה – יענה רק לפסוקים "קדוש וגו'" ו"ברוך וגו'", אבל לא יענה "ימלוך וגו'", וכ"ש שלא יענה לשאר התוספות שבקדושה (משנ"ב סי' קכב ס"ק ד, וכן נוהגים גם בני ספרד, אולם עי' כה"ח סי' סו ס"ק יח וסידור הרב שאומרים "ימלוך וגו'").
  • ברכו - עונה ל"ברכו".
  • שאר ברכות - לבני אשכנז עונה "אמן" רק על "המלך הקדוש" ו"שומע תפילה", ולבני ספרד אינו עונה "אמן" על שום ברכה (משנ"ב סי' קכב ס"ק א, אמנם דעת הערוה"ש שם ס"ב וס"ד וכה"ח ס"ק א שעונים אמן על כל ברכה).
  • ברכת כהנים - עונה "אמן" על פסוקי ברכת הכהנים, אך על ברכת "אשר קדשנו בקדושתו וכו'" אינו עונה.
  • מודים דרבנן - כששומע את הש"ץ אומר "מודים", יכרע ויאמר רק את התיבות "מודים אנחנו לך".

טו. שאלה: מה מותר לענות לאחר אמירת "יהיו לרצון" השני, קודם שפסע.

תשובה: מותר לענות לכל דברים שבקדושה, אפי' ל"ברוך הוא וברוך שמו", וכן מותר לומר תהלים. וכן מותר ללמוד בהרהור [אפי' מתוך ספר], אך אסור להוציא בפה.

טז. שאלה: האם חולה האוכל ביו"כ יכול לעלות לתורה.

תשובה: חולה האוכל לשיעורים, יכול לעלות כרגיל. אך אם אוכל כרגיל - בשחרית יכול לעלות, אך במנחה לא יעלה (עי' שו"ת רעק"א או"ח סי' כד, מרחשת ח"א סי' יד).

יז. שאלה: ב"ותתן לנו" שבתפילה, יש פעמיים "באהבה". את הראשון ודאי אומרים. האם אומרים גם את השני, שלפני המילים "מקרא קודש".

תשובה: אף שהמשנ"ב (סי' תריט ס"ק ז) כתב שלא לומר את ה"באהבה" השני, אך כתב שם שהיכן שנוהגים לומר אין לשנות, והמנהג הנפוץ כיום לבני אשכנז שכשחל ביום חול לא אומרים וכשחל בשבת אומרים. ובני ספרד נהגו לומר גם את ה"באהבה" השני, בין בחול ובין בשבת.

יח. שאלה: בקריאת שמע שעל המיטה, אומרים ברוך שם וכו' בקול רם או בלחש.

תשובה: כל השנה יש לאמרו בלחש, וביו"כ אפשר לאומרו בין בלחש ובין בקול רם (עי' סי' סא וסי' תריט).

יט. שאלה: האם מותר לקנות עליות מכספי מעשר.

תשובה: אפשר, ובתנאי שיחשוב על כך בשעה שקונה את העליות (ראה אזמרה לשמך – ראש השנה).

כ. שאלה: האם בחורים מבני אשכנז שמתעטפים בטלית גדול גם בראשם בר"ה ויו"כ, עושים כדין.

תשובה: מותר [אם כך מנהג הישיבה] (ראה אזמרה לשמך – ראש השנה).

בעניינים שונים

כא. שאלה: האם מצות אכילה בערב יום כיפור, נאמרה גם באכילה מועטת.

תשובה: נחלקו בזה האחרונים, י"א שיש מצוה אף באכילה ושתייה מועטת (שו"ת כת"ס או"ח סי' קיד), וי"א שהמצוה היא רק לאוכל ככותבת תוך כדי אכילת פרס, ושותה מלא לוגמיו, וכגדרי האכילה והשתייה האסורים ביו"כ (מנ"ח מצוה שיג).

כב. שאלה: האם צריך להקפיד על חציצה בטבילה בערב יו"כ.

תשובה: אף שאין חציצה מעכבת בטבילה זו, לכתחילה יש להקפיד על דיני חציצה (עי' משנ"ב סי' תרו ס"ק כו), ולכן לפני הטבילה טוב לנקות שיניים ולקצוץ ציפורניו (עי' מט"א סי' תרו ס"ח, קיצור שו"ע סי' קלא ס"ו, וכ"ה בכה"ח סי' תרו ס"ק נח בשם הבא"ח שיש לסרוק שער הראש, אמנם במשנ"ב לא הוזכר עניין ניקוי השיניים וקציצת הציפורניים. וכ"כ בשו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סו"ס טז שאי"צ לקצוץ ציפורניים ולהסתפרק, וע"ע של"ה מס' יומא פ' נר מצוה מהות התשובה בסופו בשם הראשית חכמה). ואם עדיין לא קצץ ציפורניו, מותר לקצוץ לצורך הטבילה את ציפורני הידיים והרגליים ביום אחד (עי' אלף המגן שם ס"ק יח).

כג. שאלה: הרגיל לעשות כפרות על תרנגול, ורוצה לעשות על כסף. האם צריך התרת נדרים.

תשובה: לא צריך (כן משמע קצת בחיי"א כלל קמד ס"ד ובמשנ"ב סי' תרה ס"ק ב, שלא הזכירו שצריך התרה).

כד. שאלה: האם מותר לשים טיפות עיניים ביו"כ.

תשובה: איסור נטילת תרופות ביו"כ דינו כבשבת, שאם צריך רצף, מותר. ואין איסור סיכה בטיפות.

כה. שאלה: מה סדר הקדימות בברכת הריח.

תשובה: 'עצי', 'עשבי', 'מיני' [ואם אחד מהם חביב, יש בזה פרטים (עי' חיי"א כלל סא סע' ח)].

כו. שאלה: הנוגע בנעליים שאינן עשויות מעור, כגון נעלי גומי וכדו', האם צריך ליטול ידיים.

תשובה: בשאר ימות השנה לכתחילה יש ליטול ידיו (בא"ח אמנם יש סוברים שרק בנעלי עור צריך ליטול ידיים (עי' ערך דברים אות כא, כה"ח סי' תקנד ס"ק עג וכ"ה בספר מאסף לכל המחנות סי' ד ס"ק קב), שי או"ח סי' ד, ועי' במאסף לכל המחנות שם). אולם בתשעה באב וביו"כ נראה שרק ישפשף את ידיו, ואם יש מקום מלוכלך בידיו – ירחצנו. הנוגע בשרוכים אינו צריך ליטול ידיים. הנוגע בגרביים אינו צריך ליטול ידיים, אלא אם נגע במקום המלוכלך מזיעה, המצוי יותר בחלק שבתוך הנעל.

כז. שאלה: קידש את הלבנה, מבלי להביט בה. האם יצא.

תשובה: יצא [ואם אפשר, יצא מאחר].

More in this printout

View the whole printout