Skip to content
נחל אדניך

לסכך מתחת לרשתות ברזל

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בצפון הארץ יש מקומות שמחמת איום רחפני נפץ, רישתו מעל הכפרים רשתות ברזל, כדי שהרחפנים לא יוכלו לפגוע בגרים שם, ויש להסתפק האם אפשר לקיים שם מצות סוכה, שאולי הוי מסכך מתחת לבית, כיון שהחורים בין הרשתות פחותים מג' טפחים, והרי זה לבוד, או שאין אומרים בזה לבוד להחמיר, וכיון שיש חורים, אפשר לסכך מתחתיו?

תשובה לשאלה משבוע שעבר

תשובה: בתוס' (דף ב ע"א ד"ה כי) הקשו למה הגשמים בחג הם סימן קללה, הרי אפשר לעשות סוכה שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה. ותירצו שאין הסכך מיתכשר עד דעביד לה עראי. וכתב הרא"ש (סימן יב) בשם ר"ת שסוכה שעשאה מעובה שזה מגין גם ממטר פסולה. וכן פסק הב"ח (סימן תרלה) דבעינן שיא הסכך עראי, ומה שכתב במרדכי (סימן תשלב) בשם ראבי"ה (סי' תריא) להכשיר סוכה בעשויה להגן מפני הגשמים, היינו הגנה פורתא, אבל אם אין גשמים יורדין בה כלל, פסולה. וכן פסק בלבוש (סימן תרלא ס"ג) אם היא מעובה כמין בית ממש, עד שאין המטר יכול לירד לתוכה פסולה, שאין זה שם סוכה עליו אלא כבית מקורה, ויש מכשירין, ויש להחמיר. וכתב במשנ"ב (סימן תרלא סק"ה) בשם הפמ"ג, דאם היה מעובה מאד עד שאין הגשם יכול לירד בתוכו, לשיטות שפוסלים, כל שיש ד' טפחים ביחד [שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה] סכך פסול מקרי.

והקשה בשו"ת כנף רננה (סימן סז) שדברי הפמ"ג צריכים ביאור כי הא אמרינן בסוכה (דף יד ע"א) לענין סיכוך בנסרים שיש בהן ארבעה, שנחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אם אפשר לסכך בהם משום גזרת תקרה, ולהפמ"ג שכתב דאם יש סכך ד' טפחים שאין הגשמים נכנסים לשם, הוה סכך פסול, גם בלא גזירת תקרה, הא נסר הוה סכך פסול כיון שאין הגשמים יכולים לירד דרך שם ומה טעם רבי יהודה שמכשיר, ויעו"ש שכתב שפסול שאין הגשמים יכולים לירד, ב"ב הגריש"א.

ובשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תעג) משמע שאין הכי נמי, גזירת נסרים שפסולה מחמת תקרה, קשורה לזה שאין הגשמים יכולים לירד שם, וכיון שהנסרים בעצמם מגינים היטב מגשמים. והנסר בעצמו יש בו שיעור, הרי הוא דומה לבית. אף שבין נסרים יורדים גשמים מכל מקום תחת הנסר אין גשמים יורדין ודומה לתקרה. ולמעשה כתב בברכי יוסף (סימן תרלא ס"ב) שיש בזה ג' דעות, א. מסתימת השו"ע שלא הביא דין זה, משמע שדעתו להכשיר על כל פנים בדיעבד סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה. ב. בספר שבלי הלקט (סימן של) דעתו להכשיר סוכה כזו גם לכתחילה. ג. ודעת הרבה אחרונים שפסלו אף בדיעבד. ומיהו נראה דבדיעבד, יש לסמוך על המכשירין. וכן פסק במשנ"ב (שם סק"ו).

והנה בשאלתנו שסידרו סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה, הכשירו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם לכתחילה, וכתב (קובץ תשובות ח"א סימן סא) שגם ר"ת שפוסל סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה, אין הסיבה בגלל שהגשם לא יורד לתוך הסוכה, אלא זה סימן שאם הגשם יורד לתוכה, היא מכוסה הדק היטב מעובה כמין בית, ואין זה סוכת עראי אלא סוכת קבע. אבל באופן שהסוכה עשויה באופן עראי, רק שעשו עצה שאין הגשמים יורדים לתוכה, אין זה פוסל את הסוכה, כי עצם מניעת ירידת גשם, אין זה סיבה לפסול את הסוכה. אמנם כשמכסה את הסוכה כוונתו לא רק לשם צל אלא גם להגן מן הגשמים, ובשו"ע הרב (סימן תרכו) כתוב "אין אדם יוצא י"ח אלא בסוכה שאינה עשוי' אלא לצל בלבד, אבל אם היא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר כל שאינה עשויה לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית". ובעניננו כשמסכך את הסוכה, מתכוון גם להציל את הסוכה מגשם, ואם כן מסכך לשם שתי מטרות לשם צל, ולשם הגנה מגשם, ולדעתו הסוכה פסולה.

ותירץ, שמצינו ברא"ש (סימן יב) שאין חסרון כשמתכוון גם להנצל ממטר, וכן מצינו ברבינו ירוחם (נתיב ח ח"א) "שעשויה לצל שמסוככת יפה בענין שניכר שעשויה להגן מחורב וממטר" ובהגהות מימוניות (סוכה פ"ה) דריב"א כתב סתם סוכת רועים עשויה להגן מן החמה ומן הגשמים". וצריך לומר בכוונת שו"ע הרב שאם סיכך בצורה מעובה ופעל דרך קבע הסוכה פסולה, ולא יועיל להסיר חלק העליון מעובי הסכך, אבל אם עצם הסיכוך הוא עראי ואינו דומה כלל לבית, רשאי לכוון לשני הדברים יחד גם לצל וגם להגן מפני זרם הגשם.

More in this printout

View the whole printout