"שנזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן"
ענייני סוכת עורו של לויתן ושייכותם לחג הסוכות
כתב הרמ"א בדרכי משה (סי' תרס"ז) בשם הכל בו, שמהר"ם מרוטנברג היה נוהג במוצאי סוכות 'ליטול רשות' מהסוכה ולומר "יהי רצון שנזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן".
סוכת לויתן כשכר לקיום מצות סוכה
והנה המקור של השייכות סוכת הלויתן לסוכות בזה"ז מובא בילקוט שמעוני (רמז תרנ"ג) וכן בפסיקתא דר"כ (כ"ט, ל"ב) שכל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבוא שנאמר "התמלא בסוכות עורו" שאורו יבהיק מסוף העולם ועד סופו. אבל באמת צריך להבין מה ענין הקשר ביניהם.
והנה אם לע"ל סוכות עורו של לויתן היה סוכה כשרה מובן הקשר. ואמנם כך שיטת המהרש"א בב"ב דף ע"ד שסוכת הלויתן מטרתה לקיים בה מצוות סוכה. וכמו שבשר הלויתן בגלל קדושתו הרבה הוי אכילת בשרו כמו קדשים שנאכלים רק בירושלים, ולכן הנותר מסעודת הצדיקים יעשו בזה סחורה רק בשווקי ירושלים, כך מהעור של הלויתן ישתמשו רק למצוות סוכה.
סוכת לויתן כסוכה כשרה כהלכתה
והקשה הערוך לנר בספרו ביכורי יעקב על הלכות סוכה (סי' תרס"ז אות ד') ובעל השו"ת בית יצחק, איך סוכת עורו של לויתן כשר לסוכות, שהרי אין גידולו מן הארץ, וכמ"ש התוס' שאפילו אם בהמות נקראים גידולי קרקע, הרי דגים בוודאי אינם גידולי קרקע. ולגבי סכך אפילו עור בהמה פסול, שהם גידולי קרקע אך לא גידולו מן הארץ. על זה מתרץ הדרש והעיון (ויקרא אות רנז) שרק הדפנות יהיו מעורו של לויתן, ויהיה עליהם סכך כשר מלמעלה, ועל זאת היה מהר"ם מתפלל שיזכה לישב לשנה הבאה ביו"ט סוכות בסוכת עורו של לויתן הכשירה למצוות סוכה. אמנם ברש"י כתב שסתם סוכה הוא ע"ש הסכך, וכן מבואר בפרדס יוסף ומוכיח מהגמ' שהכונה שסיכוך אותה סוכה יהיה מעורו של לויתן, ולפי"ז הדרה קושיא למקומה איך מסככים בעורו של הלויתן. אומר הקרבן שמואל חידוש מופלא, שכיון שהלויתן הוא יציר כפיו של השי"ת ביום החמישי של בריאת העולם, ואיתא בב"ר (י"ב, י"א) עה"פ בקהלת (ג, יט) "הכל היה מהעפר והכל שב אל העפר ואפילו גלגל חמה". וא"כ שונה הלויתן משאר תולדות הברואים שכבר לא נחשבים גידולי קרקע שנולדו מאב ואם, אולם כיון שהלויתן נברא מהעפר ונשאר כך לאורך כל שנות העולם, אין לך מה שנחשב יותר גידולו מהארץ יותר מזה. ובודאי שכשר לסכך בו. ועד כאן הדברים מתאימים עם דברי המהרש"א שם בב"ב שיש לנו להאמין שענין הלויתן אין הדברים יוצאים מידי פשוטן.
• לטובת נשמת כ"ק מרן אדמו"ח התנהgilypinesאדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה •
המשך בעמוד ב' <<<
המשך מעמוד א' <<<
סוכת לויתן הוא עניין דבקות בה'
אבל הגר"א בהגה"ה (באיוב ג, כא) סובר שבאמת שהבקשה לשבת בסוכת עורו של הלויתן אין מדובר בכלל ביו"ט סוכות, אלא בבחינה של סוכה אחרת שיזכו לה הצדיקים לע"ל. שביאור המילה 'לויתן' בגמרא (חגיגה י"ד:) הוא ענין דביקות, כמו 'לוית חן', וזה הכונה בעניני הלויתן שלע"ל, על ידי שיוסיפו דעת בעמקי סודות התורה הק' בהשגת אלוקותו תתגבר תשוקת הנפש להתדבק בו ית'. וכן מפורש בנועם אלימלך פ' וישלח, על מאמר הגמ' שם שמלח הנקבה של הלויתן וצינן הזכר, שהדביקות בו יתברך נקרא "לויתן", וכדי שלא יהיה אז בחינה שמרוב הדביקות יבטלו ממציאותם, עשה השי"ת את בחינת הצינון לשמור הצדיקים שלא יתבטלו ממציאותם מרוב דרגתם אז בדביקות.
ולפי"ז א"ש הביאור בשייכות קיום מצוות סוכה לבקשת דרגת הדביקות לע"ל שנקראת "סוכת עורו של לויתן", שהרי נתבאר בספה"ק שבסוכה יש את ההארה של ענני הכבוד שעי"ז זוכים להכרה של "למען ידעו דורותיכם" בחינת השגה של רוח הקודש ודביקות. לכן מתוך מצות סוכה בעוה"ז שהיא משפיעה השגת הדעת יזכו לסוכת עורו של לויתן שהיא ההארה השלימה של הדעת והדביקות, וכמ"ש רשב"א שהכונה בלאכול משור הבר ולויתן, וכתב המהרש"א דע"י שדרש במעשה מרכבה בזה"ז לפני העליה לעוה"ב. ולכן השמיט הרמ"א "לשנה הבאה", שזה משמע רק לזמן חג הסוכות הבעל"ט בשנה הבאה, אלא הכוונה שכבר היום נזכה לזה בעז"ה
להבין שכל העולם הוא עראי כמו שלמדים בסוכה
ובספר אוהל משה על התורה מובא עוד מהלך נפלא שמלמד על כל ענין הסוכה הק' שהנה מצינו דבר מופלא רק בבריאת הלויתן שמיד לאחר שנברא הרג הקב"ה הלויתן הנקיבה ומלחו לצדיקים לעתיד לבא, ונוסיף כאן ממה שאפשר לראות בחז"ל על הלויתן הזכר איזה בריה נוראה הוא שמובא ברד"ק (על ישעיה פרק כ"ז) שהלויתן נקרא עקלתון שמרוב אורכו שמקיף הוא את כל העולם מעקל עצמו מחוסר מקום. ולסבר את האוזן עוד על גודל הלויתן נביא בזה מה שסיפר רב ספרא (בב"ב ע"ד ע"א) שפעם אחת הלך בספינה וראה דג ענק שהוציא ראשו מהים והיו לו קרנים [רב אשי מבאר שם שזה סוג עז שיש בים וצריך הקרנים עבור חיפוש מזון מקרקעית הים], שחקוק עליהם: אני מהדגים הקטנים שבים וגודלי 300 פרסה שזה קרוב ל1500 ק"מ! [1440000מטרים!], והולך דג זה ללויתן כדי להיטרף על ידו. וכן איתא בפרקי דר"א פרק ח' שמזונו של הלויתן מורכב מהתנינים הגדולים שמגיעים כל יום להאכל על ידי הלויתן. וכן איתא בתנחומא שבשעה שמבקש הלויתן לאכול הוא מחולל שבר בים וכשמתקרבים לשם הדגים, בולעם. וא"כ ניתן להבין את עוצם גודל הלויתן וכוחו וא"כ פלא עצום מדוע מיד לאחר שנברא מיד הורגו השי"ת, לא היה לו להיברא מתחילה.
אלא מטרה גדולה היתה בזה להודיע בראשית הבריאה שהעוה"ז רק פרוזדור, ועיקר התכלית הוא העוה"ב. שבשעה שנברא אדם הראשון כבר היה מוכן לפני בריאת האדם דג מלוח לצדיקים לעתיד לבא. ומכאן אנו יכולים להבין שהעוה"ז הוא רק פרוזדור לטרקלין, כיון שכתוב במדרש רבה שכל בעלי החיים עברו לפני אדם הראשון זכר ונקבה, וקרא להם שמות, ואז שאל אדה"ר "לכולם נתת בן זוג ולי לא", וקשה והרי הלויתן לא עבר לפניו עם הנקבה שכבר נהרגה, והוא זה שנתן לו שם 'לויתן', הרי שראה אותו לבדו בלי בת זוגו, וא"כ מה טענה טען אדה"ר 'לכולם נתת' והרי גם ללויתן הזכר אין בת זוג. אלא שאמר לו הקב"ה שגם הלויתן היה לו נקבה אלא שאתמול ביום חמישי לבריאה הרגתיה ומלחתיה לסעודת לויתן, וכך כבר ידע אדה"ר ביום הראשון שנברא שיש עולם הבא ויש צדיקים ויש אחרית הימים.
והנה מובא באלשיך הק' ובכד הקמח וצרור המור והרבה ספה"ק שתכלית מצות סוכה לזכור שעוה"ז אינו אלא עראי והעיקר הוא העולם הבא, ולכן קוראים קהלת בשבת חוה"מ סוכות, ששם שלמה המלך ע"ה מספר על זה שהעוה"ז אינו התכלית, אלא "סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור", כי עוה"ז אינו אלא פרוזדור ולכן מובן מה דאיתא במדרש שכל היושבים בסוכה יזכו לסוכת עורו של לויתן, וצריך להבין מה שייך לויתן עם הסוכה. אלא שזה מדה כנגד מדה. כי היושב בסוכה לומד שבעת ימים שעוה"ז אינו רק עראי ופרוזדור, וזה מה שקהלת מלמד, וזה גם מה שהלויתן מלמד. בעצם מליחותו עוד לפני שהיה לו יום אחד של חיים. ואמרו חז"ל שכל ברואי מעשי בראשית לצביונם נבראו, היינו לרצונם. הרי שגם שחיטתה ומליחתה היה לצביונה ורצונה, שתזכה להיות מוכן למלוח לסעודת לויתן לעתיד לבא, ליום שכולו שבת, וללמד שהעיקר הוא העולם הבא ולא העולם הזה. והלויתן הוא הראשון שמכריז את האמת הזה, ולכן זהו השכר שנותנים למי שיושב בסוכה כראוי, ומגיע ממש לתכלית מטרת הסוכה. שיזכה לישב בסוכת עורו של לויתן.
@gilyoines.cele