וסוכה תהיה לצל יומם
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", כלל ישראל מקיימים תורה ומצוות משום שעיקר נחת רוח לאבינו שבשמים ש"אמרתי ונעשה רצוני", עם כל זה ידוע שלכל מצווה ומצווה יש לה סגולות מיוחדות, הנשפעים בזכותה.
רבוה"ק למדונו שבכח סגולת מצוות סוכה נשפע להם לישראל שפע פרנסה עד בלי די, והרבה רמזים איתא בסה"ק על זה. הרה"ק הבני יששכר (מאמר י' דרוש ו') והרה"ק מראפשיץ זיע"א (סוכה ד"ה ואת) מביאים בשם הרה"ק ר' פינחס מקאריץ זיע"א, וז"ל הבני יששכר: "ולפי זה על ידי מצות סכה אנו ניזונים מכח קל וחומר, אם הקב"ה פורס סוכת שלום עלינו אור מקיף מלבוש, מכל שכן שהוא התחייבות לזון אותנו", עכל"ק. והרה"ק מראפשיץ מרמז עניין זה בפסוק "בצל הכסף" שבזכות מצוות סוכה שהוא צל, זוכין לשפע פרנסה.
ובספה"ק תפארת שלמה כתב (הושענא רבא) וזה לשון קדשו: "במשנה פרק ב' דסוכה משנה ז' מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית וכו', הנראה לרמז בזה, על פי מה שנתבאר כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה ממשיך השפעות טובות על כל השנה לתוך הבית שלא יחסר כלל, וזה גם כן מה שאמרו (סוכה כ"ט ע"א) 'מנא מיכלא חוץ לסוכה', פירוש כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל אחד ואחד גם חוץ לסוכה כאשר יהיה בביתו כל השנה", ע"כ לשון קדשו.
והרה"ק הצבי לצדיק מבלאזוב כתב בזה"ל: "היינו טעמא דקראו חכמינו ז"ל בש"ס (סוכה ג' ע"ב) למצות סוכה מצוה קלה, לפי דלית בה חסרון כיס והרצון, שקל מאוד להמשיך לישראל בזכות מצוה זו דסוכה פרנסה טובה, ולית בה חסרון כיס ודאי, והבן", עכל"ק. ובנו הקרן ישועה מסמיך לזה דברי הפסוק "והשענו תחת העץ", ואיתא במדרש שעשה להם סוכה, (עי' בגמ' ר"ה י' דהמלאכים באו לאברהם בימי הסוכות, וזה כוונת הכתוב למועד אשוב, ועי' תוס' שם ובמהרש"א), וזה המשך הפסוק "ואקחה פת לחם", שעי"ז יושפע שפע פרנסה, ולכך סכ"ת בגימ' פ"ת. עכתודה"ק.
והרה"ק ר' אברהם יעקב מבאיאן אמר פעם בהושענא רבא בזה"ל: "היינט איז דער זיבעטער טאג פון סוכות, חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ס"ת בגימטריא ת"ם חת"ך, מיט די מצות סוכה וואס יודען זיינען מקיים ווערט נשלם דער שם חת"ך דער שם פון פרנסה, והיית אך שמח איז אויך ס"ת חת"ך מיט הרחבה מיט פרנסה קאן מען זיין לוסטיג פרעהליך", עכל"ק.
וידוע הסיפור שרבינו הנחל יצחק סיפר מזקה"ק הרבי ר' מרדכי זיע"א, שפעם אחת נסע פעם לשבות את ימי חג הסוכות בעיר אחת, וקבע מושבו בביתו של נגיד אחד, וציוה בעל הבית לבנות סוכה גדולה בחצירו, כראוי לכבודו של הצדיק, לאחר חג הסוכות נפרד הרר"מ זי"ע מן המארח, ואמר לו "את הסוכה אין לפרק", לשנה האחרת חזר הרר