Skip to content
נחל אדניך

מצוות ישיבת סוכה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הנה במצוה זו נכללים כמה ענינים אכילה שתיה לינה, השהייה בסוכה, קדושת הסוכה, ברכת לישב בסוכה, והפטורים ממצוה זו. ולעת עתה נתמקד בהלכות הנוגעים לענייני האכילה.

המקור: בפ' כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י. טעם המצווה: נחלקו הראשונים בזה י"א דהכוונה סוכות ממש היינו לזכור הסוכות שעשה לנו ה' (ב"ח לפי המ"ד בגמ' סוכות ממש), י"א לזכור יצי"מ (ב"ח לפי מ"ד בגמ' ענני הכבוד, וטו"ז פי' כן לפי מ"ד סוכות ממש). וי"מ לזכור את ענני הכבוד שהקיפם ה' במדבר (טו"ז לפי מ"ד ענני כבוד). וי"א לזכור מלחמת סיחון ועוג וכרכים שבא"י שהיו יושבים בסוכות בשעת מלחמה. והעיקר היא שלא נחשוב שהארץ שלנו מעולם (רשב"ם ח"א).

אכילה: מצות אכילה כל ז': יש להסתפק לפי דעת הגר"א שיש מצווה לאכול מצה כל ז' האם בסוכה ג"כ מתקיימת מצוה (מ"ב סקכ"ד ויעויין בחוטי שני מה שביאר ספיקו). ישיבה: לכתחילה ראוי לישב בשעת אכילה עד שיאכל יותר מכביצה (ביכו"י לחוש לשיטת הרמב"ם דאין מברך אלא ביושב). ובדיעבד כשאין לו כסא יכול לברך כשאוכל מעומד.

שיעור אכילת פת: האוכל פת יותר מכביצה אפי' דרך עראי חייב בסוכה (מ"ב). אם אוכל את הכביצה פת יותר מכדא"פ י"א דאינו מברך לישב בסוכה (ביכורי יעקב), וי"א דמברך (ראשית ביכורים וכן משמעות מ"ב - סקכ"ב). יש לדון בזקן או חולה ששבע בכזית אם צריכים לברך לישב אף בפחות מכביצה. תבשיל העשוי מחמשת מינים: האוכל מעשה קדירה כגון אטריות וכדו', תלוי אם קובע סעודתו היינו שאוכלם בחבורה של שלשה אנשים יחד (לא ב"ב הגריש"א), או שאכל שיעור חשוב שקובע עליו סעודה, (אף שבעלמא צריך שאחרים יקבעו סעודה ע"ז לענין תשבו כעין תדורו אינו כן - בה"ל). ואם אינו קובע סעודה אינו מברך לישב בסוכה באכילת יותר מכביצה אא"כ שוהה שם זמן מה. פת הבאה בכיסנין: אם אכל מזה כשיעור יותר מכביצה נחלקו האם מברך, והמובחר הוא שלא לצאת מיד אחר אכילתו, אלא ישהה שם זמן מה, (ואז מצרפים שיטת הרמב"ם דמברך על עצם הישיבה), ויכוין בשעת ברכה על האכילה ועל הישיבה שאחר זה. ונחלקו בזמן הברכה, י"א דמברך קודם לישב בסוכה ואח"כ מזונות (הגרשז"א), וי"א להיפך (מבית לוי). טפל: האוכל מזונות באופן שזה טפילה להעיקר, כגון האוכל דג מלוח לעיקר הסעודה והמציות טפל, י"א שמחויב בסוכה ויברך לישב בסוכה (שו"ת לבושי מרדכי), וי"א שאינו מברך (מקור חיים תרל"ט). קידושא רבא: על פת הבאה בכיסנין אם אוכל יותר מכביצה מברך לישב בסוכה אף שלא שוהה שם, וצריך ליזהר בקידוש לאכול יותר מכזית (אף שבשבת סגי לקידוש במקום סעודה כזית).

אכילת עראי: מותר לאכול ולשתות עראי חוץ לסוכה, ואף ת"ח שאינו רוצה להחמיר ע"ע אינו נקרא 'אינו מדקדק במצוות' (בה"ל). והמחמיר ה"ז משובח ולא יברך לישב בסוכה. בשבת ויו"ט: אף שבימות החול אינו נזהר באכילת עראי חוץ לסוכה, בשבת ויו"ט ראוי ליזהר כיון די"א דאכילת עראי בשבת ויו"ט חשיבא קבע, אך לא יברך לישב בסוכה דסב"ל (כה"ח). בשר גבינה ודגים: נכון להחמיר שלא לאכול חוץ לסוכה בשר ודגים וגבינה אם קובע סעודתו עליו. (דיש ראשונים דס"ל דחייב בסוכה. ומצוי בארוחת צהרים של חוה"מ ולא נוטל ידים). וי"א (הגריש"א ותשובות והנהגות) דהיות והיום הרגילות לקבוע סעודה בלי פת עליהם חייבים בסוכה. יין: בלי קביעות אין צריך סוכה כלל (רמ"א מ"ב). אבל אם שותה בקביעות ישתו בסוכה בלי ברכה (ויש חולקים בזה כמובא במ"ב סקי"ג). והנכון להחמיר שלא לשתות בקבע אלא בתוך סעודה. קפה וכיו"ב: נחלקו אחרונים בקפה ושאר משקין שהדרך לשתות בקביעות האם דינם כיין (שעה"צ סקל"ג). מים: המחמיר לשתות מים בתוך הסוכה ה"ז משובח (רמב"ם). ונחלקו האחרונים האם מקיים בכך מצוות סוכה (הגרי"ז מבריסק), או שזה רק למיגדר מילתא (שו"ת שואל ומשיב). מים חוץ לסוכה: מי שאינו יכול להיכנס לסוכה והוא צמא ומצטער מזה י"א דהוי כהדיוט (שו"ת עולת שמואל הובא בבה"ל), ואינו מאמין בחז"ל שאמרו תשבו כעין תדורו (הגרשז"א) וי"א דיש מעלה בזה (ביכורי יעקב).

אכילת עראי בתוך הסעודה: באמצע סעודה אסור לאכול ולשתות כלום חוץ לסוכה, דכיון דבא מחמת סעודה נחשב הכל כקבע (מאירי סוכה כ"ו). ואפי' מים אפשר דאסור (מ"ב, ויש לדון האם אפשר להביא ראיה משועה"ר (סעיף ח') דלא כמ"ב). ואם התחיל לאכול וללעוס ויצא מהסוכה, י"א דאסור לו להמשיך ללעוס חוץ לסוכה (תשובות והנהגות). ויש לדון באכילת פירות באמצע סעודה האם היות דמברכים ע"ז בפנ"ע נחשב כאכילה בפנ"ע או לא (שו"ת הר"י מסלוצק סכ"ב).

ברכת לישב בסוכה: יש בזה שני חלקים, אימתי מברך לישב בסוכה, ופסקי דינים בברכת לישב בסוכה. אימתי מברך לישב בסוכה: הקדמה: נחלקו הראשונים האם צריך לברך כל פעם שנכנס לסוכה, או דווקא קודם שהוא אוכל והוא פוטר שאר הדברים שעושים בסוכה. י"א דמברך כל פעם שנכנס (רי"ף ורמב"ם). וי"א דמברך בשעת אכילה, כיון שעיקר הקביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה. להלכה דעת השו"ע והרמ"א כר"ת, ודעת הגר"א כהרי"ף ורמב

More in this printout

View the whole printout