רבינו הקדוש הרבי ר' מרדכיל'ה זי"ע אע"פ שידוע שהי' מתפלל מאוחר הי' לו בכל עת על השולחן מראה שעות, ואמר בדרך הלצה שמי שאין לו זייגער אינו אדם כי "אין לך אדם שאין לו שעה", ואמר שאין צריך מראה שעות כדי לדעת מתי לאכול שהרי כאשר ירעב ילך לאכול, אלא שצריך לשמור על הזמן שלא ילך לאיבוד, והי' מזהיר מאוד למי שאינו מתפלל במנין שלו שלא יעבור זמן תפילה.
אמר פעם בצחות לשונו הק' שיש ב' מיני צדיקים הא' הוא בחי' 'הבל' - הבל פיו של תורה שכל מגמתו רק ללמוד וללמד, והשני הוא בחי' קין שהביא מפרי האדמה דהיינו שנותן אכילה ושתי' לעניים ומשתדל לרפאות החולה וכדו', הנה הצדיק הראשון אינו רשאי לעבור זמן תפילה כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, אבל הצדיק שהוא בחי' קין גם אם יעבור זמן התפילה לא יתרעמו עליו כי הוא עוסק במצוה להאכיל עניים ואביונים ולהציל היולדת ולרפאות החולה, וזהו "וישע ד' אל הבל ואל מנחתו" שהצדיק שהוא בחי' הבל יש שעה מיוחדת למנחתו ולתפילתו, אבל "אל קין ומנחתו לא שעה" שלא קבע לו זמן ושעה מיוחדת כי אם ימהר לתפילה בזמנה אפשר שבינתיים ינזק עני או חולה ולכן מותר לו להתפלל בכל עת שירצה, אבל לא ח"ו שלא יהי' לו אחריות על הזמן שלו רק אדרבא כל רגע ורגע מימי חייו מנוצל בתכלית לעבודת השי"ת.
וכאשר מתחילין כעת ללמוד בתורה מבראשית ראוי להתעורר מה שעורר בעל ההילולא זי"ע, להיות זהיר בלימוד חומש ורש"י וכן להעביר הסדרא שניים מקרא ואחד תרגום. ופ"א בא לפני איש שהי' לבוש בגדי חסידות וצעק עליו שרואה שדינים גדולים שורין עליו מפני שהוא עובר על המעביר - כלומר שאינו מעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום, ואחז בבגדו ונענעו וחזר על דבריו כמה פעמים והאיש בכה וביקש רפואה וישועה, וא"ל רבינו שיקבל עליו מעתה להעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום ואז יומתקו הדינים מעליו.
וידוע מה שאמר זקה"ק להרה"ק רבי יואל מסטמאר זי"ע שיראה ללמוד חומש ורש"י בכל שבוע, כי הכיר יהודים שלא הקפידו על לימוד חומש"י בכל שבוע ובעת זקנותם לא ידעו היכן השי"ת שוכן, ואמר לו שיש לעשות פילווע"ן בחומש ורש"י פירוש לעשות עסק מזה. ושמעתי שא"ל שבזכות זה יהי' לו אריכות ימים, ופ"א כשחלה הרה"ק מסטמאר זי"ע אמר שאין זה אריכות ימים שהבטיח לו הרבי ר' מרדכי'לי זי"ע והבריא אח"כ ונסתלק בשיבה מופלגת, זי"ע ועכי"א.