הלכות כלליות בקניית ארבעת המינים
עה. יש הנוהגים לקנות המינים קודם יום הכיפורים כדי להוסיף זכויות ליום הדין243, ויש שהקפידו לקנות אחר יום הכיפורים כדי לרמז לנצחון בדין244.
עו. יש להקפיד שיהיה המוכר נאמן שאכן המינים שלו הם ואינם גזולים, שאם היו גזולים אין יוצאים בהם ידי חובה.
עז. יקנה את המינים מכספו הפרטי ולא מכספי מעשר, ומנהג חסידים ואנשי מעשה להרבות בדמים כפי יכולתם עבור קניית ארבעה מינים245.
עח. בשנה זו, שיו"ט א' דסוכות חל בשבת, ונוטלים ד' המינים רק בחוה"מ, אין דין "לכם", ולכן לא צריך לעשות קניין בד' המינים, וכן אפשר לקנותם לכתחילה בכרטיס אשראי, צ'ק וכדומה, וכן אפשר לקנותם מקטן.
שו"ת
טעויות בנטילת ד' המינים
א. שאלה: מה דין אדם שבירך על הלולב ואח"כ ראה שחסר לו חלק מארבעת המינים, או שחלקם פסולים.
תשובה: [א] חסר הדסים או שחלקם פסולים - אם נטל הדס אחד כשר, אינו חוזר ומברך, אפי' אם השאר פסולים או שהוא ההדס היחיד שנטל. אך אם כל ג' ההדסים פסולים [וכגון ששלושתם אינם משולשים ברובם], חוזר ומברך כדלהלן.
חסר ערבה או שהיא פסולה – אם נטל ערבה אחת כשרה, או אפי' אם נטל ב' ערבות אך נשרו רוב עליה של אחת מהערבות, ביום הראשון חוזר ומברך, כדלהלן246. ולבני ספרד י"א שאין לחזור ולברך כשהייתה ערבה אחת כשרה247.
[ב] בנוסח הברכה יש לחלק בין ב' אופנים: אם צריך לקנות או להשיג מאחר הדס או ערבה כשרים - צריך לברך שוב 'על נטילת לולב' [וביום הראשון גם 'שהחיינו']. אם היה לו הדס או ערבה כשרים סמוכים אליו, ואינו צריך להפסיק בכדי ליטלם – יטול את כל הד' מינים יחד, אך יברך רק 'על נטילת ערבה' או 'על נטילת עץ עבות' [וביום הראשון גם 'שהחיינו']248. ובאופן זה, יש אומרים שלבני ספרד יש ליטול שוב את כל המינים יחד מבלי לברך, וראה הערה249.
יש להדגיש – שהאופנים שחוזרים ומברכים כאשר נמצא אחד המינים פסול, היינו דווקא כשהפסול הוא וודאי לכו"ע [ופעמים רבות הפסולים שמגלים, אינם פוסלים לכו"ע, וכמפורט בהערה250].
ב. שאלה: אדם גילה כי האתרוג שנטל היה הפוך, מה דינו.
תשובה: אם כבר הניח את המינים מידיו, יחזור ויטלם ויברך "על נטילת אתרוג" [וביום הראשון גם 'שהחיינו'], ולבני ספרד י"א שיחזור ויטול ללא ברכה. ואם עדיין היו המינים בידיו [מיד לאחר סיום אמירת ההושענות] – גם לבני אשכנז יחזור ויטלם ללא ברכה.
מקור: כשהניח המינים מידיו, שוב אינו יכול לברך 'על נטילת אתרוג', ולכן יטול שוב בברכה251.
- עלה האמצעי פתוח, וחוזרים לברך רק אם נפתחו רוב העלים, ורוב כל עלה ועלה
- אתרוג עם בלעטלאך
- אתרוג חסר כל שהוא, וחוזרים לברך רק אם חסר כאיסר (קוטר של 3.3 מ"מ).
- נקב באתרוג, כשאינו מפולש מעבר לעבר.
פסולים שלא חוזרים ומברכים עליהם במשך השבוע:
- ערבה/הדס שנשרו רוב העלים (לעניין ערבה, סי' תרמז ס"ק י).
- לולב שנחלקה התיומת, וכן הימנק.
- אתרוג שניטל העוקץ או הפיטם.
- נקודות שחורות באתרוג.
פסולים שחוזרים ומברכים עליהם כל שבעה:
- הדס שרובו לא משולש (סי' תרמו ס"ג, בה"ל שם ס"א)
- יבש התיומת בלולב, וחוזרים לברך רק אם יבשו רוב העלים באופן שנפרכים בציפורן, וזהו דבר שלא מצוי כלל.
- היבשות הפוסלת בהדס וערבה היא רק אם רוב העלים הלבינו, ונפרכים בציפורן.
ג. שאלה: אין לו ארבעת המינים בזמן אמירת הלל. האם ימתין ויאמר הלל כשיהיו לו ד' מינים, או שיאמר הלל עם הציבור, ויטול לאחמ"כ במשך היום.
תשובה: יאמר הלל עם הציבור, ואח"כ יטול את ד' המינים.
מקור: יש לדון שצריך לומר את ההלל דווקא עם ד' המינים, כמבואר בגמ' (פסחים צה, קיז) "אפשר ישראל נוטלים את לולביהן, ואין אומרים הלל [בתמיה]". וכן מבואר בשו"ע (סי' תרנב ס"א) שעיקר מצוות נטילת לולב הוא בשעת ההלל. אך למעשה נראה שיש לומר את ההלל עם הציבור, כיון שיש מעלה לומר הלל עם הציבור (משנ"ב סי' תפח סק"ג), וכן משום שההלל הוא חלק מתפילת שחרית, ויש להסמיכו לתפילה, (כמבואר בבה"ל ריש סי' תכב, ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' א, וכ"ה להדיא בלקט יושר סימני לולב לדרשה).
סוכות
ד. שאלה: מהם סדר התפילות לאדם שצריך להתפלל תפילת תשלומין של שחרית ביו"ט או בחול המועד [וכגון אדם שהתעורר אחר חצות וכדומה].
תשובה: מנחה, תשלומין של שחרית, ולאחמ"כ יאמר הלל ומוסף [אם עדיין לא אמרם] (פרטים נוספים בקו בית ההוראה, שלוחה 56/6).
ה. שאלה: המסכך בסכך רב כדי שלא יראוהו השכנים מעליו, האם בכך הסוכה נחשבת לשם צניעות, ופסולה.
תשובה: הסוכה כשרה.
מקור: צריך לעשות סוכה לשם צל [דהיינו כדי להגן מהחמה או מהגשם והקור], אך סוכה לשם צניעות [דהיינו שמסכך כדי שלא יראוהו או ישמעוהו השכנים], פסולה. והנה כתב הגר"ז (ריש סי' תרכו) שסוכה נעשית גם לשם צל וגם לצניעות פסולה (ועי' מג"א סי' תרלה ס"ק א, שו"ת חלקת יואב מהדו"ת סוס"י ג, שו"ת אבנ"ז סי' תעד), ולפי"ז בנדון דידן, ששם סכך גם לשם צל וגם לשם צניעות, הסוכה פסולה. אמנם נראה שכל דבריו הוא רק כאשר היה מסכך לשם צניעות גם לולא מצות סוכה, אך בנדון דידן שלולא מצות סוכה לא היה מסכך לשם צניעות, הסוכה כשרה. ובפרט שרבים חולקים על הגר"ז, וסוברים שאם מתכוון גם לשם צל וגם לשם צניעות, הסוכה כשרה (עי' לבוש סי' תרלה, ספר החיים סי' תרלו, חזו"א סי' קנ ס"ק ו). אמנם יש לדון שבאופן שהוסיף סכך רק לשם צניעות לאחר שכבר סיכך את הסוכה, הרי זה כמוסיף סכך פסול על סכך כשר, ודינו כסכך פסול (כמבואר בסי' תרכו).
ו. שאלה: האם יש בעיה לבכך בסכך צבוע.
תשובה: סכך צבוע כשר, שכיון שהצבע עשוי לנוי, הרי הוא בטל לסכך. ואם אין בצבע ממשות, הוא בטל אף אם אינו לנוי.
ז. שאלה: הרוח הגביהה את הסכך, וחזר למקומו. האם הסוכה כשרה.
תשובה: אם הסכך נשאר מעל מקום הסוכה, אף שהתרומם מעל גובה ג"ט, לא צריך להגביהו, כיוון שלא נתבטל ממנו שם סכך, ועוד שיש להכשירו מדין 'גוד אסיק'. אולם מחצלת שזזה ממקומה לצד באופן שהסוכה נפסלה, ולאחמ"כ חזרה למקומה, צריך להגביה את המחצלת.
ח. שאלה: האם בשבת וביו"ט מותר לפתוח את גגון שמעל הסוכה, המחובר ע"י צירים או חבלים.
תשובה: מותר (מפני שהסוכה כבר קיימת, ורק מוריד או מחזיר את הגגון שמעל).
ט. שאלה: האם בשבת וביו"ט מותר לפרוס ניילון על הסכך, מפני הגשמים.
תשובה: מותר לפרוס ניילון על הסכך [בין מעליו ובין מתחתיו] בשבת ויו"ט כדי שלא ייהרסו הקישוטים מפני הגשמים, אך ייזהר שלא להזיז את הסכך בידיו, משום שהוא מוקצה (משנ"ב סי' תרכט ס"ק נח, שעה"צ ס"ק פד, משנ"ב סי' תרמ ס"ק כה. מה שכתבנו במותר לפרוס, הוא דווקא תוך ג' טפחים לסכך). אף אם מטלטל את הסכך בגופו [כגון ע"י המרפק או הרגל, לסוברים שאין בזה איסור טלטול מוקצה], יש בזה איסור בונה (עי' פמ"ג סי' תרכו משב"ז סק"ח, הובא במשנ"ב שם, ובפמ"ג סי' שטו א"א סק"א, ביכור"י סי' תרלז בתוספת ביכורים), ולכן אסור להגביה אף מקצת מהסכך ע"י ישראל כדי לפרוס את הניילון. ישיבה תחת הניילון המונח תוך ד' טפחים לסכך: אם זהו ניילון נאה [כגון יריעה מודפסת לקישוט], יש מקילים שאפשר לשבת תחתיו. אבל אם הניילון אינו נאה [וכגון שפורס מפת ניילון רגילה] אף שיש מכשירים את הסוכה, מ"מ אין לברך בסוכה זו 'לישב בסוכה'.
י. שאלה: האם בשבת מותר לטאטא את רצפת הסוכה.
תשובה: מותר לטאטא את רצפת הסוכה, גם כשהיא בחצר הבנין, ובלבד שתהא מרוצפת.
מקור: מותר לטאטא בתים מרוצפים (סי' שלז), ואף לדעת הרמ"א שמחמיר, בזמננו שרוב הבתים מרוצפים, מותר לטאטאם (בה"ל שם). אבל אסור לטאטא חצר, אפילו אם היא מרוצפת, כיון שאין רוב החצרות מרוצפות. ולפי זה היה נראה שאסור לטאטא את רצפת הסוכה וכדין חצר מרוצפת. אולם למעשה נראה שכיון שבסוכות הבית הוא הסוכה, ובה גרים, הרי דינה כבית מרוצף ולא כחצר מרוצפת [ויש לדון אם די בשטיח או כל כיסוי אחר כדי להחשיבה מרוצפת (עי' סי' שלח ס"ק כ)].
יא. שאלה: האם מותר לברך מול צינור ביוב שבסוכה.
תשובה: מותר (כיון שאין ריח רע, והצואה/המי רגליים זורמים מיד החוצה, אין דינו כגרף של רעי).
יב. שאלה: האם יציאה מהבית לסוכה [ולהיפך], נחשבת ל"שינוי מקום", וצריך לחזור ולברך שוב.
תשובה: [א] אם הסוכה נמצאת בחצרו הפרטית, או במרפסת ביתו - מותר לעבור לכתחילה (שכיון שרגילים לעבור ביניהם, הרי זה נחשב כמי שכיוון מראש לעבור מחדר לחדר, שמותר לכתחילה). [ב] אם הסוכה נמצאת בשטח משותף [כגון בחצר או גג הבנין] - אם בדרך מהבית לסוכה צריך לצאת תחת כיפת השמיים, הרי זה נחשב שינוי מקום [כאשר לא רואים זה את זה]. אך אם לא צריך לצאת תחת כיפת השמיים [וכגון שהסוכה צמודה לפתח הגג/הבנין], אין זה נחשב שינוי מקום, ואינו חוזר ומברך שוב.
שמחת תורה
יג. שאלה: האם אפשר להעלות לתורה כמה אנשים יחד באותה עליה [כלומר, שיברכו יחד את הברכות וכו'].
תשובה: אף שיש מקילים שכמה אנשים יעלו ויברכו ביחד, אך לכתחילה יש רק לאחד מהם לברך והשאר ישמעו ויצאו ממנו. כמו כן אפשר שאחד יברך את הברכה הראשונה ויוציא את חברו, והשני יברך את הברכה האחרונה ויוציא את הראשון (סי' תרסט ס"ק יב).
יד. שאלה: האם אפשר לחלק את העליות באופן שבכל עלייה יקראו רק ג' פסוקים [ולא כחלוקת העליות שבחומש].
תשובה: בפעם הראשונה שקוראים "וזאת הברכה", יש להעלות חמישה קרואים כחלוקת העליות המופיעה בחומש (ואין להפסיק כל ג' פסוקים, מפני שאז יצא שיצטרכו להפסיק תוך ג' פסוקים לפרשה פתוחה או סתומה, ואין לעשות כן (סי' קלח). ואף שבעליית ראשון יש מספיק פסוקים, שיהיה אפשר לעצור לאחר ג' פסוקים ושלא יהיה תוך ג' פס' לפרשה פתוחה, אעפ"כ נהגו לעלות רק חמישה קרואים). אך בפעמים הנוספות שקוראים "וזאת הברכה", יש הסוברים שמותר להפסיק כל שלושה פסוקים, אע"פ שנכנס תוך ג' פס' לפרשה פתוחה או סתומה (עי' תוס' מגילה כב. ד"ה אין, אולם עי' מג"א סי' קלח סק"ב שמבואר שאין להקל בזה).
טו. שאלה: כשמעבירים ספר תורה מאחד לשני, באיזה יד נותנים ומקבלים.
תשובה: אם עושה זאת ביד אחת, יעשה ביד ימין, ואף איטר יד צריך לעשות כן (מס' סופרים פ"ג ה"י, משנ"ב סי' רפב סק"א).
טז. שאלה: מהו סדר קריאת התורה בשמחת תורה, וכיצד ינהגו במקומות שאין שלושה ספרי תורה.
תשובה: משאירים שלושה ספרי תורה מחוץ לארון. בספר הראשון קוראים וזאת הברכה, לאחר הקריאה לא אומרים חצי קדיש, ומניחים על הבימה את הס"ת השני [של בראשית], ומגביהים [רבים נוהגים להגביה הפוך] וגוללים את הס"ת הראשון [של וזאת הברכה]. לאחמ"כ קוראים בס"ת השני בפרשת בראשית. לאחר קריאת בראשית, מניחים על הבימה את הס"ת השלישי [אך את הס"ת הראשון ל"צ להניח], חצי קדיש, מגביהים וגוללים את הס"ת השני [של בראשית], וקוראים מפטיר (משנ"ב סי' קמז ס"ק כז). בני ספרד נוהגים לומר קדיש גם לאחר הספר השלישי. כשיש רק שני ספרי תורה: לאחר שסיימו לקרוא בספר הראשון וזאת הברכה, יגללו אותו [בזמן אמירת הרשות לחתן בראשית] לפרשת פנחס, ורבים נוהגים גם להגביהו [כשהוא כבר גלול לפרשת פנחס], ויגללוהו. אח"כ קוראים בראשית בס"ת השני. ולאחמ"כ יניחו על הבימה את הס"ת הראשון, חצי קדיש, הגבהה וגלילה לס"ת השני, ויקראו מפטיר בס"ת הראשון. כשיש רק ספר תורה אחד: קוראים וזאת הברכה, גוללים לבראשית בזמן אמירת ה"מי שברך" והרשות לחתן בראשית, קוראים בראשית, חצי קדיש, גוללים לפרשת פנחס (שערי אפרים שער ח סע' סו).