Skip to content
למען דעת

תפילתו שגורה בפיו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ולא זו בלבד אלא שתפילתו מסוגלת יותר, שכן בעת שהאדם מתפלל בדרך זו, אזי נעשה כלי מוכשר לקבלת הטוב שהבורא חפץ להעניק לו. לעומת זאת אם יחוש המתפלל שדיבורי התפילה שלו מבטאים שאיפתו הפרטית המהווה רצון נפרד מרצון ה', הוא כביכול מנתק את הקשר שמתבטא כאן שכאילו רצון המתפלל ורצון ה' אינם מסתדרים יחד. משא"כ כאשר האדם בא להיות מאוחד עם ה' לרצות מה שה' חפץ, הוא נעשה מוכשר יותר להיות כלי לגילוי ההטבה והאהבה של ה' אליו.

וכמבואר בזוהר הקדוש (תקוני זוהר לד. ועוד) הביאור בדברי רבי חנינא בן דוסא (ברכות לד:) שאמר - 'אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל', דהיינו כשמתפלל באופן שתפילתו היא היא תפילת השכינה, נעשה בחינה שהשכינה מדברת בתוכו ואז יוצא שתפילתו נתקבלה ברצון לפני השי''ת. שהרי באופן כזה מה שמדבר בדיבורי התפילה זה דיבורי ה' ותפילת ה', וכדברי מרן הבעש''ט זיע"א שכתב וזה לשונו (כתר שם טוב קצח) – 'מיד כשאומר אדנ-י שפתי תפתח מתלבשת בו השכינה ומדברת בו כל הדיבורים'.

וכך יש לפרש את הפסוק (שה"ש ב, ג) - 'בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי', שהתפילה היא הדיבורים שהאדם מדבר בפיו, ואזי 'פריו' דוקא מתוק לחיכי, כי התפילה והדיבורים בפי מתוקים לחיכי כשהם בבחינת 'פריו שלו' - הדיבורים שלו.

[א] ראה כתר שם טוב [הבעש"ט זיע"א] (ריז) וז"ל: 'לפעמים כמתפשט הניצוץ הקדוש של השכינה שיש בנשמתו ואז היא ממש מדברת הדברים שבפיו ונראה כאילו הוא אינו מדבר שהדברים יוצאים מפיו'. וראה עוד (שם רכ) וז"ל: "פעמים יכול לומר התפילה במהירות מחמת שבוער בליבו אהבת השם מאוד והתיבות יוצאים מפיו בעצמם".

[ב] וראה צוואת הריב''ש [הבעש"ט זיע"א] (צח, א) – 'יחשוב כשמתפלל שבאותיות מתלבש השם יתברך וכו' וידבר בכל כוחו כי בזה נעשה אחדות עמו יתברך כי כוחו בהאות, ובהאות שורה הקדוש ברוך הוא נמצא הוא אחדות עמו יתברך'. וראה עוד אמרי פנחס [הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א] וז"ל: 'וזה פירוש הפסוק הוא תהלתך והוא אלקיך כי התפלה והקב"ה אחד'.

More in this printout

View the whole printout