Skip to content
נפלאות

תולדות רבינו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

צל נכדיו של רבינו, השיא של כל השנה בכלל, וחודש תשרי בפרט, הם ההקפות שנוהגים בשמיני עצרת ושמחת תורה. וקשה לתאר את ההקפות. אין האויר דומה להקפות שנוהגים בשאר קהילות קודש, שאין ההקפות זמן של שמחה וגיל, אלא טעם אחרת לגמרי, אויר והרגש של וגילו ברעדה. ורק החסידים שהם רגילים בנוסח הזאת יכולים להבינה, ולגבי אחרים אומרים "אל יתערב זר בשמחתנו". מקובל שנשמת ההקפות האלו קיבל רבינו מן הרה"ק מאפטא, וכמו שזכרנו שרבינו נסע אליו כשכבר דר בהעיר מעזיבוז בסוף ימיו. בשנתו האחרונה של הרה"ק מאפטא, הכריז שבשנה הזאת הוא מזמין את האושפיזין לההקפות שלו, ע"כ הוא מתיירא מהקפדתם אם יהיו שם מתלמידיו החשובים שירגישו בדבר. וממילא מצוה שיהיו כולם עם משפחתם לחג הסוכות. רבינו לא רצה להפסיד ההזדמנות להיות אצל הקפות כה רמים כאלו, וגם לא רצה לעבור על ציווי הרבי. אמנם מצא פתח לצאת ידי שניהם, ודקדק בדברי הרב שלא אמר שיהיו בביתם, רק עם משפחתם. ולפיכך הביא את משפחתו למעזיבוז לחוג את החג עמהם שמה. בלילה הראשונה של סוכות נכנס הרבי לבית המדרש מצא שם רבינו, ושאלו למה עבר על ציוויו להיום עם המשפחה. השיבו רבינו, אכן כן הוא שמשפחתו שם במעזיבוז. הרבי נהנה מתשובתו, והניחו להיות שם אצל ההקפות. רבינו אמר על הקפות אלו, שהיו יותר גבוהים מן הקפות הרה"ק מלובלין של "שנת הנפילה", (הקפות האחרונות של הרה"ק מלובלין, שנפל אז הרבי מן החלון).

More in this printout

View the whole printout