“ותאמר אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה’, ויאמר ה’ לה שני גויים בבטנך” (כה, כב-כג)
הדבר תמוה היאך נתיישב דעתה של רבקה כששמעה ששני גויים לה בבטנה, והרי עיקר פחדה היה משום שכשהיתה עוברת על פתחי תורה היה יעקב רץ ומפרכס לצאת, וכשהייתה עוברת על פתחי עבודת כוכבים היה עשיו מפרכס לצאת, וא”כ היאך נתפייסה כששמעה ששני גויים לה.
וידוע מה שביאר בזה הגה”צ רבי שלום שבדרון זצ”ל, שפחדה הגדול של רבקה היה שיש לה ילד אחד הפוסח על שתי הסעיפים ורוצה לצאת גם בבתי מדרשות וגם בבתי עבודה זרה, וזהו הדבר היותר גרוע, אבל כאשר אמרו לה שני תאומים בבטנך נחה דעתה שאין זה אחד הפוסח על שתי הסעיפים וכנ”ל, ועדיף לה ילד אחד צדיק כיעקב וילד אחר רשע כעשיו, מילד אחד הפוסח על שני הסעיפים, (והמליץ כן על אנשי המזרחי שהרי הם פוסחים על שני הסעיפים, ואמר במתיקות לשונו שרבקה נרגעה שהעיקר שאין איש מאנשי המזרחי בבטנה).
וזכורני שכאשר היו עסקנים מאגו”י שרצו להצטרף עם תנועת המזרחי לעשות ‘חזית דתית מאוחדת’ בכנסת, התנגד מרן הגרי”ז זצ”ל לרעיון ונלחם בזה יומם ולילה כדי שלא לתת גיבוי והכשר ל’מזרחי’ שהם פשרנים הפוסחים על שתי הסעיפים, ושמעתי אז בשמו שאמר שלעשות חזית דתית מאוחדת הוא איסור בגדר ייהרג ואל יעבור.
וביאר מרן זצ”ל שהמזרחי מסוכנים יותר מהחופשים, שהחופשים מצהירים במפורש שרצונם לפעול נגד התורה, ולכן אין כ”כ חשש שנושפע מהם שאנו יודעים שרצונם נגד התורה, אבל המזרחי מדמין שרצון התורה הוא להתפשר בעניני דת עם החופשים ולכן הם מסוכנים ביותר, ואמר מרן זצ”ל שאסור להתחבר עמהם ואפילו לא בכדי להחיש את ביאת משיח צדקינו, ומשום שדיני התורה לא נמסרו בידינו כמקח וממכר לעבור איסורים כדי להפיק רווחים אחרים, יהא הריווח גדול ככל שיהיה.
