ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה (כו, כ-כא)
רמז יש כאן, שבתחילה היה ביניהם רק ריב וכמו שנאמר ‘ויריבו’, והיינו בדין ודברים, וכשנתמשכה המריבה, הגיעו לידי שטנה ושנאו זה לזה עד שהרגישו שכאילו השטן ממש מפריד ביניהם, ורק משהעתיק יצחק מקומו זכה שה׳ ירחיב לו ויפרהו בארץ.
וזהו מוסר השכל, שלפעמים נגרם ריב בדברים פעוטים, וכשמתמשך הריב מגיעים לידי שנאה, אבל אם מוותרים ומחפשים דרך אחרת, זוכים להצלחה ולהרחבה לפרות ולרבות, ונכון הדבר ויאה להתרחק מאד ממחלוקת וריב ויזכו בכך לברכה והצלחה.
ויש להוסיף דיוק נפלא עפ”י תרגום יהונתן כאן שפירש הדברים שבבאר עשק יבשו המים ולכן החזירוה ליצחק, ובשטנה גם כן יבשו המים אבל לא החזירו הבאר ליצחק. ולדרכינו ניחא, שמעיקרא ריב היה ביניהם וכשיבשו המים החזירוה, שכבר לא היתה תועלת בבאר, אבל כשהגיעו לידי שטנה, היינו שנאה היתה ביניהם, הגם שיבשה הבאר מכל מקום לא החזירוה ליצחק.
