על התורה
על העבודה
חסרון השלמות אינו אלא מהמקבלים
על התורה
על העבודה
עומק דברי הרב הם, שהאור בתחילה מאיר באופן שלם ואין בו צמצום, ולכן לא היה יכול להיות כלים מבלי שיהיה סילוק האור, כי האור לעולם מאיר בשלמות, ובכדי שיעשה כלים הוצרך סילוק גמור של האור, ואזי נעשו הכלים, וכעת כאשר חוזר ומאיר האור בכלים אין הכוונה שמאיר באופן גבולי, אלא האור מאיר לגמרי בכל שלמותו, רק הכלי המקבלו מקבלו באופן גבולי.
בכל מציאות בבריאה לעולם ישנו גילוי גמור של הבורא בשווה, אלא שהשינוי הוא מצד המקבלים, מחמת עביות הכלים השונים הגורמים לצמצם את האור ולגלותו רק בגבול מסויים ולא בגילוי גמור .
מבט זה מביא את האדם לידי ההבנה הפנימית שהכל תלוי ביזכוך גופו ונפשו, ולא משנה היכן נמצא, באיזה מצב, באיזה מקום, או כל תנאי אחר, לעולם בכל מקום ובכל זמן מאיר האור בשלמות, ועליו רק לזכך את גופו ונפשו על מנת לגלות את הארת הבורא.
כי בתחלה צריך צמצום האור ומעוטו ועי”כ יתגלה הויות הכלי ואחר שכבר נתגלה ונתהוה אז חזר האור להמשך בו ויכול הכלי להתקיים ולא ליבטל
וככל שיזכך האדם את עצמו כן תושג לו ההארה יותר ויותר.
ועל ידי התבוננות זו יתחזק האדם בדעתו בכל מצב לחפש את הבורא, כאשר יבין כי כל עת וכל זמן יכול להשיגו ואין הדבר תלוי אלא בו.
וכתב בספר בית יעקב על ספר בראשית פרשת חיי שרה זה לשונו: “והענין בזה, כי מצד הדכר אין שום צמצום באורו ועומד מוכן להשפיע בתמידות, ומה שנראה לפעמים איזה צמצום שאינו חפץ להשפיע להמקבל, זה הצמצום הוא מצד המקבל”. ועיין עוד ליקוטי מוהר”ן קמא סימן לו אות ו.
א א