תַּקְצִיר: יֹרָם מַצִּיעַ לְשַׁמֵּחַ בִּמְקוֹם הַמְּבַדֵּר עָלָיו עָמְדוּ לִהְיוֹת מְסֻפָּר בְּאָזְנֵי כָּל הַיְלָדִים. הוּא מַעֲלֶה אֶפְשָׁרוּיוֹת לְהָבִיא קוֹסֵם, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ מָמוֹן...
"אוּלַי, אִם הָיִיתָ מַכִּיר אֵיזֶה לֵיצָן? כָּךְ, קָרוֹב", נִסָּה ר' יוֹסֵף־יִצְחָק לְבָרֵר אֶת הָאֲוִירָה. הַפַּעַם זָכַרְתִּי: הֵם מֵהִרְהוּרֵי לֵיצָנִים שֶׁהוּא הִתְנַגֵּד כָּל־כָּךְ לְהוֹפָעַת לֵיצָן. הֲרֵי הוּא חָשַׁב שֶׁהַלֵּיצָן יִשְׁבֹּר אֶת רַגְלָיו מוּל הַיְּלָדִים וְתִהְיֶה לָהֶם טְרַאוּמָה לְכָל הַחַיִּים.
"לֵיצָן?", הִזְדַּקֵּף יוֹרָם מְלוֹא קוֹמָתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אֲנִי עַצְמִי יָכוֹל לִהְיוֹת לֵיצָן, אִם אֵין בְּרֵרָה. אֲנִי לֹא כָּזֶה אַלּוּף, כַּמּוּבָן, אֲבָל לָמַדְתִּי כַּמָּה תַּרְגִּילִים לֹא פְּשׁוּטִים בְּבֵית הַסֵּפֶר וַאֲנִי עוֹד זוֹכֵר אוֹתָם!". הַבָּרָק חָזַר לְעֵינָיו. הוּא הֵצִיץ בִּי לְרֶגַע. "לֹא הָיִיתִי סוֹמֵךְ עַל אַף לֵיצָן שֶׁלֹּא יִשְׁבֹּר אֶת רַגְלָיו בְּאֶמְצַע הַהוֹפָעָה בַּטָּעוּת; עַל עַצְמִי אֲנִי סוֹמֵךְ!".
לֹא נִסִּינוּ לְהִתְוַכֵּחַ. ר' יוֹסֵף־יִצְחָק הִבִּיט בּוֹ בִּסְפֵקָנוּת. "הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה הִיא אִם זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת הוֹפָעָה שְׁלֵמָה מַמָּשׁ. הָאַטְרַקְצְיָה שֶׁל הָאֵרוּעַ? הַיְּלָדִים מְחַכִּים לְמַשֶּׁהוּ מְיֻחָד".
יוֹרָם הִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט אָרֹךְ. "שְׁמַע", עַל פָּנָיו הִתְפַּשֵּׁט לָרִאשׁוֹנָה חִיּוּךְ דַּקִּיק. "תֵּן לִי לְהַתְחִיל לְהוֹפִיעַ. יִהְיֶה בְּסֵדֶר. אַתָּה תִּרְאֶה... תּוֹדִיעַ לָהֶם בָּרַמְקוֹל שֶׁהַלּוּלְיָן הָעוֹלָמִי הִגִּיעַ בִּמְיֻחָד... מָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ זֶה רַק שְׁנֵי מַטְאֲטְאִים"...
"טוֹב", הִפְתִּיעַ ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, "אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל תָּבִיא אֶת הַגְּאוּלָה. נֵלֵךְ עַל זֶה וְהַשֵּׁם יַעֲזֹר". לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי. ר' יוֹסֵף־יִצְחָק הִסְכִּים! אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבִּי. אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחְרְרִים מִן הַהוֹפָעָה הַמְּבִיכָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם! הִבַּטְתִּי בְּצִיקִי וּשְׁנֵינוּ פָּרַצְנוּ בִּצְחוֹק שֶׁל עֲלִיצוּת.
"אֵין זְמַן עַכְשָׁו!", דָּחַק בָּנוּ ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, "הַיְּלָדִים מְאַבְּדִים אֶת הַסַּבְלָנוּת. אֲנִי חַיָּב לַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה וְאַתֶּם מְאַַרְגְּנִים לִי עַכְשָׁו, לֹא אִכְפַּת לִי אֵיךְ, שְׁנַיִם־שְׁלוֹשָׁה מַטְאֲטְאִים". הוּא תָּחַב לְיָדוֹ שֶׁל צִיקִי שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים. "טוּסוּ!".
בְּתוֹךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת כְּבָר הָיִינוּ בַּחֲזָרָה עִם חֲמִשִּׁים הַשְּׁקָלִים וְעִם שְׁלוֹשָׁה מַטְאֲטְאִים, תְּרוּמַת בַּעַל הַסּוּפֶּר הַשְּׁכוּנָתִי. "אִם זוֹ תְּרוּמָה לִכְבוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי", אָמַר בְּרֹחַב־לֵב, "אֲנִי לֹא לוֹקֵחַ כֶּסֶף. רַק אַל תִּשְׁכְּחוּ לִמְסֹר ד"ש לְרַב יוֹסֵף־יִצְחָק".
* * *
יוֹרָם הִתְגַּלָּה כְּלוּלְיָן נָדִיר. כְּלוֹמַר, הוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהִכָּנֵס לַתַּפְקִיד! הִתְחִיל בִּרְצִינוּת וְעָשָׂה כָּל מַאֲמָץ לְהִזָּכֵר בְּגִרְסָא דְּיַנְקוּתָא. הוּא עָמַד עַל הָרֹאשׁ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת רְצוּפוֹת, הִלֵּךְ כַּמָּה פְּסִיעוֹת עַל הַיָּדַיִם, סוֹבֵב כַּדּוּר שֶׁל אַחַד הַיְּלָדִים עַל אֶצְבָּעוֹ... אֵין סָפֵק, יַחֲסִית לִיהוּדִי בְּגִילוֹ, הוּא בְּהֶחְלֵט שָׁמַר עַל כֹּשֶׁר גּוּפָנִי...
רוֹאִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַאֲמָץ. אֲבָל, אֵיךְ לוֹמַר? מוּלִיק? אֲמִתִּי, אַתָּה מְצַפֶּה לְיוֹתֵר מִזֶּה, מַה גַּם לְלוּלְיָן עוֹלָמִי...
הַיְּלָדִים הִתְחִילוּ לַהֲפֹךְ מְשֻׁעֲמָמִים. חֵלֶק הִתְחִילוּ לִנְחֹר. עָמַדְתִּי קָרוֹב לַבָּמָה. רָאִיתִי אֶת פָּנָיו הַמְּתוּחוֹת שֶׁל ר' יוֹסֵף־יִצְחָק. יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק מָה הוּא חוֹשֵׁב עַכְשָׁו בְּלִבּוֹ: "לוּלְיָן מָדוּעַ שֶׁכְּמוֹתוֹ. הַיְּלָדִים, לְלֹא סָפֵק, יַתְחִילוּ עוֹד מְעַט פָּשׁוּט לָקוּם וְלָלֶכֶת! לָמָּה הִסְכַּמְתִּי לָזֶה?!...
עַכְשָׁו נִכְנְסוּ שְׁנֵי הַמַּטְאֲטְאִים לַפְּעֻלָּה. יוֹרָם לָקַח אֶת שְׁנֵיהֶם וְהָפַךְ אוֹתָם כְּשֶׁהַמַּקֵּל לְמַטָּה. הוּא תָּמַךְ אוֹתָם מִתַּחַת לִשְׁנֵי אֲצִילֵי יָדָיו, קִפֵּל אֶת בִּרְכָּיו וְנִתְלָה עִם כָּל כֹּבֶד מִשְׁקָלוֹ עַל שְׁנֵי הַמַּטְאֲטְאִים וְהִתְחִיל 'לִצְעֹד' עַל שְׁנֵי הַמַּקְלוֹת. זֶה כְּבָר הָיָה תַּרְגִּיל לֹא קַל. וְאָכֵן, כָּל הַיְּלָדִים הִשְׁתַּתְּקוּ וְצָפוּ בְּמֶתַח רָב. וָאוּ, נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי יְלָדִים כִּי הִנֵּה הוּא לוּלְיָן מִקְצוֹעִי... סוֹף־סוֹף הוּא מַתְחִיל לְהֵרָאוֹת מַשֶּׁהוּ רְצִינִי, נִשְׁמַע לְיָדִי. 'בְּעֶצֶם הוּא אֵינֶנּוּ לוּלְיָן גָּרוּעַ כָּל־כָּךְ כְּמוֹ שֶׁזֶּה נִרְאָה'.
וְאָז קָרָה הַדָּבָר. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין לָמָּה וְכֵיצַד, אֲבָל אֶחָד הַמַּקְלוֹת הֶחְלִיק פִּתְאוֹם עַל רִצְפַּת הַבָּמָה, וְהַלּוּלְיָן הַלֹּא־צָעִיר קָרַס וְנָפַל מְלוֹא כְּבוֹדוֹ עַל הַבָּמָה, כַּאֲשֶׁר בִּזְכוּת הַמִּיקְרוֹפוֹן שֶׁעוֹד הָיָה אָחוּז בְּכַף יָדוֹ שָׁמְעוּ כָּל הַיְּלָדִים בַּחֶדֶר אֶת אֲנָקַת הַכְּאֵב שֶׁפָּרְצָה מִפִּיו: "אוֹי שָׁבַרְתִּי אֶת הָרֶגֶל!".
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא