מאת: דָּנִיאֵל גּוֹלְדוֹן | אִיּוּר: מָרְדֳּכַי אַיְיזֶנְשְׁטֶט
תַּמְצִית: לְהַפְתָּעָתוֹ הַמּוּחְלֶטֶת שֶׁל בַּרְכָּאת, ר' מֵאִיר מַצִּיעַ לוֹ עֲסָקָה חֲלוֹפִית – 'כַּסְפֵּי הַמִּלְוֶה' שֶׁיּוּפְנוּ לִקְנִיַּת חֲצִי מֵחֶלְקוֹ שֶׁלּוֹ בְּגַן עֵדֶן. הַמַּטָּרָה, כָּךְ הִסְבִּיר, לְהוֹסִיף לִהְיוֹת שְׁכֵנִים וִידִידִים טוֹבִים לָנֶצַח.
כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים
– מְעַנְיֵן מְאוֹד... ר' לֵיבּ הַדַּיָּן וְהַקָּאדִי הַמֻּסְלְמִי נִפְגָּשִׁים כָּךְ בְּאַקְרַאי?!
– אֵיזֶה תַּרְגִּיל פָּרַס לוֹ... מְעַנְיֵן! אַגַּב, בֶּטַח שָׁמַעְתָּ עַל הַסִּפּוּר הַמְּגֻחָךְ שֶׁקָּרָה בֵּין הַשּׁוּלְחָנִי הַיְּהוּדִי לְבֵין בַּרְכָּאת, הַסּוֹחֵר הָעֲרָבִי. בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה הִתְרַחֲשָׁה שָׁם תַּפְנִית מַפְתִּיעָה...
– בַּרְכָּאת מָכַר לוֹ, לֹא תַּאֲמִין, חֲצִי מֵחֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא תְּמוּרַת 300 פְּלוֹרִין מִזָּהָב, שֶׁהוּא טוֹעֵן כִּי כְּלָל לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ...
– חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת! וְתַגִּיד תּוֹדָה שֶׁהַקָּאדִי מוּכָן בִּכְלָל לְהִתְיַחֵס אֵלֶיךָ.
– אַל דְּאָגָה, הָעִנְיָן יְטֻפַּל כָּרָאוּי.
אַחֲרֵי זְמַן קָצָר, בְּפִתְחַ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַקָּאדִי
– אוֹי וַאֲבוֹי לִי. לָמָּה הַקָּאדִי הִזְמִין אוֹתִי אֵלָיו? אֲנִי מְאוֹד מְקַוֶּה שֶׁהוּא לֹא כּוֹעֵס עַל הַסְּחוֹרָה הַמְּקֻלְקֶלֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי לוֹ לִפְנֵי יוֹמַיִם... סַךְ הַכֹּל קְצָת פַּפְרִיקָה יוֹתֵר מִדַּי יְבֵשָׁה...
– סוֹחֵר עֲלוּב שֶׁכְּמוֹתְךָ!
– אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה אָרֹךְ, נִסִּיתִי סוֹף־סוֹף לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה – אֲבָל אַתָּה הָיִיתָ חַיָּב לְהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמִי וּלְהָרֵס לִי אֶת הַלַּיְלָה!...
– חֲלוֹם מֻפְלָא, וּבַחֲלוֹמִי אַתָּה מֵת וְעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. אֲבָל שָׁם...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא