הרב אברהם טורנהיים
מחנך ומאמן אישי וזוגי
כולנו מכירים את החלוקה המפורסמת בין מצוות ש'בין אדם לחברו' לבין מצוות ש'בין אדם למקום'. אבל האם פעם חשבנו על המילה הזו 'המקום'? למה קוראים לקב"ה דווקא בשם הזה?
תשובה עמוקה לכך מגיעה מדברי הרבי בניחום אבלים (מתוך 'תורת מנחם' תשי"ד), המתייחסת לנוסח הניחום "המקום ינחם אתכם". הרבי מסביר ש"המקום" מייצג דרגה אלוקית שכל עניינה הוא לתת מקום לנבראים.
כשאדם נפטר (לא עלינו), הנשמה שלו עולה למעלה ומשתחררת מכבלי הגוף והחומר. מנקודת מבטה, זו עלייה גדולה ואין שם מקום לאבל. הנחמה מיועדת לנו, הנבראים שנשארים כאן. ודווקא מאותה דרגה אלוקית שנקראת 'מקום' – שמחזיקה ונותנת מקום לעולם כולו – משם מגיעה הנחמה האמיתית.
לתת מקום לזולת: תובנה מעולם הטיפול
הנקודה הזו התחברה לי בצורה נפלאה בשיחה שהייתה לי השבוע. הלכתי לנחם אבלים אצל חבר קרוב מהקהילה שעוסק במקצוע טיפולי. כשהעליתי בפניו את הרעיון, הוא התלהב ושיתף בזווית מרתקת.
הוא סיפר שהוא חושב המון על המושג 'לתת מקום'. כשמגיע אליו מטופל, עוד לפני שהוא מציף אותו במידע, באבחונים או בעצות, הדבר הראשון והכי חשוב שהוא צריך לעשות זה פשוט לפנות מקום בתוכו – בתוך הנפש שלו – עבור האדם שיושב מולו.
כשמסתכלים על זה בעיניים חסידיות, זה אולי התהליך שמזכיר את עניין ה'צמצום' (מהזוהר ומובא בריבוי מקומות בחסידות): הקב"ה 'צמצם' את עצמו, כביכול, ופינה מקום בתוכו כדי לאפשר לעולם להתקיים. וכדי לעזור לזולת, אנחנו נדרשים לעשות את אותה תנועה: להזיז קצת את ה'אני' ולפנות מקום בלב בשביל השני.
איך אנחנו נותנים לקב"ה מקום בחיים?
הקב"ה פונה אלינו ואומר: אני נתתי לכם מקום כדי שתהיו קיימים – עכשיו תנו לי אתם מקום בתוך החיים שלכם!
ישנן ארבע דרכים מרכזיות שבאמצעותן אנו נותנים לקב"ה 'מקום' בחיי היום יום שלנו:
- לימוד תורה, נִגלה וחסידות: על ידי שלומדים את תורת ה' שהקב"ה הכניס את עצמו בתוכה ("אנא נפשי כתיבית יהבית") ובאופן מיוחד כשלומדים פנימיות התורה, העניינים האלוקיים מוסברים בשכלנו, ואנו מביאים את ה' לתוך המחשבה והתודעה שלנו;
- התבוננות בהשגחה פרטית: כשרואים איך הקב"ה דואג לנו בפרטים הקטנים – בעזרה כספית או בפתרון בעיה בזמן – מבינים שהוא נמצא איתנו ממש פה.
- התקשרות למשה רבנו שבדור: כנשיא הדור ומנהיגו, לימוד תורתו והליכה בהוראותיו מאפשרים לאור האלוקי להיכנס לחיים המעשיים שלנו.
- הנשמה האלוקית שבנו: בתוכנו שוכן "חלק אלוקה ממעל ממש". כשאנו מקשיבים לקולה הפנימי ולרצונה להתחבר לה', אנחנו נותנים לו את המקום הכי טבעי בלב.
זו אם כן המשמעות האמיתית של 'בין אדם למקום' – לפנות בקרבנו מקום אמיתי לקב"ה.