עַיִן | וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב (דברים לג, כח)
למילה 'עַיִן' ישנם כמה פירושים, לפעמים הכוונה לעין כפשוטו, דהיינו האבר שבו האדם רואה, כגון (שמות כא, כו) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ. לפעמים הכוונה למעיין מים כגון (בראשית כד, מג) נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם.
אך לפעמים הפירוש של המילה 'עַיִן' היא: מראה ותואר, כמו בפסוק בפרשת המן (במדבר יא, ז) וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח, שפירושו: מראה המן היה כמראה הבדולח. גם על הפסוק בפרשת נגעים (ויקרא יג, ה) וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, מפרש רש"י: 'בעיניו - במראהו ובשיעורו הראשון'.
ואמנם הגור אריה שם הקשה שהראה הלשון 'עין' שייך רק על מראה, ולמה הזכיר רש"י גם 'שיעור', ולכן הוא כותב, שרש"י סובר שלשון "עין" נאמר על כל דבר שהוא דומה לדבר שני, כי אף שעיקר לשון "עין" נאמר על המראה, מפני שהעין רואה את מראה הדבר, מכל מקום יבוא זה הלשון על כל דבר שווה לחברו.