פניני מוסר, חכמה, וחיזוק, מתוך פסוקי הפרשה
הוי גולה למקום תורה
הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וגו' יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וגו' (דברים לג, ט-י)
אומר היה רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע לתלמידיו שבאו מארצות רחוקות ללמוד תורה בישיבתו הרמה, וקבלו על עצמם עול גלות: מי שעומד בניסיון זה, יזכה להיות מורה הוראה בישראל, כדבר הכתוב: הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וגו' – העוזב מאחוריו את כל משפחתו וגולה מאמריקה לישיבה בעיירה קטנה בליטא, אצלו יתקיים יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וגו'.
איך לומדים רש"י?
וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה (דברים לג, ז)
כָּאן רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן וכו' וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִחֵד לוֹ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל מַה שֶׁעָשָׂה בְּשִׁטִּים (רש"י).
באחת השנים, במוצאי שמחת תורה, נכנס איזה מגיד מישרים לביתו של מרן הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זי"ע, והתחיל להגיד לפני הרב מאמרותיו, כשהוא פותח ואומר: למדנו היום בפרשה שמשה רבינו כעס על שבט שמעון שחטאו במעשה זמרי ולכן לא בירך אותם... מיד הפסיקו הרב מבריסק ואמר לו: לא כך אומרים! אלא כך: מפני ששבט שמעון חטאו במעשה זמרי, לכן לא היתה נבואה מהשי"ת למשה שיברך אותם!...
מוסיף על כך הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זי"ע בקונטרס 'שירת הלוי': ואם ישאל השואל, הלא באמת וזה הוא לשון רש"י כאן 'שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים'! אף אתה אמור לו לשואל היקר: זהו מה שבא מרן הגרי"ז ללמדנו! איך מפרשים לשון זה בחז"ל הקדושים וברש"י הק'! שאי אפשר בשום אופן שתהיה הכוונה והפירוש כפשטות הלשון, כי אין כאן ענין פרטי של משה רבינו בטענה על שבט שמעון, וגם לא משה הוא בעל כח הברכה, אלא שהשי"ת שם בפיו את הברכות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכמו שכתבו התוספות במגילה (לא, ב ד"ה משה) שמשה רבינו מעצמו אמרם וברוח הקודש, ולא שייך כלל לומר דבר כזה שמפני שכעס משה על שבט שמעון לא בירכם, שאין כאן שום ענין פרטי של משה, אלא הכוונה, שלפי שחטאו לא הגיעה ללבו של משה נבואה מהקב"ה לברך את שבט שמעון.
אשרי ילדותנו
וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ (דברים לג, כה)
וּכְיָמִים שֶׁהֵם טוֹבִים לְךָ, שֶׁהֵן יְמֵי תְּחִלָּתְךָ יְמֵי נְעוּרֶיךָ, כֵּן יִהְיוּ יְמֵי זִקְנָתְךָ (רש"י)
כפי מה שהתאמץ במיטב ימיו, ימי הבחרות, לעבוד את השי"ת כראוי, כך יזכה לרב טוב בימי הזקנה.
(בית ישראל)