גֶרֶשׁ יְרֵחִים וּמִמֶּגֶד תְּבוּאַת שָׁמָשׁ וּמִמֶּגֶד גְרָשׁ יְרָחִים (דברים לג, יד)
בברכתו של משה רבינו לשבט יוסף, הזכיר שארצו מבורכת בכמה מיני ברכות, וביניהם: וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יִרָחִים', רש"י מסביר 'מֶגֶד' - מלשון מעדנים וממתקים, דהיינו שיגדלו בחלקו מיני מתיקה של אֶרֶשׁ יִרַחִים' – דהיינו תבואות ופירות שהארץ מוציאה ומגרשת מתוכה, והם מתבשלים בכח הירח, דהיינו קישואים ודלועים, שהירח מכניסה בהם לחות (תולדות יצחק).
פירוש נוסף: יְרָחִים – הוא מלשון חודשי השנה, דהיינו מיני מתיקה של פירות שהארץ מוציאה ומגרשת מדי חודש בחודשו, וביארו הראשונים (בכור שור; חזקוני; הדר זקנים) שבכל חודש מוציאה הארץ פירות אחרים בעת חידוש הירח, בחודש אחד מוציאה תאנים, בחודש שני זיתים, בשלישי תמרים וכו'.