הַדְרָן עֲלֶךְ כָּל הַתּוֹרָה! שעשועי תורה, תמיהות חידות וחידודים על כל חמשה חומשי תורה
- Shemini Atzeres
- 5787
- Hebrew
להגיד שבחו
על מי והיכן נאמר הביטוי:
- 'הואיל והזכירו סיפר שבחו'.
- 'להודיע שבחו' שלא עיכב למול עצמו.
- 'להגיד שבחה' שלא למדה ממעשי אביה.
- 'להגיד שבחן' שלא פשטו ידם בגזל.
- 'להודיע שבחו' שהתכוון להסיר חרפה מאחיו.
- 'בשבחו דיבר הכתוב' שישב בכבודו של עולם ויצא אל המדבר.
- 'להגיד שבחן' שלא הפילו דבר ממצוות משה ואהרן.
- 'מגיד שבחן' שלא אמרו היאך נצא למדבר.
- 'להגיד שבחן' ששמעו לקול משה.
- 'להגיד שבחן' שלא הטו ימין ושמאל.
- 'להגיד שבחו' שלא היה לובשן לגדולתו.
- 'להגיד שבחו' שלא שינה.
- 'להגיד שבח העושים' שאחד מהם לא עיכב.
- 'להודיע שבחו' שלא נמנע מלקנא לחילול השם.
- 'להגיד שבח' של ארץ ישראל.
- 'להודיע שבחו' שהיו מלכים מתאווים להידבק בזרעו.
שקולים
על מי והיכן נאמר:
- שהיה שקול כנגד כל ישראל.
- שהיה שקול כנגד י"ב אלף איש.
- שני אחים שהיה שקולין ושווים כאחד.
- שהיה שקול כמו משה ואהרן.
- מכה השקולה כמו כל המכות.
- ברכה השקולה כנגד הכל.
- מצוה השקולה כנגד כל המצוות (2 תשובות).
- עבירה השקולה כנגד כל העבירות (2 תשובות).
רוח הקודש
היכן מצאנו?
- רוח הקודש אצל אברהם אבינו.
- רוח הקודש אצל שרה אמנו (2 מקורות).
- רוח הקודש אצל שם בן נח.
- רוח הקודש אצל רבקה אמנו (2 מקורות).
- רוח הקודש אצל יעקב אבינו (4 מקורות).
- רוח הקודש אצל יהודה בן יעקב.
- רוח הקודש אצל משה רבינו.
- רוח הקודש אצל בצלאל וחכמי הלב.
- גורל שנעשה ברוח הקודש.
- רוח הקודש אצל צאצאי קרח.
יוסיף דעת
א. אשר בחר בנו מכל העמים
בפרשת וזאת הברכה נאמר (דברים לג, ב): 'וַיֹּאמַר ה' מִסִינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן', ופירש רש"י: וְזָרַח מִשֵׂעִיר לָמוֹ - שֶׁפָּתַח לִבְנֵי עֵשָׂו שֶׁיָּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ. מֵהַר פָּארָן - שֶׁהָלַךְ שָׁם וּפָתַח לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁיָּקַבְּלוּהָ, וְלֹא רָצוּ'.
לאור זאת יש להקשות: מה פשר הברכה שתיקנו לברך בכל יום בברכת התורה, וכן לפני קריאת התורה, 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', והלא עוד בטרם שנתן את התורה לבני ישראל הלך הקב"ה תחילה להציע את התורה לבני עשיו וישמעאל, אלא שהם לא רצו לקבל, ואם כן, מה הכוונה שהקב"ה בחר רק בנו מכל העמים, הרי גם לעמים הציע תחילה את התורה. וצריך עיון!
ב. לסיים בדבר טוב
בפסוק האחרון שבתורה נאמר (דברים לד, יב) וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, ופירש רש"י: "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל – שֶׁנָּשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁבּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם".
ויש להקשות: שהרי הרמ"א כותב בשלחן ערוך הלכות קריאת התורה (סי' קלח, א) וז"ל: 'ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב, ויסיים בדבר טוב', ואם כן, איך יתכן שהתורה מסתיימת בדבר שאינו טוב, של שבירת הלוחות, וצריך עיון!