לְהָבִין הַטַעַם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרַת גּוּף הָאָדָם166
לְהָבִין הַטַעַם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְצִירַת גוּף הָאָדָם מִשְׁאָר כָּל הַנִּבְרָאִים כְּמוֹ הַצְוֹמֵחַ וְהָחַי:
שֶׁכּוּלָם נִבְרָא גוּפָם עַל יְדֵי מַאֲמַר ה', כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר בְּיוֹם ג' (בְּרָאשִׁית א, יא): "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ כו', עֵץ 166 עוֹשֶׂה פְּרִי כו', וַיְהִי כֵן"; וְכֵן בְּיוֹם חֲמִישִׁי (בְּרָאשִׁית א, כ): "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה כוּ "; וְכֵן בְּכוּלָם. הֲרֵי שֶׁהָאָרֶץ הוֹצִיאָה אֶת הָעֲשָׂבִים וְאֶת הָאִילָנוֹת, כָּל אֶחָד וְאַחַד כְּמוֹ שֶׁהוּא אַחַר כָּךְ, עִם הַנָּפֶשׁ הָצוֹמַחַת שֶׁבּוֹ. וְכֵן גַּם הַבַּעֲלֵי־חַיִּים הוֹצִיאָה הָאָרֶץ גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁהֵן חַיִּים - אֶת הַדּוֹב וְאֶת הָאֲרִי כוּ'. וְגַם הַמַּיִם שָׁרְצוּ כֵן; "שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" הֵם הֵם הַדָּגִים - גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁהֵן, דְהַיְינוּ הַגּוּף עִם הַנֶפֶשׁ הַחִיוּנִית שֶׁבְּתוֹכוֹ יַחַד, עַל יְדֵי מַאֲמַר ה' שֶׁאָמַר: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ כו'" (בראשית א, כד), "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם כוּ'". וְ"הוּא צִוָה - וְנִבְרָאוּ"167 כְּמוֹ שֶׁהֵן עַתָּה. וּבְמַאֲמַר רַזַ"ל168: "בְּקוֹמָתָן נִבְרָאוּ".
מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּבְרִיאַת הָאָדָם - שֶׁנַעֲשָׂה גוּפוֹ תְּחִלָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עָפָר בְּלִי שׁוּם נֶפֶשׁ חִיוּנִית בְּתוֹכוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרָאשִׁית ב, ז): "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה", וּבְמַאֲמַר רַזַ"ל169: "שָׁעָה רִאשׁוֹנָה צָבַר עֲפָרוֹ כוּ'". וּמִתְּחִלָּה הָיָה גּוֹלֶם 170, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִים קלט, טז): "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ", עַד שֶׁאַחַר כָּךְ (בְּרֵאשִׁית ב, ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". הֲרֵי שֶׁלֹא יָצָא גוּפוֹ מִן הָאָרֶץ עַל דֶּרֶךְ שֶׁהוּא עַתָּה בְּהְיוֹת בּוֹ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית וְהַמְדַבֶּרֶת, אֶלָּא שֶׁלָקַח עָפָר וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ גוּף, וְאַחַר כָּךְ נָפַח נְשָׁמָה בְאַפּוֹ כו'. וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת לְגַבֵּי הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי הַגּוּף שֶׁלּוֹ נָמוּךְ בְּמַדְרֵגָה יוֹתֵר מִגּוּפוֹת הַבַּעֲלֵי־חַיִּים, שֶׁנִּתְהַוָוה בִּבְחִינַת דּוֹמַם, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו כו'", עם היוֹתוֹ מוּבְחָר בַּנַבְרָאִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "אָחוֹר וָקֶדֶם כו'"172.
אַךְ לְהָבִין זֶה, עַל מָה וְלָמָּה נִהְיֶיתָה כֵן?
הָעִנְיָן הוּא, כִּי הִנֵּה ד' בְּחִינוֹת רַצְחַ"ם הֵם כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת דְּשֵׁם הַוָיָ"ה:
הַדּוֹמֵם הוּא כְּמוֹ עָפָר וַאֲבָנִים וּמַתָּכוֹת - שֶׁאֵין לוֹ גִידוּל; וְהַצוֹמֵחַ הֵם אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים כוּ'174; וּבַעֲלֵי־חַיִּים יִשׁ לָהֶם כָּל זֶה, וְנוֹסֶף עַל זֶה נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוּחָנִית; וּבַמְדַבֵּר נוֹסֶף עוֹד עַל כּוּלָם נֶפֶשׁ הַשָּׂכְלִית, נֶפֶשׁ הַמְּדַבֶּרת175 כו'.
וְהִנֵּה דֶּרֶךְ כְּלָל, הַבַּעֲלֵי־חַיִּים הֶם כְּלוּלִים מִב' דְּבָרִים: הַגּוּף שֶׁבּוֹ - הוּא בְּחִינַת צוֹמֵחַ, שֶׁהֲרֵי נוֹלָד קָטָן וְנַעֲשֶׂה גָּדוֹל; וְהַנֶפֶשׁ שֶׁבּוֹ הִיא נֶפֶשׁ הַחַיָּה לְמִינָהּ. וּמַה שֶׁשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ בְּיַחַד מִן הָאָרֶץ, דְּהַיְינוּ הַגּוּף עִם נֶפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁבּוֹ עַל יְדֵי מַאֲמַר ה' כוּ', הַיְינוּ מִשּׁוּם שֶׁבְּחִינַת צוֹמֵחַ וְחַי, עִם הֵיּוֹתָם ב' מַדְרִיגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזְוֹ176, אֲבָל הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה, וְלָכֵן יְכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר יַחַד, דְהַיְינוּ שֶׁיִהְיֶה הִתְהַוּוּתָם בְּבַת אַחַת, כֵּיוָן שֶׁבְּחִינַת צוֹמֵחַ הוּא סָמוּךְ לִבְחִינַת חַי, וְאֵין < * בֵּינֵיהֶם הֶפְסֵק עוֹד מַדְרֵגָה אַחֶרֶת, לָכֵן נִתְהַוּוּ הַבַּעֲלֵי־ חַיִּים גּוּפָם וְנַפְשָׁם הַחִיוּנִית בְּבַת אַחַת כַּנַּ
ל. מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְדַבֵּר רָחוֹק בְּדִילוּג הָעֵרֶךְ מֵהַגּוֹמֵחַ, וְלָכֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת עִם הַגּוּף בְּאֶחָד.
וְאָמְנָם, מַה שֶׁגּוּפוֹ הָיָה דוֹמֵם דַּוְקָא, הוּא כִּי הֱיוֹת יָדוּעַ דְּהָאָדָם הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה177, וְהַיְינוּ לִהְיוֹת הוּא מַעֲלֶה הַנְּצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּדַצַ