היות ויתרון האור מן החושך ניכר בתחילת הבוקר כשהשמש זורחת, ואז אנו משבחים בקול רינה ותודה, ומתעטרים בקריאת שמע וברכותיה, לכן נקרא שער זה שער המזרח, ובו יבוארו קריאת שמע וברכותיה וכוונותיהם והזהירות בדקדוקי המילות. וכן יבואר כוונת אמן יהא שמיה רבה וגודל מעלותיה.
מעלת אמירת אמן יהא שמיה רבה- איתא בגמרא (שבת קי"ט:) שכל העונה איש"ר בכל כחו קורעים לו גזר דין של שבעים שנה, ואפילו יש בו שמץ עבודת גילולים מוחלים לו, וכו', ולגודל שבחו אומרים אותו בלשון תרגום, כדי שלא יתקנאו בנו המלאכים שאנו משבחים שבח נאה כזה. ואיתא בזוהר הקדוש שקדושה זו עולה לכל הצדדים, ושוברת את כח הסטרא אחרא, ושמו של הקב"ה מתעלה על כל העולמות, ועי"ז הקב"ה זוכר את בניו לגואלם, ולקדש את שמו המחולל. וצריך האדם לעורר כל אבריו בכח חזק באמירת איש"ר, והא דאיתא בגמרא שיש לאומרה 'בכל כוחו', רש"י מבאר בכל כוונתו, והתוס' מביאים שהפסיקתא מפרש בכל כוחו ממש, ושני הפירושים נכונים. ובהיות ואנו נמצאים בגלות, ושם ד' מחולל בעוונותינו, וכח הקליפות
ויקטרגו עלינו, לכן אומרים איש"ר בלשון תרגום, וכיון שע"י שבח זה מתגדל שמו יתברך בעולם, לכן איתא בכתבי האריז"ל שבעניית איש"ר יקבל אדם על עצמו מסירות נפש, ויצטער על חילול ד', ויאמר עד דאמירן בעלמא ויענה אמן אחר סיום הש"ץ כשיאמר ואמרו אמן. ואיש"ר נקרא בזוהר הקדוש 'קדושה', כי בעניה זו מקדשים שמו הגדול בכל העולמות, לכן יזהר האדם מאד לענות קדושה עצומה זו בכוונה עצומה מאד ובכל עוצם כוחו. ולגודל מעלת איש"ר יראה האדם להזהר מאד להתפלל תמיד עם הציבור, מלבד באונס גדול של חולי ח"ו, כדי שלא לאבד טובות הרבה של עניית איש"ר כמה פעמים בבית הכנסת עם הציבור, וגם מונע טוב מבעליו שע"י אמירת איש"ר הקב"ה חס על הרשעים בגיהנום ונותן להם הרווחה שעה וחצי מהזוהר הקדוש ש"ליראה את ד' " היינו בקרבנות השחר שעה.
ובזמירות. ו"לאהבה את ד' " היינו בברכת אהבת עולם