Skip to content
טועמיה

דיון מסביב לשולחן

  • Ha'azinu
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מתי לא נכון לבקש סליחה?

שאלה

משה מקפיד מאוד על הלכות לשון הרע, ודאיקא משום כך הוא נושא איתו כבר זמן רב הרגשה לא נעימה. הוא נגרר בלשונו ודיבר על חברו, דוד. הוא ידע שהיה אסור לו לומר את הדברים. כעת, בעשרת ימי תשובה הוא החליט שהוא חייב להגיע נקי ליום כיפור, ולכן הגיע הזמן לבקש מדוד סליחה, אבל הוא לא ידע כיצד לעשות זאת כיון שדוד הוא בחור רגיש ובוודאי ייפגע אם ישמע שדיברו עליו לשון הרע למרות שזה היה מזמן ולמרות שכעת מבקשים את סליחתו. האם עדיף שיבקש סליחה על העבר ובכך אולי תיווצר פגיעה חדשה, או שעדיף שלא לבקש סליחה?

תשובה

על כל עבירה שהאדם עובר צריך לבקש סליחה מהקב"ה, דבר זה נעשה על ידי מעשה התשובה, ובעבירה שבין אדם לחברו צריך בנוסף לבקש סליחה גם מחברו, כמו שאמרו חז"ל: "עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו", ובקשת הסליחה מחברו צריכה להיות לפני שמתוודה על חטאו (שערי תשובה לר' יונה, א, מה). החובה לבקש את סלימתו של השני היא רק במקרה שהסיפור גרם לשני נזק, כגון שהסיפור הזיק לו בפרנסה או בשידוך או בשאר עניינים, ואף שלא נודע לו כלל שדיברו עליו. ואפילו אם לא נגרם לו נזק כלל, אבל נודע לו שדיברו עליו וזה גרם לו צער, צריך לבקש את סליחתו. וכשמבקש סליחה צריך לפרט מה שעשה לו כדי שימחל לו, ולא די לבקש סליחה באופן כללי. אומנם, במקרה שחברו יתבייש אם יפרט את החטא, יבקש את סליחתו בלא לפרט (משנה ברורה תרו, ג). וגם כשאינו יכול לבקש סליחה כאמור, לפחות יעשה תשובה על החלק שבין אדם למקום, וכשירצה מאוד בתשובה ייתן ה' בליבו של אותו אדם שנפגע ממנו, שימחל לו (חובות הלבבות שער התשובה י). ובמקרה שלא נגרם לזולת שום נזק ממוני וגם לא נגרם לו צער, כיוון שהמדובר לא שמע מכך שדיברו עליו, אין חובה לבקש ממנו סליחה, כיוון שאין בזה חלק של בין אדם לחברו, אלא רק חלק של בין אדם למקום, ודי שיעשה תשובה בחרטה וידוי וקבלה לעתיד (חפץ חיים לשון הרע ד, יב).

סיכום

על סיפור לשון הרע צריך לבקש סליחה מחברו רק אם נגרם לו נזק או צער. אם לאו, מספיק שיעשה תשובה בינו לבין עצמו. כשגרם נזק או צער לחברו צריך לבקש את סליחתו ולפרט על מה הוא מבקש, ואם זה יגרום לחברו צער, יבקש סליחה בלא לפרט.

נכתב על ידי הרב יעקב דהן שליט"א מו"צ בבית ההוראה של הגאון רבי עמרם פריד שליט"א המדור נועד לעורר את לב המעיינים ואינו נועד לפסוק הלכה. בשל ריבוי הפרטים והשוני בכל מקרה, למעשה יש לשאול מורה הוראה.

More in this printout

View the whole printout