המטפל העולמי - שבת שובה

המטפל העולמי - שבת שובה

פרשת השבוע: האזינו תשפ"ז (מתוך הזרע שמשון)

האזינו השמים ואדברה. ברש"י: האאזינו השמים שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים וכו', ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טלם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחלה, ועצר את השמים, ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואח"כ ואבדתם מהרה ע"י העובדי כוכבים. ומקשים ממה שבפרשת נצבים כתב רש"י ב' טעמים אחרים, ולמה לא פירש שם גם הטעם הזה, שאם יזכו יבואו העדים וכו'. ועוד קשה מדוע צריך ג' טעמים. ונראה לתרץ שהוצרכו ג' טעמים נגד ג' פורעניות הבאות על ישראל אם לא יזכו: א) הפורעניות הכתובות בתורה בתוכחות אם יחטאו, וכנגד אלו פירש"י הטעם הראשון בפרשת נצבים בפסוק 'העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ', וכמו שכתב שם וז"ל: וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת. ב) פורעניות אחרות שבאות מהמקרים המתהוים בעולם, שמי שהוא טוב הקב"ה יצילהו מפגעים רעים, ולהיפך הרשעים נכשלים ונלכדים בהם. וכנגד אלו פירש"י את פירוש הב' שבפרשת נצבים 'הסתכלו בשמים ובארץ שלא שינו את מדתם', ונתכוון לרמוז לישראל שאם ישנו את מדתם שלא לעשות רצונו של מקום, יהיו נלכדים במקרה הזמן הבאים שלא כסדר ומנהג. ג) פורעניות הבאות מחמת המזל או שהמקום גורם, וכנגד זה פירש טעם ג'. ולפי שבפרשת נצבים היה מדבר עם ישראל, משו"ה לא פירש שם אלא ב' טעמים נגד ב' פורעניות דהיינו אותן הכתובות בפרשת תוכחות שהקב"ה שולח אותן, או שבאות בפגע ומקרה שהקב"ה מציל מהם כל הצדיקים. אמנם בפרשת האזינו שמדבר עם שמים וארץ, פירש שם דוקא טעם הג', שהשמים והארץ יתנו להם שכר ועונש לפי הכח הנשפע להם מתחלת ברייתם דהיינו כח המזל והמקום, וכאן דוקא כתב שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם, כדי לומר שאף אם המזל לא יהיה טוב, עם כל זה אם יזכו ישראל יהיו מחוייבים המזלות להשפיע להם טובה שהרי אין מזל לישראל, וכן להיפך, ולכן הוצרכו ג' טעמים (זר"ש אות א').

פרשת השבוע: האזינו תשפ"ז (מתוך ילקוט סופר)

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. איתא במדרש: למה לשמים ולארץ, שהמשיל הקב"ה את ישראל ככוכבי השמים ועפר הארץ, ככוכבי השמים דכתיב 'הבט נא השמימה וספור הכוכבים', וכעפר הארץ דכתיב 'והיה זרעך כעפר הארץ'. והכוונה, דאמרו חז"ל 'אין מזל לישראל', ואין להם קיום לפי מערכת השמים, ורק ע"י תורה שמגין עליהם 'עץ חיים היא למחזיקים'. וזה הכוונה מה שאמרו חז"ל 'אם תקבלו התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם', דאם אין להם תורה, ממילא ימצאו קברם, כי המזל לרוע נגדם.

והיערות דבש פירש, שעל כן אנו אומרים 'אשר בחר בנו', ולכאורה קשה הלא חזר השי"ת על כל עם ועם, וא"כ מה כוונת הברכה 'אשר בחר בנו', רק הם על כן מאנו לקבל התורה כי הם תחת המזל, והמזל גורם להרע ולהטיב, על כן לא יועיל להם קבלת התורה. אמנם אנחנו עם ה' על ידי התורה אין המזל שולט בנו, וא"כ בזה 'בחר בנו מכל עם', עכ"ד. ובזה מובן מה שלא מצינו בישראל שהם יעמדו בדרך הממוצע, שלא ימשלו באחרים, רק או שהם עליון על כל גויי הארץ, או שהם משועבדים תחת מלכות אחרת, והטעם דהם למעלה מן המזל, ותלוי עלייתם וירידתם בשמירת התורה, דאם הם עושים רצונו של מקום, הם סגולה מכל העמים, ואם לאו אז הטבע ומזלם מחייב אותם להיות מושפלים עד הדיוטא התחתונה, וזה הכונה מה שהזהירם משה רבינו שהם או ככוכבי השמים או כעפר הארץ.

מצוה נדירה שהמקיים אותה נוטל שכר כנגד כולם

כתב בשו"ע הרב (ת"ת פ"ב ס"א): 'מצות עשה של תלמוד תורה על כל אדם לעצמו ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה'. וכ"כ בסעיף י' וז"ל: ללמוד פעם אחת כסדר [תנ"ך] וכל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים כמו מדרש רבה ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב"י (-זוהר) כדי שיוכל לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אחת בחייו, עכ"ל.

זה מצוה שרק יחידי סגולה מקיימים אותה, וקל מאד לקיימה אם מקציבים לזה זמן מועט בכל יום, ובזה זוכים לקיים מצוה נדירה של ת"ת ששקול כנגד כל המצות, ואין לשער גודל השכר שזוכים עבור זה בפירות בעוה"ז והקרן לעוה"ב

קח לך סניגור

מתכוננים אנו להוציא לאור עולם ספר 'הגדרות רבי צדוק על התורה' (עניני הלכה)

אם לא עכשיו אימתי? עכשיו הזמן לזכות לברכתו והבטחתו! "אהיה מליץ יושר למי שידפיס דברי"!!

מי שרוצה להנציח שמו בהספר יתקשר למערכת [email protected] 732-510-0560