ג' מיני פסולים בד' מינים
א. מצינו ג' מיני פסולים בד' מינים, [א] אלו הנלמדים מן הכתוב 'ולקחתם לכם' ולאפוקי שאול וגזול וכדו' שאינו חשובים 'לכם', [ב] אלו הנלמדים מן הכתוב 'ולקחתם' ודרשו חז"ל דבעינן שתהא 'לקיחה תמה' ולאפוקי חסר וכדו', [ג] אלו הנלמדים מן הכתוב 'הדר' וכדכתי' גבי אתרוג 'פרי עץ הדר' וילפי' מיניה בהיקש אף לכל שאר ג' המינים.
פסולי 'לכם' ו'לקיחה תמה' רק ביום הראשון
ב. הפסולים הנלמדים מן הכתוב 'לכם' לכו"ע אינם נוהגים אלא ביום הראשון, וכדכתי' ולקחתם לכם 'ביום הראשון'. וכן הפסולים הנלמדים מן הדין המסויים של 'לקיחה תמה' נוהגים ג"כ רק ביום הראשון מן הטעם הנ"ל, וכן מבו' ג"כ בגמ' סוכה ל"ו ע"ב שרב חנינא אכל מאתרוגו אחר שיצא בו ביום הראשון וחזר ויצא בו בשאר ימים ומבואר דשרי לצאת באתרוג החסר בשאר ימים.
דין פסולי הדר בחוה"מ
ג. אמנם לענין פסול הדר הוא מחלוקת גדולה בין הראשונים וכמבו' בשו"ע סי' תרמ"ט, - דשיטת הרמב"ם שגם דין הדר פסולו הוא רק ביום הראשון, ואילו שי' התוס' והרא"ש שפסול הדר נוהג גם בשאר הימים. ולענין הלכה הוא פלוגתת המחבר והרמ"א שם, דהמחבר מיקל כהרמב"ם, והרמ"א מחמיר כהרא"ש. וכתב בא"ר שאף שהרמ"א מחמיר כהרא"ש, מ"מ בדיעבד שפיר יש לסמוך על שי' הרמב"ם לקולא כיון שרוב הפוסקים סוברים כוותיה.
דין יו"ט שני של גלויות
ד. לענין יו"ט שני של גלויות אי דינו כיום ראשון או כשאר ימים נחלקו ג"כ הראשונים, דהרמב"ם מיקל שדינו כשאר ימים ומשום דאנן בקיאים בקביעא דירחא, ואילו הרא"ש מחמיר שדינו כיום הראשון ומשום שסו"ס אנו נוהגים שני ימים טובים משום ספיקא דיומא, ולענין הלכה אנו חוששים לב' השיטות מספק דהיינו שמחד גיסא אנו נוטלים את פסולי הראשון בשני דשמא זה כשר ביום השני, אבל מאידך לא מברכים על נטילה זו דספק ברכות להקל וכמבו' כ"ז בשו"ע שם סעיף ה'.
פסולים שאינם נראים לעיניים
ה. גם יש נפ"מ גדולה בכל אלו הפסולים לענין פסול שאינו נראה לעיניים, דמבואר במבי"ט הו' במג"א תרמ"ח סקט"ז שפסולי הדר הפוסלים במשהו היינו דוקא בפסול הנראה לעיניים כשאוחזו בידו 'אבל אם אינו נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל בו הרבה כדי שיהיה נרגש בראיה לא נפיק מכלל הדר', ואמנם כ"ז דוקא לענין הדר אבל לגבי הפסולים הנלמדים מדין לקיחה תמה מבואר ברעק"א (הובא בחי' ר"פ לולב הגזול ומקורו בדו"ח) דאף שאינו נראה לעיניים מ"מ סו"ס הרי זה חסר בלקיחה תמה.
גדר אינו נראה לעיניים
ו. בענין הגדר מהו נקרא פסול 'שאינו נראה לעיניים' – כתב השעה"צ (תרמ"ח סקמ"ט) בשם הפמ"ג דהיינו 'כשצריך עיון והסתכלות ומרחוק אינו נראה', ואולם בחזו"א סו"ס קמ"ז כתב דמה שכתב המבי"ט שאם אינו נראה לעיניים אין בו חסרון הדר היינו דוקא באופן שגם כשמביט בקירוב צריך התבוננות והסתכלות.
פסולים הנראים רק בזכוכית מגדילה
ז. וצריך לדעת שאף בפסול לקיחה תמה שנאסר אף דבר 'שאינו נראה לעיניים' וכמבו' ברעק