כשנולד בנו התפלל עם דמעות שיגדל בתורה ויצליח בלימוד ובדרכיו
מעשה שהיה כך היה: אל אחת הישיבות הטובות בארץ באו כל מיני בחורים כדי להבחן לישיבה הקדושה, חלקם בלטו בידיעתם בגמרא, וחלקם פחות בלטו בגמרא אבל בלטו יותר ביראת שמים שלהם, וחלקם בענוה, אבל היה בחור אחד מיוחד שכל המעלות גם יחד היו בו, גם בקי בלימוד הגמרא וגם רואים יראת שמים נסוכה על פניו ומעל הכל ענותנותו היתירה. בסוף היום כשכל המבחנים נגמרו, נאספו שמה כל הרבנים ואמרו ביניהם מי יתן ונזכה שהבחור פלוני ילמד בישיבתנו הקדושה, והרבו לדבר מאוד בשבחו. והנה לפתע קם אחד הרבנים של הישיבה ואמר להם רוצה אני לספר לכם מעשה שהיה עמי, לפני כשש עשרה שנה לערך הייתי בחור ישיבה ממוצע בלי כשרונות מיוחדים, אבל עם רצון להתעלות מאוד בלימוד, ואזרתי אומץ וקיימתי את מאמר ר' יהודה בן תימא שאמר שצריך להיות עז כנמר לדברים שבקדושה.
ולכן ניגשתי לבחור הטוב ביותר שבישיבה, וביקשתי ממנו אם הוא יוכל להקדיש למעני וללמדני שעות אחדות פעם בשבוע כדי שאוכל להתעלות בלימוד, ובלבי התחננתי לה' שיסכים, והבחור הרהר לבדו ואמר בסדר אני מוכן ביום חמישי בערב אלמד עמך כשעתיים ויותר, והודיתי לו מאוד. ובמשך כל השבוע חיכיתי וציפיתי כדי ללמוד עמו ואין לתאר את השינוי שחל אצלי בלימוד וביראת ה', וכך זה נמשך במשך שלוש שנים במסירות נפש מצידו. והנה ביום מן הימים נודע לי שהבחור המצוין עומד להקים בית נאמן בישראל, שמחתי מאוד בשבילו, אך חששתי מה יהיה עם הלימוד הנפלא שלנו, וכיון שהלימוד הזה כל כך העלה אותי לפסגה לא ויתרתי וניגשתי לבחור ואיחלתי לו מזל טוב, ואמרתי לו האם אחרי החתונה אזכה להמשיך ללמוד עמך שאתה יודע שהלימוד הזה מגביה אותי כנשר, ודאי ודאי השיב הבחור המצוין, אדרבה, אחר החתונה צריך להרבות בלימוד אלא שהלימוד יתקיים בביתי. ואמרתי תודה רבה מעומק הלב.
ואכן כן אחר החתונה כל יום חמישי בערב הייתי מגיע לביתו, ולמדנו בצוותא שעות רבות במשך כשנה תמימה. ויהיו היום ואני מגיע כדרכי לביתו בשמונה בערב, ונקשתי קלות על הדלת אך משום מה אין מענה, וכך המשכתי לנקוש ולנקוש כשאני מנסה יותר בחזקה אך אין מענה, בלית ברירה אמרתי הבה וננסה לפתוח את הדלת כי את הלימוד הזה אני חייב לנשמתי. ואכן ניסיתי לפתוח את הדלת והצלחתי. וברגע זה ראיתי את האברך מרים ראשו מהשולחן כשעיניו מלאות דמעות, ואמר סליחה, פשוט לא שמעתי כלום, וכשאני ראיתי אותו שטוף דמעות חששתי אבל שאלתי האם קרה משהו, ואמר כן, בסימן טוב ובמזל טוב נולד לי בן זכר לפני כרבע שעה, ואמרתי זה הזמן וזה הרגע להתחנן לפני ה' שהבן הזה יזכה להיות תלמיד חכם ובעל מידות טובות ויראת שמים. ואז פנה הרב לכל הרבנים בישיבה ואמר להם הבחור הזה שראיתם היום שהפליא והקסים את כל רואיו, זה הבן שלו.
תמיד פיו יהיה מלא שבח והודאה להשם יתברך
מעשה ברב פירר מבני ברק, שהוא מומחה גדול בענייני רפואה, שהגיע אליו איזה עשיר גדול מחוייל בשעה מאוחרת בלילה וביקש מהרב שיתלווה אליו לכותל המערבי, הרב הסכים, על אף השעה המאוחרת, ובהגיעם למקום הקדוש הם רואים אדם פורש כפיו כלפי השמים ומתנדנד וכל רגע יוצאות מפיו מילים לריבונו של עולם. אמר הרב לעשיר, אם הוא זקוק לרפואה אני ידאג לו, ואם הוא זקוק לענייני פרנסה אתה תדאג לו. והסכים העשיר. וניגש הרב פירר אליו, ואמר לו האם כבודו מתפלל לה' בענייני רפואה, אני הרב פירר ואשמח לעזור לך. אני מאחל לכל עם ישראל שיהיו בריאים כמוני, ברוך ה' אני בריא מאוד, נענה המתפלל. ואחר ניגש העשיר ואמר לו אולי כבודו זקוק לממון ויש לך חובות או דבר כזה אני אוכל לעזור, אני מאחל לכל עם ישראל את הפרנסה שלי, אמר האיש ברוך ה' לא חסר לי דבר. אזי על מה איפה אתה מתפלל שאלו השניים? אני הלילה זכיתי לחתן את הבן האחרון שלי, והרגשתי צורך גדול לבוא ולהודות לה' על כל החסד שגמלני שזכיתי לחתן את כל הילדים שלי, אני לא צריך שיהיה לי צרה כדי להתפלל, עד כאן. וזה הגמרא (סנהדרין מד:) אומרת על הפסוק "יהיערוך שועך לא בצריי (איובלו, יט), שהאדם צריך לשווע ולהתפלל לה' לפני שבאה הצרה, כי אחר הצרה לפעמים זה יכול להיות קצת מאוחר. [הסיפורים מבחרת בחיים]
צניעות היא הקבלה האמיתית
פעם אחת, בראש השנה שנת תשייו, לפני המעמד הנורא והנשגב של תקיעת שופר, בקש האדמוייר "שומר אמונים" לקרב את הבמה לכיוון עזרת הנשים. משנעשה כך, עמד על הבימה והתחיל לדבר במר נפשו ובדמעות שליש שישמעו הנשים, ובקש מהן שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות, והרב הוסיף ואמר: "אינני הולך לתקוע בשופר, עד שיבטיחו לי הנשים בפה מלא שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות !" הנשים התרגשו מאוד, והבטיחו שאכן כך יהיה, רק אז אחרי ניגש הרב לתקוע שופר בשמחה עצומה. צניעותן של בנות ישראל - דבר יסודי וגורלי הוא עבור כלל עם ישראל! וכמו שנאמר בתורה (דברים כג טו): "כִּי אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ, וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ!". אומר החפץ חיים: אנו רואים בימינו שהקבייה כביכול מסתיר את פניו, צרות נוחתות מכיוונים שונים, ואנו שואלים: "מדוע?!", התשובה כתובה במפורש בתורה, שכאשר הקבייה רואה "ערוות דבר" - חוסר צניעות, הוא שב מאחרינו חס ושלום.
סייעתא דשמיא בחיתון ילדים-וכחה של צדקה
מעשה באברך תלמיד חכם וירא שמים שהגיע לפרקו וביקש לשאת בחורה צנועה ובעלת מידות ויראת שמים למרות שהוא ידע שמצבה הכלכלי של משפחתה קשה מאוד, הוורט הגיע ונפגשו שני הצדדים של ההורים ובסופו של דבר כל זוג הורים חתמו שכל אחד מתחייב על שלושים אלף דולר בחתונה שתיערך בעוד כחודשיים, וכל אחד פנה לדרכו, אֵם הכלה שידעה מה המצב הכספי שלהם לא ידעה איך היד של בעלה הסכימה לחתום על סכום שכזה, ועוד שצריך להשיגו תוך חודשים וחשבה לתומה אולי יש לבעלי חסכון נסתר, אבל על המחשבה הזו היא לא סמכה ופנתה לבעלה בשאלה איך אתה מתכוון בדיוק לשלם את הכסף האם יש לך חסכון? אין לי שום חסכון, אבל מדובר בחתן תלמיד חכם וירא שמים וחייבים אנו לעשות את כל המאמצים שבתנו תתחתו עמו. מה אתה מתכווו לעשות? שאלה האשה הצדקת את בעלה, וכי אתה רוצה לעזוב את הכולל וללכת לעבוד? לא אני מתכוון להמשיך לעסוק בתורת אלוקים חיים, אבל האשה שואלת ולוחצת, הרי בעוד חודשיים הם יכנסו תחת החופה והבטחת את הכסף לפני החופה וכסף מנלן??? ה' יעזור. אך האם של הכלה לא נרגעה והלכה לאשתו של הרב אלישיב שתתן לה עצה מה לעשות? הרבנית הבינה שמדובר במצב לא פשוט והיא הפנתה את האשה לבעלה הגאון הרב אלישיב, והרב שמע את דבריה שאין להם אפשרות טבעית לשלם את הסכום ואמר לה שתגיד לבעלה לבוא אליו. ואכן כשהגיע האב לביתו של הרב דיבר עמו הרב שיצא לעבוד, אבל האברך אמר שהוא לא יכול להבטל מהתורה. אך הרב לוחץ שאולי יקח המלצה מכמה רבנים ויסתובב בבתי כנסת ויצבור לפחות חלק מן הסכום, אך האב בשלו, אני לא בנוי לזה לא מתאים לי להסתובב כעני ולהתחנן לבקש נדבות, ומנין תשיג את הכסף - מקשה הרב אלישיב? ענה האברך: הקדוש ברוך הוא יעזור, הוא בודאי יעזור, הוא יודע שיש לנו חתונה ויש לנו התחייבות, מן השמים יעזרו לנו. והרב אמר לו, אבל השתדלות מנימלית אתה חייב לעשות גש לישיבה ממול, שם יש להם רשימת נדיבים רבים התומכים בהם, תאמר למנהל הכספים שאני ביקשתי שיתן לך רשימה של כמה נדיבים מחוייל ותשלח להם מכתב, אולי בעזרת ה' משם יסייעו לך. והבעל סוף סוף הסכים, ניגש האיש למנהל הכספים וביקש על פי המלצתו של הרב אלישיב רשימה של התורמים מחוייל. המנהל הוציא תיק עב כרס והחל לומר לו רשימה של תורמים מחוייל. אין צורך בכרטיסים רבים, מספיק לי אחד. אולי לא תיענה, הקשה המנהל? אך תשובתו מוכנה על לשונו, ה' יעזור! האב רשם את שמו של אחד הנדיבים התומך בסכום של עשרה דולר בהוראת קבע לישיבה, אחת לחודש, האב פנה לדואר ושלח את המכתב "לנדיב הגדול" מארה"ב וזה לשון המכתב: "אנו משפחה עניה ובתנו עומדת להינשא התחייבנו לסך של שלושים אלף דולר ואין באפשרותנו להשיג את הסכום, אנא סייע לי". המכתב חצה את האוקיינוס והגיע ליעדו, ובינתיים האב ישב ללמוד כרגיל בכולל. האמא לעומת זאת לילות רבים היתה דואגת בעיקר כאשר התקרב מועד החתונה. ויהי היום ומכתב הגיע מתיבת הדואר עם בול של ארצות הברית, הם ציפו לכל אולי זה מכתב התנצלות שאין הוא יכול לעזור, ואולי זה העשר דולר שהוא רגיל לתרום מדי חודש בחודשו, ומי יודע אולי זה קצת יותר, אך הפלא ופלא ציק עם סכום של 30,000 דולר. והשמחה הגיע לשחקים באותו ערב. וכשהדבר נודע למנהל הכספים הוא התפלא מאוד שהרי אותו אדם תורם סכום של 10 דולר בחודש, ופתאום תרם סכום כה עצום. ובנסיעה הבאה שלו לארה"ב, לראשון שהוא הלך זה לאיש הנייל כדי לשאול אותו על העניין, והאיש אמר לו, תשמע, עשר שנים חכינו וצפינו אני ואשתי לילדים והשקענו המון כספים בטיפולים וברופאים ועדיין לא זכינו. והנה בשבת בזמן פתיחת ההיכל התחננתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי ריבונו של עולם אם נזכה להפקד אני מבטיח שהילד יגדל על ברכי התורה, ואנו נתמוך במשפחה עניה שצריכה סיוע להשיא את ילדיהם, ואכן הנס קרה ונולדה לנו בת לפני חמש שנים שהאירה את פני הבית, ולדאבון לב הילדה חלתה במחלה שהרופאים אמרו נואש, טיפולים רבים עברה הילדה ועברנו עמה חיים לא קלים, ואחר טיפולים רבים פנינו לרופא מומחה בעל שם עולמי, וברוך השם לפני כחודש קיבלנו את תוצאות הבדיקות והיינו המומים, הילדה התגברה על מחלתה והיא כעת בשלבי החלמה אחרונים. באותו יום שקיבלנו את תוצאות הבדיקות בדואר הגיע מכתב נוסף מאותה משפחה שביקשה סיוע לחתן את בתם (שנבין בזכות מה היא התרפאה), כמובן שזה לא היה קל לשלם לא אלף דולר ולא אלפיים, אבל התגברנו, הלכתי לבנק וביקשתי למשוך את תכנית החיסכון שלי והסכום היה בדיוק שלושים אלף דולר, משכתי אותו ושלחתיו למשפחה, ומאז בתי בריאה ושלימה וכבר נאמר (משלי י, ב) "וצדקה תציל ממות" ומביאה לחיים טובים. רחמנא ליבא בעי
יום כיפור הקב"ה יושב בכסא רחמים בכסא של ויתור - כפרת עוונות
לָמַדְנוּ, כתוב מִכָּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תטהרו . שׁוֹאֵל, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב לפני כן לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטּאתֵיכֶם, לָמָּה כָּתוּב, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ. כִּי לָמַדְנוּ, מֵרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַסְפָרִים פְּתוּחִים וְהַדַּיָנִים דָּנִים. בְּכָל יוֹם וָיוֹם נִמְסָרִים בָּתֵּי הַדִּינִים לְהִפָּתַח בַּדִּין, עַד הַיּוֹם הַהוּא שֶׁנִּקְרָא תְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ. בַּיּוֹם הַהוּא עוֹלִים כָּל הַדִּינִים לְבַעֲלֵי הַדִּין, וְהֵם מְתַקְנִים כִּסֵּא עֶלְיוֹן שֶׁל רַחֲמִים לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. בַּיּוֹם הַזֶּה צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה לִפְנֵי אֲדוֹנָם, הֶעָתִיד בַּיּוֹם הַשֵׁנִי לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם בְּכִסֵּא רַחֲמִים, בְּכִסֵּא שֶׁל וְתּוּר, דְהַיְנוּ כַּפָּרַת עֲוֹנוֹת. וְכָל אֵלּוּ הַסְפָרִים הַפְּתוּחִים לְפָנָיו וּכְתוּבִים לְפָנָיו כָּל אֵלּוּ הָעֲוֹנוֹת הוּא מְזַכָּה אוֹתָם וּמְטַהֵר אוֹתָם מִכֻּלָּם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, מִכָּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ [זוהר מתורגם אחרי מות]
אמרי חז"ל: אנו מבקשים סליחה ומחילה מכל מי שראה עצמו נפגע מכותב עלון זה בכל צורה שהיא בין במשרין בין בעקיפין שנזכה כולנו יחד לשנים רבות נעימות וטובות. הרב פישר זצ"ל כותב רוב הבעיות הם בגלל בין אדם לחבירו ה' ישמור "עבירות שבין אדם לחברו - אין יום כיפורים מכפר עד שירצה את חברו" כדאי שאדם תמיד ירגיל את עצמו לבקש סליחה. לפעמים אדם פוגע מאד בחבירו ואינו יודע כלל שהוא פגע בו ולמרות שכלל לא התכוון לפגוע ולא הייתה אמורה להיות פגיעה מדבר זה אם הוא מקפיד עליו נענש כמו המעשה בגמרא עם רבי יוחנן שחשב שרב כהנא צוחק עליו הקפיד עליו ונפטר לעולמו ואמרו לו שהוא לא צחק עליו רק השפה שלו שסועה שנראה כאלו הוא צוחק התפלל עליו והקימו לתחיה. ואף שגברא רבא שאני מכל מקום שאף קפידא בטעות תופסת מכל מקום רואים את כוחה של קפידה ולכן תמיד יהיה בשלום עם כולם ויבקש סליחת כל מי שאולי נפגע ממנו ולכן ראוי תמיד לבקש סליחה. מסופר על יהודי שסבל הרבה צרות והוא החליט שהוא פוטר את צרותיו בכך שהוא יבקש מחילה מכל מי שבא במגע איתו והיה חשש קל שפגע בו ואכן עשה כך ופתאום נעלמו לו כל צרותיו ובעיותיו. וגם הנפגע לא יקפיד אלא ימחל מיד כי המעביר על מידותיו ומוחל וסולח- תפילתו נשמעת (אורחות צדיקים) וסולח תפילתו