אז נדברו

אני לדודי ודודי לי / איש לרעהו ומתנות לאביונים...

תזכורת קצרה: לכל אלו שהתחילו חודש אלול בסביבה המוכרת להם, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, להזכירכם שבשבוע זה יש הרבה מאוד אנשים בסביבה הקרובה שלכם שהם חדשים כאן, אם זה שיעור א' בישיבה גדולה, או קטנה, ואם זה כל הזוגות החדשים שבאו להתגורר כעת בקהילה, בבנין, בישוב, אם זה דמויות חדשות בעבודה, ועוד מעט זה הכיתה החדשה בסמינר, בקיצור: בכל תחילת אלול יש סך גדול של אנשים שמתחילים כעת חיים חדשים!!! ואתה הותיק נמצא פה בשביל לקבל אותם... ניתן לומר שזה כתוב כמעט בפירוש בפרשה:

בפרשה שלנו יש את מצוות השבת אבידה, 'והשבותו לו' דורשים חז"ל בספרי: אף את עצמו אתה משיב לו!!! מה פירוש את עצמו?? כנראה שגם בן אדם יודע להיאבד... ומאוד קל להבין למה...

ישיבה של אלף בחורים... בחור בן 16 צעיר ומבויש נכנס לישיבה... מה זה אם לא נאבד...

אז בבקשה בחור מקיבוץ... אתה תחליט בשביל מה אתה אלטער... האם בשביל להתנשא על הצעירים, או בשביל להיות פה על תקן של 'והשבות לו'!!! לא אשכח את זה... ששבוע אחרי תחילת הזמן בישיבה, הייתי בשיעור א', בחור אחד אלטער זכר איך קוראים לי!!! זה לבד העניק לי תחושה שאני לא אבוד!! כמה זה עולה להגיד שלום ל'דייר החדש' ולהעניק לו תחושה, ההלו... אני ותיק פה, אם צריך משהו, אתה יכול לגשת... אין לך איש לרעהו ומתנות לאביונים נגיש מזה... ואגב: עוד נקודה למחשבה... ישנה מצווה שכמעט נאבדה מאיתנו!!! הלא היא מצוות הכנסת אורחים!! (היום זה מאוד לא מצוי... כי לארח מישהו לסעודת שבת, כבר מפורש במ"ב שזה לא נחשב אורח (נפ"מ שכשהותר בשבת לפנות אוצר בשביל אורחים, זה לא נאמר למי שבא להתארח לסעודה) כדי להיחשב אורחים, צריכים להתארח כל השבת... ובא נגיד שיש לך אורחים, נו נו... בדרך כלל למה הם באו?? כי רציתם קצת לגוון והזמנת את הגיס או שהזמין את עצמו... בא נגיד שזה נחשב הכנסת אורחים, אבל זה הרבה פחות חיוני וקריטי מ-)

אבל!!! כשמתחילה שנה חדשה ויש כ"כ הרבה דמויות חדשות שזקוקים באופן נואש למישהו שיקבל אותי... שיעמיד את עצמו בצד שלי!! שלפחות מולו אני ארגיש משוחרר, שלכה"פ מישהו יכיר בקיומי (בריכוזים החרדים ההומים והענקיים כ"כ שאתה יכול להסתובב כמה שנים ואף אחד לא יודע איך קוראים לך... כן כן... כיום זה המצב... בלע"ר ברוך מציב גבול אלמנה...) אז הנה זה הזמן!!! וזו ההזדמנות!!! וזו הזדמנות שעל פי רוב מאפיינת דווקא את חודש אלול!!! לטעמי בזה מתקיים 'איש לרעהו ומתנות לאביונים...' אז בבקשה... חכם לב יקח מצוות. כאן ועכשיו... זו מצווה שלא תחזור בהמשך השנה.

ואגב: עוד מילה אחת: זו גם סגולה בדוקה לעבור את התעוקה של תחילת שנה בשלום... מסיבה פשוטה: אחת הסיבות הטכניות למה באלול יש אוירה קפואה, זה בגלל שבבת אחת נחתו לנו פה כך וכך פרצופים חדשים וזרים, כתוצאה מזה גם נהיה צפוף עמוס ומחניק ועד שמתרגלים ל'אורחים החדשים', לעת עתה אני מרגיש פחות משוחרר בסביבה הטבעית שלי וזו סיבה מספקת לתחושה קצת מחניקה ומאיימת שעם הזמן זה מתפוגג (ולבנתיים מפילים את התחושה הזו על אלול, 'ממש חסר לאלול התיק הנוסף והמנוכר והלא קשור הזה...' ודו"ק) אבל ברגע שאתה מחליט שאדרבה, אני פה בשביל לקבל בסבר פנים יפות, בזה אתה לוקח את האובייקט המנוכר והמעיק והופך אותו לכלי של צמיחה!!! האוירה המנוכרת הזו היא אדמה צמאה שמחכה להשקיה שלי... אני פה הותיק שיכול להפריח פה אוירה משוחררת... כן... כל הזרים שהגיעו לכאן, אתם לא זרים, אני פה בשבילכם... בואו... מה שחסר... לטעמי זו הדרך הכי אידיאלית איך להפוך ניכור לנעימות.)

עד כאן 'איש לרעהו ומתנות לאביונים ר"ת אלול... כעת נעבור לחודש אלול בלי ראשי תיבות!!!

ובכן: מישהו סיפר לי על שכן שלו... מדובר משפחה שלימה הלכו לישון בלילה והנה הם קמים בבוקר ומגלים לתדהמתם שמישהו פה ביקר בלילה!!! מתברר שגנב נכנס לבית שלהם בלילה כמו בסיפורים של פעם.. והסתובב לו בין האנשים הישנים ועבד שם במרץ לפי קצב הנחירות... יש לציין שזו הייתה הרגשה מאוד לא נעימה... דווקא הנזק הכספי התברר כסיפור הכי קטן... כי ההרגשה?!? ההרגשה בעיקר הייתה מאוד מבהילה... והנה שוב הגיע הערב ונטו הצללים... ושוב הגיע הזמן ללכת לישון... ואותו יהודי מגלה שהילדים שלו פשוט מפחדים ללכת לישון... מתברר שהם פשוט מסוייטים ממה שקרה פה אתמול... מי יודע... אולי גם הלילה יהיה פה ביקור... בסוף הוא החליט שאין ברירה!!! מוכרחים להרגיע את הילדים... מה הוא עשה??? הוא קרא פתאום לכל הילדים ואמר להם: נכון אנחנו קצת מבוהלים ממה שהיה אתמול?? אז יאלה... בא נעשה פה מצב רוח... ואז הוא הפעיל את הטייפ על הווליום הכי גבוה.. והם פצחו שם בריקודים וצחוקים ומצב רוח... הוא חילק שערות סבתא... ועכשיו!!! אחרי שרקדנו ושמחנו, זהו... כעת אפשר ללכת לישון עם חיוך... מיותר לציין שבאותו לילה אף אחד לא הצליח להירדם!!!!

כל רחש הכי קטן הקפיץ אותם... כולם המשיכו להיות מסויטים מהלילה הקודם ולא סתם מסויטים... אלא מסויטים פלוס!!! ולמה?? כי אתמול הרי קרה פה משהו... נכנס כאן גנב... זה מפחיד!!! אם אתה באמת רוצה להרגיע אותי... אז בא נדבר על זה... נציף את זה... נציף את הרגשות... נחשוב יחד מה יכול להיות... מה עושים... ואז לאט לאט נצליח לשחרר... אולי לשלול את החששות... או נעבד אותם.. וככה לאט לאט נצליח להירגע וללכת לישון... אבל מיודעינו שיהיה בריא, מה הוא עשה?? הוא ניסה לעשות קיצור דרך... לקחת את הפחד שקיים בלב ולנסות להבריח אותו עם מוזיקה רועשת ועם טונה מעושנת? זה מתכון בדוק להנציח את הפאניקה!!! כי ככה לא רק שאתה לא מרגיע!! אלא אדרבה, אתה רק מכריז באופן ברור: שאוה... אוה... זה כ"כ מפחיד... עד כדי כך!!!! שהדרך היחידה שלי להתגבר על הפחד זה לברוח ולהדחיק אותו!!! להסיח דעת ולהעביר נושא!! האבא שאמור היה להיות פה החזק, שכנע אותנו סופית שיש סיבה מאוד טובה לפחד!!! עד כאן הסיפור... והנמשל ברור!!

שאזכה לצאת מאלול כמו שהרכב שלי יצא מהמוסך. כמו חדש!!!

יש גמ' מעניינת ומפתיעה בדף היומי בחולין בשבוע שעבר... הקטע הראשון הוא די מוכר ואקטואלי: מר עוקבא אומר על עצמו: יש נושא מסוים שאני מרגיש בייחס לאבא שלי כמו חומץ בן יין... שאבא שלי כשהיה אוכל בשר, הוא היה ממתין עשרים וארבע שעות מעת לעת ורק אז הוא היה אוכל גבינה, ואילו אני ממתין רק מסעודה לסעודה... (הגמ' הזו היא אחת המקורות ההלכתיים של מנהג ישראל להמתין שש שעות או מסעודה לסעודה) עד כאן מוכר!!!

מיד אח"כ הגמ' מביאה מימרא מקבילה!!! אמר שמואל: גם אני מרגיש חומץ בן יין בייחס לאבא שלי... מה יש??? אבא שלי היה כל יום מסייר בנכסיו פעמיים לבדוק אם הכל בסדר... אם משהו נתקע ב'מכונות', אם יש סתימה בצינורות... אם חסר אויר בגלגלים וכו' וכו'... ואילו אני מסיים בנכסים רק פעם אחת ביום... והיות ואבא פעמיים ואני רק פעם אחת, אז אני מרגיש בייחס אליו כמו חומץ בן יין... ואז הגמ' מביאה שם כל מיני עובדות מחז"ל איך שהם מתחזקים את הנכסים שלהם באינטסיביות ולא מזניחים ולא דוחים!! מה שצריך לתקן הם היו מיד מתקנים... בקיצור: לרגע מסוים היה נראה לי שאני כעת במוסך... כן... כשהרכב שלי הפסיק יום אחד לעבוד בפתאומיות... וכבר קבענו לוויה והזמנו גרר וליווינו אותו ד' אמות בדומיה בדרכו 'האחרונה' למוסך... ואז בעל המוסך (החרדי) התקשר אלי... והתחיל לתת לי על הראש... אתם אברכים, שקועים בלימוד, ושוכחים לתחזק את הרכב שלכם, בקיצור: מתברר שהכל בסדר, ורק בחצי שנה האחרונה לא שמתי שמן ולא מים, הסתכלתי עליו במבט מזוגג... מה אתה רוצה מהחיים שלי... שמן? מים? 'מי זה' בכלל? אבל הוא לא ויתר ונתן לי מוסר.. שצריך לתחזק את הרכב... בפרט סוברו אברכים, כל שבוע לבדוק שמן ומים, ולעשות טיפול עשרת אלפים.... ופתאום אני פותח את הגמ' ואני שומע את המנגינה של המוסכניק!!! אתה רוצה להגיד לי שהוא צודק? תבין: כשהמוסכניק נתן לי מוסר שאני לא מתפנה לרכב שלי, אני שקלתי לקחת את זה כמחמאה... כנראה שאני באמת שקוע בלימוד, אבל מתברר שאם המוסכניק היה צועק על שמואל, הוא היה לוקח את זה ללב.. כן... הוא היה מתבטא על זה: אני חומץ בן יין... אבא שלי בדק שמן ומים כל שבוע ואני רק פעם בשבועיים... בקיצור: איך אתה מסביר את זה?? מילא אנחנו מדברים על בשר וחלב... על הליגער טור שו"ע יורה דעה... אני מבין שאבא של מר עוקבא היה מתנהג בפרישות וחסידות ומר עוקבא מרגיש לידו בדרגה אחת פחות... אבל ששמואל מרגיש חומץ בן יין מול אבא שלו בייחס לתחזוקה שוטפת של סדקים בקיר וצריכת מים חריגה... מה... זה הנושא???

אתה מבין לבד שמי שזה בטבע שלו... לא מבין בכלל מה השאלה שלי... כי מה איכפת לו... אבל אצלי... זה ממש מנוגד לכל הטבע שלו... אני מטבעי שלעפער... לכה"פ בענייני העולם מה שאפשר לדחות למחר נדחה מחרתיים... ופתאום אתה רואה שהגמ' מדברת על זה מאוד חזק... זה נשמע שזה ממה יידישקייט... אה... איך 'בולעים' את הגמ' הזו??

אז כנראה לא תהיה ברירה, ומלאך רע יאלץ לענות אמן בעל כרחו, ומה שרואים פה די בבירור מהגמ' זה, שיהדות זה לא רק ד' טורים שולחן ערוך... אלא גם היהודי בעצמו זה יהדות!!! בדיוק כמו שאתה מבין שדקדוק הלכה ולהחמיר בכשרות זה יידישקייט (ולכן למר עוקבא יש חלישות הדעת מאביו שהחמיר יותר ממנו) אז כסף כשר של יהודי הוא גם יקר מאוד!!! ואם זכיתי ויש לי בית וכסף ורכב, אם אני מזניח את זה ססתם ממקום של הזנחה, זה לא בסדר!!! זה מראה על חוסר רצינות... במה?? בעבודת ה'!!!

כי אין בעיה... אתה רוצה לעזוב חשבונות הרבים לגמרי לגמרי... מצוין!! בשביל זה יש לנו את ר' אלעזר בן חרסום שקיבל ירושה אדירה... והוא פשוט התנער ממנה מחוסר עניין... כי הוא החליט שהוא בוחר במהלך אחר בחיים... אין בעיה... אדרבה.. הוא מחייב את העשירים, (למרות שניתן למצא אצלנו סממן של הזנחה, זה לא הזנחה, זה פשוט התנערות מעיקרא, אני לא קשור לסיפור הזה... אני לא אשם שקבלתי כזו ירושה) אבל!! אם מאיזושהי סיבה שתהיה, אתה כן קנית בית, וכן השקעת כסף, וכן יש כאן איזה קניין או רכוש שדורש ממך תחזוקה ואתה מזניח... אז את מה אתה מזניח?? את הבית? את הרכב? לא!! אתה מזניח את עצמך... אם יקרה משהו לבית... זה לא הבית... זה אתה!! אתה תצטרך לשרוף זמן... אתה תצטרך לכבות שרפות... לך יהיה פחות כסף בשביל יידישקייט... בסוף זה יגיע אליך!!! ואתה ? ! ? אתה זה יידישקייט!!!

אתה קולט?? אני רוצה לשאול אותך עכשיו עשר חידות... נראה אותך עונה: מי יותר יידישקייט?? אני או הציצית? אני או שבת קודש? אני או צדקה? אני או בשר בחלב? וכן הלאה.. ברור שאני יותר יידישקייט מאשר בשר בחלב!!! כי בשר בחלב כמה שזה יידישקייט, זה יידישקייט שנגמר בשיש... או לחילופין נגמר תוך שש שעות... אבל אני?!? אני הולך להמשיך כאן גם אחרי השש שעות... כי אחרי שש שעות שהייתי בשרי, פתאום הגיע שבת... אה... ואז נגמרה שבת... שבת יצאה ומי נכנס?? ציצית... צדקה... אני הרבה יותר יידישקייט מכל המצוות ביחד!!! לכל ערך ביידישקייט יש את התיחום הגאוגרפי שלו!! ואילו אני היחיד שאף פעם לא נגמר... ומהסיבה הזאת התחזוקה השוטפת שלי ושל נכסי זה נטו יידישקייט!!!

זו הסיבה שהגמ' בברכות (לב:) אומרת: שארבעה צריכין חיזוק: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ, ורש"י במקום אומר: מה זה דרך ארץ?? 'אם אומן הוא לאומנותו, אם סוחר הוא לסחורתו, אם איש מלחמה הוא למלחמתו', במילים אחרות מה כתוב כאן??? אתה עושה משהו?? אתה עומד מאחורי מה שאתה עושה?? אתה חושב שזה נכון?? אם ככה, תעשה את זה טוב!! תהיה עקבי ותעשה את זה עד הסוף!! אל תעשה את זה ככה ככה. אל תעשה למחצה שליש ולרביע. תהיה עקבי! אנרגטי! תסמן מטרה ותעמוד מאחוריה בעקביות! אין בעיה... אתה תמיד יכול לחשב מסלול מחדש ולהחליט לרדת מזה... כי החלטת שזה לא מספיק חשוב בשביל לבזבז על זה זמן, אבל כל עוד אתה חושב שזה נכון ואתה הולך על זה, אז תהיה רציני ועקבי... ולמה? כי זה מאוד מאוד חשוב!!!! למה זה חשוב?? כי אתה חשוב!!! ולכן הזמן שלך חשוב!! והכסף שלך חשוב!!! וכל מה שאתה מזיע עליו ומוציא עליו זמן ואנרגיות זה חשוב!!! ואם אתה מזלזל בזה אתה חומץ בן יין... נכון מה שאמרתי עכשיו נשמע קצת מודרני?? אז תתפלא לשמוע שבדיוק הפוך!! מי שניגש לחודש אלול עם פנים חמורות סבר כי צריך להתחזק בעבוייידת ה'... נו נו... אני לא מבטיח שיהיו תוצאות מיוחדות... אבל מי שיגש לאלול עם בגדי עבודה משיקול ענייני... הההלו... עבודת ה' זה עסק שלי!!! אני כבר בלאו הכי מזיע פה ומשקיע פה את כל הנששששמה... אז ההלו... אני צריך לסייר נכסי... ולכן בחודש הזה אני מפשיל שרוולים וניגש ברצינות תהומית לטיפול עשרת אלפים וטסט שנתי כי אני נחוש להיות עקבי ואני לא הולך להזניח את הנכס שלי... מי שכך יגש לאלול. עבודת ה' שלו תצא מאלול כמו שהרכב שלי יצא מהמוסך, כמו חדש!

אודות החוברת 'הלוך להרגיעו' ו... ולא רק...

בשבוע שעבר נכתב בגיליון שיו"ל חוברת חדשה בס"ד, אבל כיון שאותו גיליון יצא בבין הזמנים ולא הגיע לאנשים, אז נחזור כאן שוב:

בס"ד יצאה חוברת שרבים שאלו מתי תצא.. הלא היא המהדורה הראשונה של החוברת 'הלוך להרגיעו ישראל'!!! וכשמה כן היא, חוברת שנועדה לתת מענה מרגיע ללחץ ולתעוקה של עובדי ה' בכל השנה ובפרט באלול... אמנם!!! כבר זיכני ה' להוציא חוברת שנקראת 'אני לאלול ואלול לי', ששם כבר נפתח הנושא של שיקום הייחסים שלנו עם הפלצות של אלול... (אגב: זו חוברת מאוד מומלצת, באופן קונקרטי וממוקד לאלול!) ושם לראשונה העזתי להציף בתור נושא רשמי את הפאניקה והתעוקה שיש לעובדי ה' באלול ובאופן כללי בעבודת ה'... ואז!!! התחילו להגיע תגובות סוערות ומגוונות והנושא נפתח... ואז לפתע נפער בולען!!!!

כי אז לפתע גיליתי לתדהמתי שהפאניקה וההתאבנות של אלול זה בסה"כ קצה הקרחון.. זה רק התסמינים והסימפטום, כי הסיפור האמיתי בכלל לא שייך בהכרח לאלול אלא מדובר בתפיסה שלימה שמעוותת אצלנו במערכת היחסים שלנו עם ה'... (אגב: לא כ"כ נכון להגיד שזו תפיסה מעוותת... כי מאוד הגיוני לומר שהשי"ת עומד מאחורי התפיסה החרדתית הזו, שלפעמים היא נכונה לשעתה. ואכמ"ל) והבולען המחודש הזה שנפער גרם לי לפתוח כאן בגיליון את הסוגיה של 'מרחב אישי' ונוכחות בעבודת ה'.. וכל פעם שהנושא הזה נכתב זה הציף תגובות סוערות לשני הצדדים... וככל שזה צף יותר, ועורר דובים רדומים ככה הנושא התחדד ויותר ואז גיליתי (אני ועוד כמה אלפי קוראים ש'הגענו לזה ביחד') שעלינו פה על הנקודה... גיליתי שרוב ההסתבכויות שלנו בתור עובדי ה' מסתובבים סביב הנקודה הזו!! (כמובן: נא לא להיסחף... אני כמובן מדבר על 'חברי המועדון' שמזדהים עם הנקודה הזו)

וכעת קבצתי בס"ד חלק ממה שנכתב והוצאתי את החוברת 'הלוך להרגיעו ישראל', אז שוב: החוברת הזו לא בהכרח קשורה לאלול!! כי היא כבר נוגעת בנקודת השורש!!! בא נגדיר את זה ככה: החוברת 'אני לאלול' היא טיפול עששת!!! אם קראת 'אני לאלול' והטיפול הזה עזר לך מה טוב.. סימן שיש לך חור נקודתי מול אלול... סתמנו את החור... 180 שקל וסיימנו... אבל אם עדיין 'כואב לך שם' ומורגשת תעוקה... סימן שזה כבר הגיע לשורש!! זה כבר לא חור נקודתי וגם לא טיפול אחד... זה כבר משהו יותר עמוק וכאן החוברת 'הלוך להרגיעו' מומלצת... וקדימה... בא נסגור על תכנית עבודה לאורך השנה...

ברשותך קורא יקר: אני מרגיש קצת צורך 'להספיד' את החוברת שלי הזו, כי למען האמת חסר לי את המוטיבציה הבסיסית להדפיס אותה... ולמה?? כי כל הרעיון של החוברת הזו במילה אחת הוא: לענות על הטענה שמוזכרת בנביא מלאכי... חזקו עלי דבריכם, אמרתם שוא עבוד אלוקים ומה בצע כי נשמור משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבקות. (או לחילופין הפסוק שלפני כן: הוגעתם ה' בדבריכם, אמרתם כל עושי רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ ואיה אלוקי המשפט, אוי אוי כמה שאנחנו מיוגעים ומיגעים את ה' במחשבות אלו) כן... הנביא האחרון בנבואה האחרונה מתנבא שבאחרית הימים יתהלכו עובדי ה' יראים ושלימים... ישתדלו לעשות רצון ה' באמת ובתמים, והחסרון היחיד שלהם יהיה שעמוק עמוק בלב, יהיה להם חוסר אימון בסיסי... במי?? במי יהיה להם חוסר אימון?? בחז"ל?? לא!!

הם יאמינו לחז"ל במאה אחוז!!! אולי בתורה? חס ושלום!!! הם יהיו נאמנים לכל מילה שכתובה בתורה, אולי ברבנים לא יהיה להם אימון?? גם לא!!! מדובר בכאלו שגם בגדולי ישראל נותנים אימון, וגם בספרי מוסר, ובכל תחום בעבודת ה' הם נותנים אימון, חוץ ממישהו אחד...

חוץ מהרבש"ע!!!! ברבש"ע יהיה להם אפס אימון!!!!

וזה הכי כואב.. כי זה אפילו לא עבירה.. זה פשוט חוסר אימון... תעשה משהו... הרבש"ע מעוניין בקשר, אבל מה לעשות שאין אימון...

כלפי מה הדברים אמורים?? מתהלך לו עובד ה' בדורנו, והוא למד ספר מוסר, ויצא לו בהתרשמות כללית, שעזוב... לא משנה מה תעשה ומה לא תעשה... בסוף ה' תמיד לא מרוצה... ותמיד דורש יותר... ותמיד יהיה לו טענות עליך... אותו עובד ה' יתן אימון בספר מוסר... על חשבון האימון ברבש"ע!!! מה לעשות... זה מה שיצא לי ממאמרי חז"ל... זה מה שהבנתי ממה שכתוב... והרי אנחנו אמונים על דברי חז"ל שכל מה שכתוב שם זה אמת... (וברור שזה אכן כך) אה... אבל אם זה כך כפי שהבנתי... לפי זה אני מאבד את האימון ברבש"ע.? נו נו... אז מקסימום אין אימון ברבש"ע... וככה הוא מתהלך לו. נותן אימון בכולם חוץ מה'!!! וזה איום ונורא!!!! כי אמת ויציב... ברור שיש לנו אימון בדברי חז"ל... אבל יש לנו גם אימון ברבש"ע... לא גם!!! אלא זה בראש ובראשונה!!!

ויהודי שחי בתחושה שגם אחרי שהרבש"ע אמר שהוא 'רוצה בתשובה' והוא 'חנון המרבה לסלוח' וכל התורה והנביאים וחז"ל מלאים בזה שה' מקבל תשובה... מספיק לו כמה חצאי משפטים ששמעתי בשטחיות... שזה נתן לו להבין מלמעלה שבסוף פתאום יש כל מיני הפתעות בלתי צפויות, שאתה תגיע לשמים ולגלות שיש לך עבירות שבחיים לא עשית והמצוות שלך נעלמו לגמרי, ואז מתברר לך שפספסת בגלל איזה פליטת פה של לשה"ר חד פעמי (שאתה צריך לגרד את המצח כדי להיזכר בכלל במה מדובר) או איזה עט ששכחת להחזיר, וזהו... הלך עליך... לא עברת בבר קוד וצריך הכל מהתחלה... מי שככה חושב על הרבש"ע... המשמעות היא שיש לו אפס אימון ברבש"ע!!! רק מה?? מה לעשות שיש חז"ל כזה... והרי יש לנו אימון בדברי חז"ל...?? נכון!!! אבל מה עם אימון ברבש"ע??

כלומר: כל השאלה היא: מהי נקודת ההנחה ואת מה צריך להסביר!!

אז יהודי נורמלי של פעם שהכניסו לו בווריד שיש טאטע זיסער, ידיד נפש אב הרחמן, והוא חפץ בטובתינו, אצל כזה יהודי, נקודת ההנחה הייתה שהרבש"ע הגון!!! והוא לא הולך לדפוק אותי!!! זה ברור!!! אה... אבל יש מאמרי חז"ל שלפי הבנתי זה נשמע אחרת... והרי אנחנו אמונים לדברי חז"ל... אז צריך להבין את חז"ל... וה' יאיר עיני... או שאני אזכה להבין את חז"ל או שזה ישאר בצ"ע... אבל לא אשקר באמונתי!!! מה שבטוח הוא שהאימון שלי ברבש"ע ישאר ולא יפגם בכהוא זה!!!! (ושוב: חז"ל צודקים, רק אני לא מצליח להבין אותם, כי הרי לא יכול להיות שהרבש"ע לא הגון, ואם משמע לי מהם אחרת, אז צריך להבין מה לא הבנתי... אבל הרבש"ע ישאר תמיד הגון) וזה נשחק אצלנו!!! אז הנה... בחוברת הזו התחלתי לנגוע בחולשות אלו... להתחיל לתת מענה לכל מיני ספקות כאלו... לגלות לך ולי שה' הגון ונאמן!!! מעוניין בנוכחות שלנו!! מודע לחולשות שלנו... לא מוותר על התנודות שלנו... זה הנושא פחות או יותר.

ותכל'ס... אחרי כל מה שכתבתי... אחרי שהחוברת הזו, יש בה 160 עמודים, עדייין!! יש עוד 150 עמודים נוספים שכבר נכתבו ונלקטו ונאלצתי להשמיט מחוסר מקום... כי... כי כמה אתה יכול להאריך.. גם 160 עמודים זה המון... ו... ואם אני כעת אגיד לך שאחרי מה שכבר נכתב ומה שהושמט עדיין יש עוד הרבה מה לכתוב שעדיין לא כתבתי... רוצה כמה דוגמאות מדגמיות ממש?? בבקשה... קח...

קח את המחשבה הטורדנית המוכרת, ש-אל תעיז ח"ו להיות צדיק, כי הרי 'ה' מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה'! תמיד תוודא שאתה לא לגמרי צדיק, כי אחרת... ה' ח"ו יקח אותך... מכיר את המחשבה האיומה הזו?? הנה לך נושא שעדיין לא!!! לא נכתב בחוברת הזו!!!

נו... קח את הטענה המזעזעת הזו... הרי אם אני ואתה חושבים ככה על הרבש"ע... זה הרי נורא!!! זה מעליב!!!! אני מנסה לדמיין מה היה קורא אם אשתי הייתה נזהרת ש... שלא לתת לי אצבע... כי אז אני אבקש את כל היד... בני זוג שאלו התחושות ביניהם זה... זה שפל שאין כדוגמתו... או לחילופין אותו אחד שהתפלל לה' שיתן לו חמור, אבל הוא לא מספיק פירט מה הוא רוצה, ולכן ה' שלח לו אמנם חמור אבל החמור רכב עליו... זה כתוב!!! נו... וכעת... תן ניחוש איזה מסקנה אומללה אני ועוד הרבה אחרנו הסקנו מהמדרש הזה? שעזוב... אני מעדיף לא לבקש מהרבש"ע.. אני לא לוקח סיכונים... לך תדע, אני אבקש מה' טרמפ, ופתאום ה' ינחית עלי איזה חמור על השכל... עדיף כבר להתקשר למוניות אונקלוס... הנה לך שתי דוגמאות מדגמיות שאנחנו נצמדים למאמרי חז"ל מפורשים!!! שכל בר דעת מבין שצריך להעמיק מה הכוונה (ומכאן ואילך זה כבר עניין שלך עד כמה אתה מוכן להעמיק ולהבין מה הכוונה) והיות ואנחנו לא טורחים להבין מה כתוב שם... אז דבר ראשון אנחנו נצמדים לחז"ל כי... כי יש לנו אימון בחז"ל... אה... אבל על הדרך האימון שלנו ברבש"ע יורד לשפל מחריד?? לא... זה כבר לא איכפת לנו... וזה איום ונורא!! למה האימון ברבש"ע פחות מיוחס מהאימון בחז"ל???

למה עם האימון ברבש"ע אתה משחק כאילו זה הפקר מוחלט...???

תכל'ס, כעת תכנס לנעליים שלי: כתבתי חוברת 160 עמודים על אימון ברבש"ע... בו בזמן שיש עוד 150 עמודים שלא הודפסו... ותוך כדי אני מציג בפניך עוד שאלות ונושאים שעדיין לא התחלתי לפתוח אותם... (כמו השאלות המדגמיות שהוזכרו כאן) נו... אז בשביל מה הוצאתי את החוברת הזו?? היא אפילו לא מתחילה לתת מענה... כי כשהלב רוחש במחשבות... אז השאלות כל הזמן רק צצות ואף פעם לא תגמור עם זה... נו.. אז מה הועלתי?? אני בסה"כ משתף אותך בנימה אישית על החוברת שטרחתי והוצאתי, תן לי מוטיביציה להוציא אותה... מה היא תועיל...

(אני מקווה שאתה מבין לבד, שהשאלה הזו היא בעיקר רטורית... זה לא שאלה נקודתית בייחס למוטיבציה האישית שלי להוציא.. זו שאלה לי ואליך וכולנו ביחד...)

אבל!!!!! מה כן?? מה כן יכול לתת המון המון מוטיבציה??

יש לי מסלול עוקף!!!! במקום להרבות ספרים אין חקר, ולרדת להמון פרטים ולהציף את כל סוגי הטענות של 'שוא עבוד אלוקים' ולתת מענה על כל אחד לגופו של עניין... עזוב!!! אפשר לחסוך את האריכות הזו!!! ניתן להתחיל ולגמור את כל הנושא במשפטים בודדים!! קצרים! וקולעים:

טיירע יידן: הרבש"ע הגון!!! הרבש"ע נורמלי!!! והוא אמין!!! אפשר לתת בו אימון!!! קל אמונה ואין עוול!!! אל תדאג, הוא לא הולך להפתיע אותך ב'יציאות' לא קשורות... הוא לא הולך להנחית עליך לא חמורים על הראש... וגם אין לו כוונה להציב לפניך רשימה ארוכה של מספרים, שאתה חייב לזכור את כולם, ואם פספסת מספר אחד, זהו... נפסלת, לא עברת בבר קוד.. תתחיל את כל הסיבוב מהתחלה. לא לא לא לא!!

ולמה לא?? כי יהודי מבין שהרבש"ע הוא לא כזה!!!

מי שחושב שהרבש"ע כזה הוא גוי!!!

הוא אולי חרדי, אבל חרדי לא יהודי!!!

הגיע הזמן שנבין שיהודי זה לאו דווקא יראת שמים... יהודי בראש ובראשונה זו מערכת נאמנות לה'! המשמעות של יהודי זה כלה שה' הציע לה נישואין, ה' הציע לה להיכנס איתו לחדר יחוד... והיא הסכימה רק בגלל!!!! רק בגלל שהיא נתנה בו אימון... אז כמובן... כמובן שזה שהסכמתי להתייחד ולהתאחד עם ה', בד בבד זה כרוך גם בנאמנות מצידי!!! אני מוכנה לצעוד כברת דרך ארוכה עם ה', לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה... אני ערוכה לקשיים... למפגני נאמנות ממושכים... יש הסתרת פנים... ישנם שנים רבות שהרעיה הזו עגונה וממתינה לבעלה שישוב הבייתה... אבל מתוך נקודת הנחה שגם כשעדיין לא רואים, אבל יום יבא ויהיה טוב... ואז יתברר שהכל היה כדאי... אבל שעבד ה' שתקוע לו בראש שגם בסוף כל הדרך ה' הולך לגלגל אותו מכל המדרגות... גם אחרי כל הקשיים והארץ לא זרועה שלנו מול ה', בסוף ה' עוד ידפוק לו חשבונית ויוציא אותך דפוק (והוא יסביר לך שהוא צודק ואתה עוד תצטרך להסכים) מי שככה חושב על הרבש"ע הוא לא יהודי!!! הוא גוי!!! אז גוי עם המון יראת שמים!!! ולא סתם אלא גוי מרוב יראת שמים!!!

עד כאן הדברים!!!! ומעתה: אם הבנת והפנמת את המשפטים האלו, אם זה התברר והתאמת אצלך אז עקרונית זהו!! סיימנו!!! חסכתי לך את כל מה שכתוב בחוברת שלי... פלוס כל מה שעדיין לא כתבתי... כי ברגע שזה ברור לך וזה נהיה נקודת הנחה אצלך, מכאן ואילך לא משנה כמה קושיות יתעוררו, וכמה מאמרי חז"ל תצטרך להסביר... העיקר שנקודת ההנחה לא זזה מילימטר!! לא אשקר באמונתי!!!

הנה לך מסלול קצר ועוקף את כל ההסברים...

תן ניחוש איך קוראים למסלול הזה?? אני לדודי ודודי לי!!!

המשמעות הפשוטה של אני לדודי... זה פשוט להבין את ה-'ביחד' שלי עם ה'... הוא איתי... מבין אותי... הוא הגיוני... תקשורת נורמלית ולא מוזרה ובלתי צפויה... וכעת שוב ושוב חשוב להדגיש את הנקודה שהכי מבלבלת: ישנם מהלכים נסתרים של הרבש"ע שזה נראה רע ואנחנו באמת לא מבינים אותם!! ואדרבה... זה חלק בלתי נפרד מהעבודת ה' שאני נותן בו אימון ואני צועד איתו כברת דרך מתוך הבנה שבסוף יתברר שזה לטובה... אבל לחשוב שגם בסוף זה יהיה דפוק זה חוסר אימון... את המשפט האחרון אני מוכרח לחדד... כי הוא מאוד חשוב והוא לא מספיק מובן... לצורך העניין אני אסביר את זה ככה:

מישהו פעם אמר שכל נערה שהולכת לסגור שידוך... מקונן בה איזשהו פחד סמוי ש... מי יודע... אולי הוא נוכל... מי יודע מה הוא מסתיר ממני.

עכ"פ אשתי אמרה לי בפה מלא, כשסגרנו שידוך, היה לה פחד סמוי בלב, מי יודע... אולי הוא נוכל... אולי ביום שאחרי החתונה הוא יוצא לי את השפן ואני אגלה שזה לא מה שחשבתי... כן... פחד טבעי של כלה... כן... סו"ס עדיין אין ביניהם כלום... כיאה לאימון ברמה הכי בסיסית!!!!

ומה אומר ומה אדבר!!! כבר בסוף השבע ברכות יצא המרצע מהשק!!! לפתע קבלנו שנינו טלפון בהול שאמא שלי במצב קריטי... ויום למחרת הייתה לוויה ובבת אחת אשתי מצאה את עצמה נופלת היישר למטבח... מקלפת, מבשלת, מנקה, בית של יתומים, בלי פינוקים, בלי הצטעצויות... בלי 'תרגישו בבית' ואני הרגשתי מאוד לא נעים... אמרתי לאשתי: הנה... אשר יגורת בא לך, חששת מי יודע איזה שפן אני הולך להוציא לך אחרי החתונה, אז הנה השפן! חשבת שתכנסי לבית נורמלי, שוויגער נחמדה ומפנקת, ובסוף הכנסתי אותך למיטה חולה...

ואשתי התרגזה עלי!!! מה הקשר... כשפחדתי שתוציא לי שפן... פחדתי שיש לי עסק עם נוכל!!! פחדתי שאתה מסתיר ממני משהו, פחדתי מחוסר אימון!!! אבל כאן זה סיפור אחר לגמרי, אתה לא נוכל, לא הסתרת ממני כלום, רק מה... יתכן שחשבתי שאני הולכת לנוח על זרי הדפנה והתברר שהתפקיד של שנינו הוא 'קצת אחר'!!! בסדר... זה אולי כואב... זה מר... אבל באימון?!? שום דבר לא נפגם באימון!!!! ולא רק שלא נפגם באימון, אדרבה, זו הזדמנות בשבילי להפגין אימון!! אני אשתך, ואני אהיה פה לגמרי!!! זה גורל של שנינו... אובדן של שנינו...

הבנת את המשל (האמיתי)??? על אותו משקל: בהנהגת היחוד יש לנו כל מיני הפתעות מול הרבש"ע... ניתן לראות צדיק ורע לו וזה מר... זו הסתרה... זה כואב... אבל כל עוד אתה מבין שזה לא סתירה לאימון אלא זה חשבון של ה' ולנו לא נותר אלא להפגין אימון אליו זה בסדר גמור... תבין: כל עוד אני מבין שאבא שלי נפטר בגלל שכך גזרה חכמתו, זה בסדר גמור... אדרבה... זו ההזדמנות שלי להפגין אימון בה', אני סומך עליך אפילו שאני לא מבין, אבל תאר לעצמך שהגישה היא שאחרי כל התורה והמעש"ט שאבא שלי עשה, ה' העניש אותו כי הוא שכח להגיד יוכ"ק בער"ח... או בגלל איזה פליטת פה שהוא פתח פה לשטן וזהו... זה חוסר אימון ברבש"ע!!! הבנת מה באתי לשלול??? אני מקווה שכן...

(מיותר לציין שמדובר בסוגיה רחבה מאוד, סו"ס זה שני מנגנונים שעובדים ביחד, סו"ס אין מיתה בלא חטא, ויש תמיד את ה'עילה' אם זה עין הרע או פתיחת פה לשטן או צוואת ר"י החסיד או יום כיפור קטן, או במה אדע כי אירשנה, אבל זה לא זה, ואכמ"ל)

תכל'ס, האם כדאי לקנות את החוברת הזו?? כן... תקנה... מסכן... תן לו הרגשה טובה... שלא ירגיש שהוא סתם הוציא לחינם... אבל לא!!! החוברת הזו היא טובה בתור תרגילי אימון מדגמיים, כדי לתרגל את היסוד הפשוט הזה: ה' הגון!!! ה' טוב!! ידיד נפש אב הרחמן!! הרבש"ע מבין אותך יותר ממני... ואתה יודע מה... לא צריך להגיע רחוק... ראש כולל אחד העיר את תשומת לבי שהרבש"ע הוא אפילו לא ראש כולל!!!!

אברך שלאחרונה לא כ"כ מגיע ויש לו הרבה תירוצים... יום אחד לראש כולל נמאס... תחליט... אתה פה או לא פה... אבל הרבש"ע הוא מבין ומאזין מביט ומקשיב... זה בסדר... אם הגעת לאלול עם רצון מאוד טוב, ובאמת השתדלת... ו... ותכל'ס... לא הצלחת לדפוק את ההופעה... זה בסדר... לא רק שהרבש"ע מתחשב... קח בחשבון שלמרבה ההפתעה אולי דווקא כן!!! כן הצלחת לדפוק את ההופעה, כי הרבש"ע הבין!!!! הוא 'הבין' את ההופעה... הרבש"ע נמצא איתך גם מאחורי המסך... הוא מרגיש מה רצית לבטא לו... הוא ער ומזהה לגמרי את הבעות הפנים שלך ואת הניואנסים העדינים של ההתאמצות והאכזבה שלך שלא הצלחת לעשות את זה לגמרי מדויק. אל תשכח, גם אם אתה בהופעה מול בורא עולם, הרבש"ע לא שילם בכניסה יחד עם כולם.. הוא איתך בכל ההפקה ודו"ק... ואנא... אל תחשוד בי שאני עוד אחד מאלו שעסוקים להגיד שה' נחמד וסחבק... כי מי שככה מבין מהדברים, ניכר ממנו שהוא לא התחיל להבין מה נאמר כאן, מדובר פה בדבר שרוב גופי עול מלכות שמים תלוים בו.