בס"ד
דבר העורך
פרשת כי תצא לעולם חלה בתחילת חודש אלול - חודש הרחמים והסליחות, חודש בו אדם צריך "לעשר" אותו לבורא העולם, ולשנות את דרכנו ולעבוד על מידותינו. במילה "כי" התורה רמזה ליהודי כשמגיע שלושים יום של חודש אלול יש לצאת "למלחמה", איזוהי? זו מלחמת היצר, ורבותינו ז"ל אמרו (קידושין כ"א:) לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע.
פותחת הפרשה (כ"א, י): "כי תצא למלחמה על אויביך"... חכמי המוסר דרשו פסוק זה על מלחמת היצר, כי על האדם לצאת במלחמת חורמה כנגד יצרו הרע, וכאשר הקדוש ברוך הוא יבחין ויראה שהאדם נזהר ונלחם ביצרו הרע, הוא יעניק לו סייעתא דשמיא לגבור על היצר ולהפילו שבוי תחתיו כפי שהגמרא בקידושין (ל:) אומרת ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו (ליצר הרע). השונא הראשון במעלה של האדם הינו היצר הרע, ובכדי להצליח בזו המלחמה צריך עזרה מאת הבורא ברוך הוא. וכשם שהקדוש ברוך הוא עוזר ליראי שמו להצליח במלחמות כנגד אויבים ארציים, כך הקדוש ברוך הוא יעזור בעד האדם להצליח במלחמת היצר אם יראה הוא שאכן כנים מעשיו וכונותיו וחפץ הוא בלב שלם להכניע את יצרו הרע.
והנה, בפרשתנו רצף של מצוות הנוגעות בין אדם לחברו, חוזרות ומאירות לנו דרך סלולה בעבודת ה' יתברך, מצוות שאינן מיוסדות אלא על עבודת המידות וכפיפת היצר, מצוות לא תעשה המיישרות את דרכינו במידות טובות כמו הכרת הטוב למצריים, כי גרים היינו בארצם, ועוד ועוד.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה'חפץ חיים' זיע"א, דרש מוסר השכל ממצוות 'הקם תקים עמו', כפי שלמדו חז"ל שאם בעל החמור התיישב והוא מצווה על ההולך שנקלע בדרכו ואומר לו "הואיל ועליך מצווה לפרוק פרוק", אזי הדין הוא שהוא פטור מלפרוק, לפי שהמצווה המוטלת היא לפרוק ביחד עם בעל החמור. ומכאן שאם האדם מצפה לעזר מן שמיא, עליו לעשות השתדלות כל שהיא, לא לשבת מן הצד ולצפות כיצד יפול דבר. עליך לפעול, להתאמץ כמידת יכלתך ומכאן והלאה יש לצפות לעזרה מגוהה. כך הוא בעניינים רוחניים; אדם לא יכול להתפלל לה' יתברך "נצור לשוני מרע", אם הוא עצמו אינו נשמר מדיבורי לשון הרע. הקדוש ברוך הוא מוכן לבוא לעזרתנו, אך התנאי הוא שהאדם יבוא להיטהר ויפעל פעולות כאלו ואחרות, ואז בוודאי ימנעו לו מן שמיא.
ומפורסמת היא אמרתו של הבעל שם טוב הקדוש, שנשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה במשך שבעים או שמונים כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט שנה ברוחניות. והוסיף הגר"י זילברשטיין שליט"א, שכאשר האדם עושה את רצון בוראו ומיטיב לחברו, ובודאי שאינו פוגע בו, אין לו לחשוש מהפסדים. אין דבר משתלם יותר מאשר קיום רצונו של הבורא יתברך, ואם הוא ציוונו והזהירנו לשמור על כבודו של הזולת, ולהשתדל שלא להזיק לו, מי שעושה כך לעולם הוא לא ינזק. למדנו שיש לנו שתי דברים עיקריים לעבוד בחודש הזה - אלול, לצאת למלחמת היצר, ועבודה על המידות בעיקר בבין אדם לחברו. וישמע החכם ויוסף לקח.
כִּי תֵצֵא - תוכן ענייני הפרשה
- דין הרוצה לקחת שבוית מלחמה לאישה (כ"א, י-י"ד).
- דיני הירושה והבכורה, דין בן סורר ומורה (כ"א, ט,ו-כ"א).
- הרוגי בית דין - נתלים, ומצוות הקבורה בכבוד בו ביום.
- מצוות השבת אבדה ועזרה במשא לאיש ולבהמתו (כ"ב, ד).
- איסור לא ילבש גבר שמלת אישה, ולהפך (כ"ב, ה).
- מצוות שילוח הקן ומצוות מעקה - הסרת סכנה (כ"ב, ח).
- איסור כלאי הכרם וכלאי זרעים, איסור עבודה בשני מיני בעלי חיים יחד, וכלאי בגדים - שעטנז (כ"ב, ט-י"א).
- מצוות הטלת חוטי ציצית בכנפות הבגד המרובע (כ"ב, י"ב).
- מצוות קידושין, ודיני המוציא שם רע על כלתו (כ"ב, י"ג-כ"ב).
- דיני זנות באשת איש ופנויה.
- ציווי לא להעניש האנוס במעשיו (כ"ב, כ"ו-כ"ז).
- אנשים האסורים להתחתן עם קהל ישראל (כ"ג, ב-ט).
- אסור לתעב גר אדומי (קרוב) ומצרי (הכרת הטוב) בדור ג'.
- הלכות ניקיון וטהרה, בכך השכינה שורה בישראל (כ"ג, י-ט"ו).
- אסור הסגרת עבד שברח לארץ ישראל, ואיסור הונאתו.
- אסור זנות, ואיסור הקרבת חילופי כלב, ואתנן (כ"ג, י"ח-י"ט).
- אסור (על הלווה) לתת ריבית, ואיסור (על המלווה) קבלת ריבית מיהודי (כ"ג, כ-כ"א).
- החיוב לקיים נדרים, מוצא שפתיך תשמור-בל תאחר (כ"ג, כ"ב-כ"ד).
- זכויות ואיסורי הפועל בעבודתו בשדה ובכרם (כ"ג, כ