הלכה למעשה

פרק א': הכבשה של מעשר בהמה בנשימותיה האחרונות בדרך לירושלים...

השבוע סו"ס הגיע התור של הכפר שלנו קבצאל לעלות לירושלים לביכורים... הוי כמה חיכינו לזה בחוסר סבלנות, מה לעשות. אנחנו גרים בנגב נחלת יהודה ואצלנו כל הגידולים זה כרמי יין... כך שהביכורים שלנו מתאחרים לתקופה של סוף אב... אבל זה שווה!!! כי ביכורי יין זה הכי מרגש ושמח... אנחנו מביאים קצת מאוד ענבים והרבה מאוד חביות יין וחצבים ענקיים בעין טובה... אבל למען הגילוי הנאות: דווקא אנחנו... אין לנו בכלל ביכורים... אבא שלנו- ר' חצקל לא מתעסק בכלל עם גידולי קרקע אלא עם גידולי בקר... כן... יש יהודים שמתפרנסים מ'בירך פרי אדמתך דגנך תירושך ויצהרך' ויש כאלו שמתפרנסים מ'שגר אלפיך ועשתרות צאנך' אבל כשהכפר שלנו קבצאל עולים לירושלים לביכורים... אז כולם משתתפים ועולים ביחד... גם אנחנו שאין לנו ביכורים... אז אמנם משפחת ינוח ואביאל עולים עם הביכורים ור' יקתאל בכלל... הוא עולה עם כל הכרם רבעי שלו... אבל אבא שלנו גם לא מגיע בידיים ריקות... אבא שלנו מנצל את ההזדמנות הזו לעלות חלק מהמעשר בהמה שלנו כבר עכשיו לירושלים לכבוד הביכורים... ואכן אנחנו פה כל המשפחה מגוייסים למשימה להעלות שיירה של עדר מכובד בסך 12 עגלים ו-19 כבשים ועזים בדרך העולה לירושלים... (את רוב המעשר בהמה אנחנו משאירים לחג הסוכות, ששם נזמין את כל המשפחה והכפר לאכילת שלמי שמחה, אבל עכשיו אבא החליט לעלות שליש מהמעשר בהמה,. ואז תדאג... זה גם מכובד מאוד... מדובר בקרוב לשלושים בהמות..) וב"ה כולם עולים בשמחה... בואו ונעלה ציון... לעת עתה ביומיים האחרונים הכל עבר בשלום... אבל מניסיון העבר אנחנו כבר ערוכים לשלב בלתי נמנע... מדובר בתאונת עבודה קבועה... פעם עוד היינו לוקחים את זה קשה עד שקלטנו שאין מה לעשות... זה חלק מהבלאי... במה מדובר?? אז ככה: מה שקורה זה, שכשיצאנו לדרך היה לנו פה כאמור 9 עגלים ו-13 כבשים בלע"ר... כולם ממוספרים וגם מחושבנים... (לפי החשבון ר' חצקל מתכנן בשבוע הקרוב, כל יומיים לשחוט 2 עגלים וארבע כבשים לשלמים לשני ימים ולילה אחד וזה אמור להספיק בשפע לארבע מאות משתתפים מעירנו קבצאל... וחוץ מזה!!! יש לנו פה שמחה בשעטו"מ, בליל רביעי ר' פייביש מחתן את בתו במזל טוב עם בחור מופלג מישיבת הכהנים בירושלים, ור' חצקל כבר הודיע שהוא מממן את השור הטבוח, אז הקצינו 3 עגלים וארבע כבשים במיוחד לשמחת החתונה גם לבני העיר שלנו וגם לצד של החתן... החתונה תהיה בחזקת אוכלי קדשים קלים בלבד!! בקיצור: כל בהמה מחושבנת) ותכל'ס יצאנו לדרך... וביום הראשון בדרך כלל הכל רגוע... ולמחרת עוד יום שלם של הליכה... ואז בשלב מסוים ההליכה בשפלה מסתיימת ומתחיל הטיפוס בהר... ואז מתחיל להיות טיפוס קצת קשה... וכמה שאנחנו פה משתדלים לפקח, להשגיח... אבל זה בלתי נמנע שפתאום הוחלקה... נשברה... לפעמים קורה שהבריקה.. (-פתאום הבהמה מתעוורת מרוב מאמץ) או הוחמה מחמת המעלה... או אמנם אנחנו פה מגוייסים כל המשפחה בהרכב מלא כדי לתמוך ולמנוע את זה עד כמה שניתן... ואכן אתמול בבוקר עוד היה רגוע, ואז לפתע בשעות הצהרים לפתע בום!! כבש אחד שיהיה בריא דרך על איזה אבן והתיז בדרך הילוכו והאבן עפה בעוצמה על העגל שהתהלך לצידו שקיבל מכה רצינית באוזן... ר' חצקל מיד הזעיק את ר' יוחנן הבקי מומין של עירנו, ותוך דקה הוא איתר מום קבוע... הופה!!! הנה זה הגיע!!! ברגע שמעשר בהמה מקבל מום קבוע המשמעות היא שאין טעם להמשיך איתו לירושלים כי הוא נפסל להקרבה... בגלל שנפלה עטרת ראשי השנה... ולהחזיר אותו כעת יומיים הבייתה זה לא ריווחי... (אל תשכח שגם מעשר בהמה שנפל בו מום אסור למכור אותו אלא רק בהבלעה) נו... מה עושים?? אז אנחנו כבר מיומנים בזה... בהזדמנות הראשונה שעצרנו להפוגה בדרך... ר' חצקל בדק סכין ושחט את העגל... ואנחנו מיד פתחנו אוהל מאולתר. ובעזרת החברים עצרנו את העוברים ושבים... רבותי: ברוכים הבאים... מי שרוצה ארוחת צהרים בשרית מושקעת!! בשר מעשר בהמה בעל מום טרי היישר מבית טביחתה!!! ואל תשאל... נפתח כאן הכנסת אורחים ענק על אם הדרך... מאות אמהות וילדים התיישבו כאן בפינה מוצלת, אכלו ושבעו ולא גמרו להודות ולהלל... בשביל האמהות זה היה הצלה של ממש לילדים... (כן... בבין הזמנים, כשיצאנו לטיול... הכאב ראש הכי גדול של האמהות מה כולם יאכלו לאורך כל היום... ואז נשאלתי ע"י אמהות דואגות: רגע, אם ככה איך הסתדרו במסע הממושך של הביכורים... מה היה לאמהות לתת לילדים ארוחת צהרים?? אז הנה התשובה) זו הנחמה של ר' חצקל על אובדן קדשי מזבח... לכה"פ זכיתי לשמח יהודים, להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה למלאות טוב... עד כאן הסיפור היפה... זה עוד הסיפור שמסתיים יפה...

כי לא תמיד סיפור כזה נגמר כ"כ מהר... השבוע לשם שינוי זה הסתבך הרבה יותר... מה שקרה זה שיענקי לפתע זיהה כבשה שהולכת יותר מידי לאט! הוא קרא לאבא... ר' חצקל באמת הגיע ובדק אותה מכל הכיוונים ואז הוא נאנח, לפי הניסיון שלי אין לה כלום... זה לא מום אבל ככל הנראה היא 'מסוכנת'!!! אוי אוי... יענקי רק שמע 'מסוכנת' ונאנח... מסוכנת זה הרפתקאה לכל דבר!! מה יש?? מסוכנת זה אומר שעקרונית אין שום בעיה... לא שבר, לא אירוע לבבי,. אבל היא כנראה הולכת 'בדרך כל הארץ', הכבשה בדרך למות... וזה הכי הכי מסובך!!!! כי מילא אם נפל בה מום... אז כפרת עוונות, היא כבר לא קדשי מזבח... שוחטים אותה לחיים ולשלום, מילא היא הייתה מתה וזהו... גם לכפרות.. אבל ברגע שהיא רק מסוכנת אז מצד אחד היא קדשי מזבח לכל דבר!!! אתה מוכרח לתת לה צ'אנס להזדרז ולהגיע לירושלים ולשחוט אותה במקדש ואז מה טוב... אבל!!!! באותה מידה צריך להיות ריאלי ולקחת בחשבון שלא נספיק להגיע והיא תמות לנו פה!!!! ואם היא מתה, אז אל תשאל... יש לנו פה נבילה... ולא סתם... אלא בהמת מוקדשין שמתה... א"א להשאיר אותה לכלבים וללכת כי יש לה דין קבורה... אנחנו נצטרך להיטמא לה.. אתה יודע מה זה טומאת נבילה כאן עם כל הביכורים?? זה פיגוע!!! רגע... אז אולי נשחוט אותה מהר, רגע לפני שהיא תהיה נבילה? חס וחלילה!! ה' ישמור!! נפלת על הראש??? לשחוט אותה פה זה לשחוט קדשים בחוץ... זה איסור כרת!!!! ממילא מכל הכיוונים אתה תקוע איתה ולא יכול להתנער.. לא הייתה ברירה, אבא נאלץ לגשת לכרכרה עם הסוס שליוותה אותנו לאורך הדרך (לאלו שמתפנקים ואין להם כח ללכת ברגל...) אבא ביקש מכל הילדים לרדת... מצטער!! יש פה כבשה שצריכה ייחס מיוחד!! אמנם בדרך כלל בני אדם תמיד יותר מיוחסים מכבשה.. אבל הפעם זה מקרה מיוחד של קדשי מזבח, שצריך לתת לו צ'אנס לשרוד את הדרך... במקביל!!! אבא הסתודד עם יענקי... תעקוב בשבע עיניים אחרי הכבשה ואם אתה רואה שהמצב הולך ומחמיר וזה כבר עניין של שעות... אז לא תהיה לנו ברירה... עדיף כבר יהיה להוריד אותה.. בטח!! כי אם היא תמות כאן בתוך הכרכרה... אל תשאל... כל הכרכרה מטמאה במשא... ולהטביל כרכרה זה יום עבודה... חצי יום עבר בשקט... יענקי והכבשה הכבשה ויענקי... ולפתע אבא הוזעק!!! יענקי טוען שזה כבר עניין של שעות... מה עושים?? אבא ואמא פתחו חפ"ק בזק ובסוף נגשו ליענקי... תקשיב יענקי... אין ברירה!!! אין מנוס אלא לבקש ממך בקשה מיוחדת: תרד כעת עם הכבשה... תשאר איתה פה בצידי הדרך ותחכה!!! תחכה ל'יציאת הנשמה', אני אצייד אותך במעדר וכל הכלים הנדרשים בשביל דין קבורה... אני מאוד מקווה בשבילך שכל זה יקרה מספיק זמן לפני השקיעה, כך שתוכל עוד להספיק מקווה מבעוד יום... אמא כעת תצייד אותך גם בבגדי החלפה כי הבגדים שלך גם הולכים כעת להיטמא ותצטרך תטביל אותם (והיות והם יהיו רטובים, אז שיהיה לך מה ללבוש לבנתיים) השיירה שלנו אמנם ממשיכה, אבל אם זה יגמר בשעות הקרובות, בא נקווה שצריך להדביק את השיירה שלנו חונה בשאון ליל... מה שבטוח: אנחנו נחכה לך פה בכיליון עיניים... וההמשך בשבוע הבא...

דרישה אחת בלבד: תחזור אלי! אל תסנן אותי!

(המשך מעמוד 1-) עד כאן הסיפור... והנמשל ברור!!!! פעם... עד לפני כמה עשרות שנים... היה מגיע חודש אלול!!! וחודש אלול זה הרי משהו מפחיד... מה שנכון נכון.. תוקעים בשופר... ג' ספרים נפתחים, נו... מה עושים?? כעת הגיע אבא, או הרב, או המשגיח, והיה מציף!!! מציף את הפחד!! כן רבותי!! אלול!! היתקע שופר בעיר... הנה יום הדין כי לא יזכו בעיניך בדין... יש דין ויש דיין... ולכן בא... בואו נדבר על זה... בא נחשוב יחד מה עושים... ור' חצקל היה מוסר שיחת מוסר ואומר אחד שתים שלוש מה צריך להתחזק... וכולם מקשיבים... נותנים מקום של כבוד לפחד!! לוקחים את העניינים ברצינות ואז נרגעים!! הולכים לישון בשלווה. אבל בדור שלנו?!? כידוע אסור להפחיד!!! מה פירוש אסור להפחיד? אסור להודות בפחד!!! לא... הכל בסדר... אין אלול... אין פלצות... הכל טוב... אה... אבל תכל'ס... ג' ספרים נפתחים... אה... אבל ונתנה תוקף...? לא! שום דבר... עזוב!! אצלנו שרים סליחות... אצלנו הכל בשמחה... הכל בסחבק... זהו... רבותי: מהיום תכניסו לראש שר"ה זה אכלו משמנים ושתו ממתקים ואילו יום כיפור זה יוצאות וחולות בכרמים.. זהו... הכל טוב... העיקר להיות רגוע... נו... מהי התוצאה פאניקה ופאניקה ופאניקה!!! ושתדע לך שלמרבה האבסורד... הדור שלנו בפאניקה שלו מאלול... שם בכיס הקטן את הדור של ר' חצקל, כן... זו טעות שכולם טועים בה!! כולם יודעים לגלגל את העיניים ולתאר שפעם באלול כולם היו רועדים מיום הדין... והיום..? איפה אנחנו... אז זהו!! שבדיוק הפוך!! פעם היו אומרים קדוש אלול וכל אחד היה חושב על זה כמו שעה' ברצינות ומחליט על כך וכך שינויים נצרכים וזהו... יוצאים לדרך והכל רגוע, ואילו אנחנו... מרוב שאנחנו מפחדים מהפחד... אנחנו מנסים לטאטא את הנתונים וזה מתכון בדוק לפאניקה מושלמת! אני קצת מתפלא על המטפלים הרגשיים של דורנו... איפה אתם... אתם הראשונים שאמורים לאשר את האבחון הזה, הרי מי כמוכם מכירים את הנוסחה הזו שההדחקה היא היא סיבת החרדתיות, זה מהיסודות הכי בסיסיים בתורת הנפש!!! וזה בדיוק הסיפור שלנו עם אלול אחד לאחד!! כגודל המודעות הענקיות שאני רואה על ה'ימים הנחמדים' וכגודל ההפקה של ה'שרים סליחות' ככה הג' ספרים נפתחים יוצאים אלינו מהמערת שדים בצעדים גדולים ומאיימים ו... ו... ואנחנו מגיבים גרוע!!!! גרוע!!! הגיע הזמן להפסיק לטייח... רבותי: אלול!!! יש דין ויש דיין!! ג' ספרים נפתחים ואלוקים הולך לסמן כל אחד מה יקרה לו... ו... ואיך הילדה שלי שרה?? 'כל היהודים לחזור בתשובה ולהתפלל עם הרבה כוונה'!! ואם רק תחזור בתשובה... אם רק תחליט שאתה לוקח את העניינים ברצינות... אוה איזה שנה מתוקה ה' רוצה לתת לך... הוי כמה מלך חפץ בחיים רוצה להשפיע חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות... ומה הוא בסה"כ רוצה?? שנתפייס איתו על הפשלות של השנה האחרונה!! שנפתח דף חדש!! זה הכל!!! וברגע שניקח את העניינים לידיים זהו... הכל בסדר... אתה כבר יכול להיות רגוע... אין צורך לחפש מתחת הרצפה ציטוטים שהימים האלו נעימים ונחמדים... זה בסדר... אפשר לפתוח את הג' ספרים בעצמם ושם לגלות שהימים האלו נפלאים... לטעמי, זו הסיבה שהספרדים באופן כללי קצת יותר רגועים מהאשכנזים בחודש אלול, כי הספרדים אולי הולכים לישון באלול קצת יותר מאוחר כי סו"ס הם אומרים 'חטאנו לפניך רחם עלינו' אבל אחרי שהם חוזרים מהסליחות, הם לפחות הולכים לישון ו... ו... ונרדמים!!! ואילו אנחנו האשכנזים... ש... שקט.. אל תדבר איתי אלול... אל תעשה לי פלצות... תן לי לישון ברוגע... אני עייף... ותכל'ס... אנחנו שוכבים שם במיטה ומתהפכים מצד לצד ולא מצליחים להירדם... אגב: עצה טובה שאני בעצמי אימצתי אותו... אני זוכר את זה: כשאשכנזי לא מצליח להירדם מרוב פלצות... עזוב... קום לך לסליחות של הספרדים!! לילה אחד אתה שם... ואתה נרדם יופי... בסה"כ חוזרים בתשובה ואדון הסליחות סולח... כידוע: קיי"ל שפרשת בן סורר ומורה לא הייתה ולא עתידה להיות!!! כשהייתי בחור הייתי בטוח ש-למה?? למה זה אף פעם לא קרה? כנראה בגלל שאבא ואמא לא מסוגלים למסור את הילד שלהם לסקילה... סוף סוף כרחם אב על בנים.. סו"ס לב של אמא... אין סיכוי שהם יגידו לבית דין: קחו תסקלו לנו את הבן שלנו... אז זהו שלא!!! להגיד כזה פשט, זה ראש של בחור... כי ברגע שנהייתי אבא קלטתי כבר שלא זו הנקודה!! אדרבה... זה הולך בדיוק הפוך!!! הרי מה זה בן סורר ומורה?? זה ילד מפונק!!! ילד שההורים שלו ראו שהוא אוכל הרבה ושותה יותר מידי יין וההורים שלו החליטו לוותר לו... ואז הוא התחיל לתבוע את זה מההורים בצורה קצת אגרסיבית, ושוב ההורים שלו נכנעו לגחמות שלו... כן... מה לעשות... אנחנו אוהבים את יענקי.. אין לנו לב לסרב לו, או לא מתחשק לנו להיכנס איתו לעימות. זה מתכון בדוק לגדל גוש פינוק מהלך!! וזה פחות או יותר הכרטיס ביקור של בן סורר ומורה!! אלא!!! שיום אחד בהיר פתאום התורה שלחה מסר ברור להורים: שתדעו לכם שאם תמשיכו ככה לפנק את יענקי ולהיכנע לדרישות שלו... יום אחד זה עלול לעלות לו בחיים!!! הבן שלכם עלול להיות 'שווה' סקילה!!! (או ימות כשהוא זכאי... או להמתין עם זה... ואז הוא באמת יתחייב סקילה מדינא, וימות חייב) אוה.. פה בבת אחת שני ההורים נעמדו על שני הרגלים והחליטו לתפוס את עצמם!!! זהו!!! תם עידן!!!! יענקי לפתע גילה הורים חדשים ולא מוכרים!!! כן יענקי... אנחנו אוהבים אותך, ורק מהסיבה הזו, מרגע זה ואילך נגמרו הפינוקים, כי אחרת אתה עלול להיסקל!! ואנחנו לא ניתן לך להיסקל!!! ולכן מהיום אתה הולך להיות בן אדם!!!!! אתה לא תסקל לי!!! אבא התחיל להלך על יענקי אימים!!! התחיל להפעיל עליו סנקציות מחמירות של אכילה ושתיה... ואתה חייב לדווח לי בדיוק מה אתה חוזר ומה אתה עושה, ותוך כמה חודשים כצפוי יענקי פשט צורה ולבש צורה... הוא נכנס לתלם ונהיה בן אדם... בזכות מי?? בזכות פרשת בן סורר ומורה שלא הייתה ולא עתידה להיות... ולמה נכתבה?? דרוש וקבל שכר!! עצם העלאת ושב ורפא לו... האופציה שיענקי שלנו עלול לסיים את חייו בסקילה בגלל פינוק... גרם להורים שלו ללכת עשר צעדים אחורה ולהפסיק להיכנע לגחמות שלו... וככה בן סורר ומורה אף פעם לא היה רלוונטי... כי מישהו פה לא נתן לו להגיע לשם!!!! מי? ההורים שקלטו שהבן שלהם עלול להתקרב לגדר המסוכנת הזו... זהו!! זה הפעיל אותם ב-180 מעלות נגד כיוון השעון. בקיצור: ההסבר הזה מאוד הגיוני... קח את הילד הכי מפונק בעולם... שההורים שלו תמיד ויתרו לו ונכנעו לדרישות שלו... ותאר לעצמך שיום אחד הילד ל"ע חלה במחלה... האם גם אז ההורים ימשיכו להיכנע לו ולוותר ולהימנע מטיפולים כי יענקי בוכה וטוען שלא מתחשק טיפולים?? לא!! פה אף פעם לא תראה הורים שנכנעים!!!! ולמה?? כי פרשת בן שמת מהמחלה כי ההורים שלו לא טיפלו בו... זו פרשה שלא הייתה ולא עתידה להיות... ולמה לא?? כי הורים לא יתנו לכזה דבר לקרות!! הורים ישמבינים מה יקרה ליענקי שלהם אם לא יטפלו בו, הם יעמדו כחלמיש ותפסו אותו קצר ויבהירו לו: אנחנו דואגים לך!! ואתה יקר לנו יותר מהכל!!! אתה יקר לנו עד כדי כך שאפילו הצעקות והבעיטות שלך לא מרתיעות אותנו מלדאוג לך... אנחנו נמצאים כעת בימי הרחמים והסליחות... ה' הוא האבא הכי אוהב והכי רחום... ולכן מה? לכן פינוקים...?? צחוקים?? אחלא קרח...?? לא!!! ההיפך הגמור!!! דווקא בגלל שהוא אבא הכי אוהב לכן- לא ירפך!!! לא יתן לך ריפיון!! הוא לא יוותר עליך! לא יתן לך להיות בן סורר ומורה!! ולכן אל תתחיל איתו... אין טעם לנסות לבדוק את הקב"ה כמה הוא חזק... כי ברגע שיש לך עסק עם אבא שמזהה שהבן שלו עלול לאבד את הנצחיות שלו, כאן אבא מגלה חוזקות בקנה מידה מדמם של השביעי באוקטובר וסדר גודל של שואה נוראה... אל תתחיל איתו!!! הוא לא יבחל בשום דרך איך להציל את הבן שלו משאול... נו... אז אבאלה... אני באמת מפחד ממך... נו... מה אני עושה?? איך אני מצליח בכל זאת לברוח ממך?? אתה נשמע יותר מידי מאיים?? !!! זו בהחלט שאלה שאלתית!!! ובמקרה!! ממש במקרה זו שאלה שאני בעצמי שאלתי אותה... כעת בתוך שנה על אבי מורי הכ"מ... אני זוכר שבימים ה'עליזים' שלי... אחרי שהצלחתי לכופף את כל המחנכים שלי וגם צוות הישיבה בחר להתעלם ו... ויאלה... תעשה מה שאתה רוצה העיקר שיהיה פה שקט... היה מישהו אחד שאף פעם לא ויתר!!! הלא הוא אבא שלי הכ"מ... ואני מצידי חיכיתי 'לכופף גם אותו', בטח... יש לי כבר ניסיון רב!! את כולם הצלחתי לעייף ולשחוק... ואז בשלב מסוים קלטתי שאבא שלי הוא כנראה 'אירוע קצת שונה' הוא כנראה קרוץ מחומר אחר!! הוא עושה רושם שהוא הולך להישאר פב עד הסוף!! וכשפתאום קלטתי את זה... נכנסתי קצת ללחץ... אבא... מה אני עושה איתך?? איך אני מצליח מתפטר ממך?? אני רואה שאתה רציני מידי!!! אתה ממש עמוד חשמל!! לא מוכן לוותר עלי... איך אני יוצא ממך??? ואז אבא שלי נתן לי להבין... שחבל... חבל על המאמץ... חבל לנסות לכופף אותי... הרבה יותר קל לך ליישר איתי קו!! והרי בסה"כ אין לי הרבה דרישות ממך... יש לי גם הרבה מאוד סבלנות ואורך רוח... אני לא ממהר... אבל על דבר אחד אני לא מוכן לוותר בשום אופן: על הפקרות!!! שמה זה אומר (עכ"פ אז בייחס לאבא שלי)?? זה אומר שאתה לא תעשה מה שבא לך ואז תברח לך ולא תענה לי בטלפון... זה לא!!!! אין כזה דבר!! אתה תענה לי!!! אוי ואבוי לך אם לא תענה לי.. אנחנו נדבר... יהיו צעקות,.. כן נבין אחד את השני או לא... לא משנה.... אבל אתה תענה לי בטלפון!!! אל תסנן אותי ותשאיר אותי מנותק קשר!!! אני זוכר את זה: אצל אבא שלי ע"ה, מבחינתו העוול הכי נוראי והכי בלתי נסלח זה לא לענות!! להתעלם! זה לא בא בחשבון! אתה תענה לי... גם אם תגיד לי שאתה בחצי האי סיני או בהודו... אבל תענה!!! כל עוד אתה עונה לי... אנחנו איכשהו נגיע לעמק השווה, אתה מצידך תביע נכונות כנה לקחת את עצמך לידיים... אני מצידי אביע נכונות לצעוד איתך בסבלנות ובאורך רוח... אני כמובן לא הולך לוותר!! אבל לכה"פ נעבור את הכברת דרך ביחד.... אבל רק בתנאי שאתה עונה לי!!! הרי בסוף אתה יודע שאני זה אפרוש עליך חסות ואני אכבה את השריפות שלך... אבל שוב ושוב: 'אוההה עליך' אם לא תענה לי... כאן נגענו בנקודה!!! זה בדיוק אבל בדיוק ההההנקודה של תשובה!!!! מכניס את הרבש"ע לרשימת דחיה.. ומה ה' כועס עליו?? נכון... חטאת.. .אבל למה אתה בורח?? למה אתה לא עונה לי?? בורא עולם אומר: יש לי המון סבלנות... אני נושא עוון ופשע וחטאה ונקה, אבל אל תסנן אותי!!! תענה לי.. אם התקשרתי ובקשתי ממך 'לחזור אלי', אז תחזור!!!! תחזיר לי חיוג!!! אנחנו נדבר על זה... נחשוב מה עושים... נעבור כברת דרך ביחד... העיקר תענה!! תחזור למספר שממנו חייגתי... אה... אבל אתה חושש שאם תשוב אלי... אולי אני אצעק עליך וזה לא יהיה נעים... נו ואם... אז יהיו קצת צעקות... אז אולי זה לא יהיה הכי נעים... אבל לכה"פ אנחנו נגיע להבנות ונצא עם דף חדש... אבל תענה!!! כי אם אתה מסנן אותי... אם אתה ממשיך הלאה ולא מתייחס... זה נקרא הפקרות!! זה נקרא לעשות מה שרוצים ולהמשיך הלאה... זה לא מקובל!! על זה ה' עונה באפס סובלנות... אגב: בן סורר ומורה ההגדרה שלו: איננו שומע בקולנו!!! אבל לא סתם אלא הוא (סורר ו-) מורה!!! מה פירוש 'מורה'? יש פה מהלך!! זו המראה שלו! יש פה מהלך של אי ציות... אם היה מדובר בילד שובב שמאוד רוצה להשתנות ומקבל על עצמו וברגע האחרון תמיד הוא לא עומד בפיתוי וזולל וסובא... ברור שאין לו שום שייכ'ת בבן סורר... כי הוא לא מורה!!! אבל כשהוא )סורר ו-) מורה, פה לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו.. אבא לא נותן ליענקי להגיע לכלל בן סורר ומורה... הוא יעצור את זה בזמן!! רגע לפני ה-ונושנתם... אתה תשמע בקולי... אתה לא תסנן אותי!! זה יקרה בטוב או לא בטוב... כמה פשוט, כמה קל... מה בסה"כ ה' רוצה? תחזור אלי!!! נדבר על זה!! זה הכל!!