בעל ה"זרע שמשון" רבי שמשון חיים בן רבי נחמן מיכאל נחמני זיע"א הבטיח ברכות וישועות מופלגות לעוסקים בתורתו וכך כתב בהקדמה לספרו:
"ועינכם תחזינה בנים ובני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם"
"תשפ"ו"
ג' באב תשפ"ו השדכן הרב ש' שהתקשר להציע שידוך לאחד מילדי היה בראשה עומד הרה"צ רבי חיים יהושע שליט"א, חדב"נ של האדמו"ר מאוד נרגש והתנצל כי משתף אותי בסיפורו האישי: "אני חייב לשתף ה"ברך משה" זצוק"ל. לצידו חבש את ספסלי הישיבה גם הבה"ח פלוני מישהו. זה עתה התבשרנו כי לבני, הנשוי כבר כמה שנים טובות, נולד זה מארץ ישראל, ולצורך הסיפור נקרא לו: 'הישראלי'. אותם שני בחורי עתה בן למזל"ט . השמחה גדולה במיוחד, שכן הם עברו רצף בלתי פוסק חמד, האמריקאי והישראלי, לצד בחורים נוספים מהישיבה שלא התגוררו של קשיים ע"ג קשיים: בעיה רדפה בעיה. הרגשנו שאנו נמצאים במערה במונסי, נהגו להתארח בשבתות ובחגים בבתי מארחים טובי לב. אותן חשוכה וסבוכה והאור לא נראה באופק.
במוצאי שמחת תורה תשפ"ו בני הבחור בן הארבע עשרה חזר מהשהות שבתות אירוח משותף הטביע חותם חזק על אישיותם. הם למדו מבתים אצל האדמו"ר שלנו סוער במיוחד וסיפר: גולת הכותרת של ההקפות היא ומשפחות שונות הנהגות ומידות טובות, גישות שונות בחינוך ועוד ועוד, ריקוד הרבי בהקפה השישית, כשהרבי עומד על הבימה בעיניים עצומות מנגד ההיכרות הקרובה הציפה את חולשתו של הבחור הישראלי, שכנראה ומקפץ בסילודין על מקומו כשבידו ס"ת של אבותיו ציס"ע. ביהמ"ד קטן לא חונך מילדות לאכול בפה סגור ובשקט, כך שהקולות העולים מאכילתו מהכיל וכל מקום בפארנצ'עס ממנו ניתן לראות את פני הקודש שווה הון רב.
"תפסנו יחד קבוצת בחורים מקום בפארנצ'עס. הגבאים כבר סידרו את היו נשמעים היטב וגרמו לאי נעימות משמעותית אצל חבירו האמריקאי, הבימה לריקוד של הרבי, ולפתע משום מקום הגיעה קבוצת בחורים משכך, הלה העיר לחברו כשהוא מזכיר את שלימדו אותנו חז"ל מבוגרת שניסתה בכוח להעיף אותנו, בטענה מגוחכת שהם עמדו כאן בדרכי האכילה, שאין משיחים בשעת הסעודה, וראוי לנו להנהיג את 'שנה שעברה ויש להם חזקה'. פרצה שם תגרת ידיים. אחד מהם מאוד פגע עצמנו ואת ילדינו מקטנותם שהאכילה צריכה להיות בדרך ארץ ובשקט, והעליב אותי האינסטינקט הראשוני אמר לי להגיב ולהגן על הצדק והיושר. בפה סגור ובנימוס. אך נראה היה כי לאותו בחור, שלא הורגל בכך הרי מסרנו נפש על המקום וכבר פורסם שאין חזקה על מקומות וכו', לפתע מילדותו, הפך הדבר לטבע שני, והיה קשה לו לחדול מכך.
נזכרתי בדרשה ששמעתי בער"ה אודות כוח הויתור וההבלגה דרש שם שבת אחת התפרץ הבחור האמריקאי על הישראלי והוכיחו באופן מביש הדרשן כמין חומר, אם ת'הא ש'נת פ'יוס ו'מחילה אזי ת'הא ש'נת פ'ריה ביותר על העניין. הם הטיחו דברים קשים זה בזה. הישראלי נפגע עד ו'רביה, נזכרתי באחי שמצפה בכיליון עיניים לפרי בטן., החלטתי לוותר עמקי נשמתו, מטבע הדברים העניין נשכח. שניהם הקימו ב"ה בתים ולהקדיש את הוויתור לזכות אחי, אמרתי לחבריי שבטוב ליבם הצטרפו נאמנים בישראל, זה בארה"ב וחברו בישראל.
אלי. או אז קראתי לשני בחורים שעמדו בצד 'אתם עדים שאנחנו מוותרים "ערב ראש השנה תשפ"ו. האברך המצפה יצא מארה"ב עם חברו מאותה לזכות אחי וזוגתו שיפקדו השנה בזש"ק ."
היינו בהלם הוסיף השדכן לספר, רעייתי הפרה את השתיקה ואמרה חסידות, להסתופף בצלו של האדמו"ר שלהם הם נחתו בישראל ביום בחכמה לבננו: 'כל הכבוד. עשית מעשה אדיר. אני בטוחה שזה עשה רעש חמישי. בעודם מחכים למזוודות בטרמינל החלו השותפים לחכוך בדעתם בשמיים. לו לעצתי שמע, קח דף ועט, תכתוב כעת את כל פרטי המעשה, מה כדאי להם לעשות: לנסוע ישר משדה התעופה מירונה לרבי שמעון, תכניס את הפתק למעטפה סגורה, ואל תראה לאף אחד. אני מציעה לך או להשאיר את הנסיעה לשבוע הבא שכן ר"ה יחול ביום שלישי . האברך לשמור על המעשה בסוד, שכן אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן המצפה, שליבו התרונן על שערי הרחמים שנפתחו "כשם שנתמלא העין'.
ראה זה פלא מסיים השדכן תשעה חודשים ועשרה ימים לאחר הוויתור הקב"ה רחמים על הבהמה, כך נתמלא הקב"ה רחמים על העופות, שנאמר: כש"ת, היום בתאריך ג' באב חובק בני את בנו למזל"ט ".
כי יקרא וכו'... ואיברא שעל ידי מצווה זו מתגלגלים הרחמים, כשרואה "ואת הבנים תקח לך" נאמר בפרשתנו. "צריך עיון מה עניין שכר זה של השר הממונה על העופות מתמלא רחמים על העופות שהם עבדיו, הבנים עם מצווה זו?" שואל רבנו ה"זרע שמשון" זיע"א, ומיישב ע"פ דברי כל שכן אני, שאף על פי שישראל אינם עושים רצונו, ח"ו, הם עדיין המדרש על הפסוק: "שלח תשלח את האם"- "אם קיימת מצוות שילוח, נקראים עבדים, עם כל זה מוכרח אני לרחם עליהם". מסביר רבנו ה"זרע את ממהר לבוא מלך המשיח, שנאמר בו שילוח: "הנה אנכי שולח לכם". שמשון" זצוק"ל.
"הרי אמרינן ביבמות: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", מיודענו ביקש לנסוע תכף ומיד לרבי שמעון, להודות על שערי הרחמים והואיל שמתן שכרה של מצווה זו שימהר לבא מלך המשיח, משום הכי שנפתחו בישועה הניסית ולבקש שאכן השנה ת'הא ש'נת פ'ריה ו'רביה. יפקדהו בבנים, כדי שיכלו מהר כל הנשמות שבגוף".
הסיפור דלהלן ארע עם שאר משפחתי משתף בשער בת רבים מגיד בעודו עומד להתחיל בתפילה שם במירון מקבל הוא טפיחה על השכם. המישרים, פה מפיק מרגליות, הרב מנשה ישראל רייזמן שליט"א.
כשהסתובב ראה את חבר הנעורים שלו, מיודענו" הישראלי "מהישיבה (תודה לשולח הסיפור הר"ר יצחק טננבוים הי"ו)
במונסי.
מדובר באברך מארה"ב המצפה לילדים במשך שלוש עשרה שנים, בני 'אני חייב לדבר איתך דחוף', פנה הישראלי לאמריקאי, תוך שהוא מושך הזוג פנו למיטב הארגונים ובכירי הרופאים, בצר להם הם שמעו שוב ושוב אותו בעדינות לפינה שקטה. 'תקשיב היטב, בתחילת החורף היו לאחד את הבשורה הקשה שעליהם להשלים עם העובדה שהם לא יזכו לחבוק מילדי בעיות רפואיות חוזרות ונשנות עברנו מאשפוז לאשפוז וחוזר ילד משלהם. אך כיהודים מאמינים בני מאמינים, בניהם של האבות חלילה. כשהסתדרה בעיה אחת, צצה לפתע בעיה נוספת, הרגשנו שיש והאמהות אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל. צאצאים למשפחה דברים בגו, ויש כאן איזה עניין עלום. בצר לי פניתי לאדמו"ר שלי. הרבי היהודית העתיקה שהורגלה מזה דורות לשמוע מהרופאים בשורות כגון הליט ידיו על פניו לזמן מה, תוך כדי שהוא מעיין בקוויטל שכתבתי עם אלו, ובמקום ליפול ברוחם התחזקו באמונת אומן. הרי אנו נכדיהם שמו של בני החולה. או אז אמר לי הרבי אני חש שיש יהודי שאתה ונכדותיהם ההוכחה להמשכיות הפלאית כנגד כל הסיכויים. כך גם אותם מקפיד עליו, והקפידה מונעת את הברכה והשפע מאותו יהודי, אך בני הזוג, המשיכו להאמין, להתפלל ולבקש ואכן בחסדי השי"ת השנה, הקפידה הזו, במידה כנגד מידה, גורמת גם לך לעצירת הברכה והשפע. בחודש כסלו תשפ"ו, לאחר 13 שנות ציפייה והמתנה קשות מנשוא, זכו הרבי ביקש שאנסה כעת לבדוק על מי אני מקפיד או הקפדתי בעבר. להכניס את בנם הנולד למזל"ט בבריתו של אברהם אבינו ע"ה .הם בתחילה אמרתי לרבי שאני לא זוכר, אך הרבי לא ויתר וביקש שאנסה התרגשו שהישועה הגיעה לפתע ביום בהיר מידו הרחומה של הבורא להעלות בזכרוני, אפילו מהעבר הרחוק. לבסוף נזכרתי בגערה הפוגעת יתברך ולא על ידי מלאך רופא או שליח,
מסיבובי ההשגחה המופלאים שסיבב כאן השי"ת מטעים במתק לשונו שלך על הרגלי האכילה הלא יפים שהיו לי בשעתו (כיום נגמלתי מהם הרב רייזמן. "נראה כי רצונו ית' שהסיפור יתפרסם בכדי ללמד את כולנו ב"ה) הרבי עודדני למחול לך בלב שלם, ולומר בפה מלא: 'הריני מוחל פרק חשוב".
"כדי להבין את עוצמת הסיפור נצטרך לחזור במנהרת הזמן כחמש עשרה לפלוני'.
שנה לאחור, עת האברך 'המצפה', תושב וויליאמסבורג ארה"ב ולצורך כאן עצר האמריקאי את שטף דיבורו של חברו הישראלי : 'אתה זוכר מתי הסיפור נקרא לו האמריקאי" ישב בבחרותו והגה בתורה בהתמדה זה היה'. הלה ניסה לחפש ולהיזכר בתאריך המדויק, לתדהמתם!!! מתברר בישיבה גדולה במונסי,
שזה היה בחודש אדר תשפ"ה, ממש במקביל לפקידת חבירו בדבר ישועה ורחמים. החברים שהתרגשו מהתיזמון המושלם בכו שם במירון איש על צוואר רעהו, תוך שהם מתפייסים זה עם זה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה.
כאמור, השנה בחודש כסלו תשפ"ו חגג בס"ד האברך המצפה את הברית לבנו שנולד לו למזל"ט לאחר 13 שנות ציפייה, ואחד משמותיו הוא: 'שמעון'".
זכותו של רשב"י, שלחצרו התגלגל גילוי שכינה מפעים זה, תגן עלינו ועל כל ישראל להיכתב ולהיחתם כולנו כאחד לחיים טובים ולשלום, לישועה כללית ופרטית ולכל מילי דמיטב.