אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד (טו, א)
- Lech-Lecha
- 5787
- Hebrew
וּבְרַמְבַּ"ן זַ"ל (שם, ב. וכן בספורנו) דִּקְדֵּק הַלָּשׁוֹן 'שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד', שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְקָשֶׁה, הֲרֵי קַיְמָא לָן (קידושין לט, ב) שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, וּמַהוּ זֶה שֶׁמָּצִינוּ כָּאן שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא.
עוֹד צָרִיךְ בֵּאוּר, מַה שֶּׁכָּתוּב לְהַלָּן (שם, ה ו) "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְגוֹ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה". וְהַפְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה, מַדּוּעַ זֶה הֶחֱשִׁיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִצְדָקָה אֶת מַה שֶּׁהֶאֱמִין בַּה', וְכִי עִנְיָן זֶה לִצְדָקָה וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה יֵחָשֵׁב לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים, מַה שֶּׁהֶאֱמִין לְדִבְרֵי ה', הֵן אֲפִלּוּ אֵצֶל כָּל יְהוּדִי פָּשׁוּט רֵאשִׁית הַכֹּל הוּא הָאֱמוּנָה בַּה', שֶׁזֶּהוּ רֵאשִׁית וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ" (שמות כ, ב), וּמִבַּלְעֲדֵי זֶה לֹא מַתְחִיל כְּלוּם, קַל וָחֹמֶר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים (בראשית רבה יד, ו).
עוֹד כְּתִיב לְהַלָּן (שם, ז ט) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת" וְגוֹ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל, לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת. וְיֵשׁ לְהָבִין, בַּמֶּה גָדְלָה מַעֲלַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁבִּזְכוּתָם דַּוְקָא זוֹכִים לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת.
גודל ענין התשוקה לקיום מצוות
וְנַקְדִּים מַה שֶּׁדִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ כ"ק אאמו"ר זצללה"ה (הובא לעיל) עַל הַפָּסוּק (יב, ד) "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", וְלִכְאוֹרָה אָמְרוֹ 'כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'' הוּא כִּמְיֻתָּר. וּפֵרֵשׁ, כִּי תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּצַוֵּהוּ לָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ, מִיָּד הָיָה חוֹשֵׁק וּמִתְלַהֵב לָלֶכֶת מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה, וְעַל כֵּן מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִיָּד הָלַךְ, וְזֶהוּ "וַיֵּלֶךְ וְגוֹ' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף לְאַחַר שֶׁדִּבֶּר אֵלָיו ה', אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלַךְ, נֶחְשַׁב לוֹ כְּבָר כְּאִלּוּ הָלַךְ, עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.
וְהִנֵּה אִיתָא בַּשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (ווי העמודים לבנו פרק יד) עַל הַפָּסוּק (דברים טו, י) "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ וְגוֹ' כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה'", וְדִקְדֵּק מַהוּ אֲרִיכוּת הַלָּשׁוֹן 'כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה''. וּפֵרֵשׁ, כִּי הִנֵּה הָאָדָם הַנּוֹתֵן צְדָקָה, אֲזַי עַל עֶצֶם הַנְּתִינָה מִמָּמוֹנוֹ אֵין הוּא רָאוּי לְקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּר זֶה, כִּי הֲרֵי מָמוֹנוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְהוּא רַק מַחֲזִיקוֹ בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (חגי ב, ח) "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה'", אוּלָם עַל מַה שֶּׁהוּא נוֹתֵן בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֶמְדָּה וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּעַד זֶה מְקַבֵּל שָׂכָר וּבִרְכַּת ה'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה'", הַיְנוּ שֶׁתֵּדַע דְּדַוְקָא בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁ'לֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ', שֶׁתִּתֵּן בְּלֵב טוֹב וּבְהִתְלַהֲבוּת, דַּיְקָא עֲבוּר זֶה יְבָרֶכְךָ ה', עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל תְּשׁוּקָה וְהִתְלַהֲבוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, מָצִינוּ שְׂכַר מִצְוָה אַף בְּהַאי עָלְמָא.
אברהם אבינו קיבל שכר על ההתלהבות במצות אמונה
וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁדֻּגְמַת זֶה הוּא גַּם כֵּן בְּעִנְיַן אֱמוּנַת ה', וְזֶה הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב "וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", הַיְנוּ דְּעֶצֶם מַה שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶאֱמִין בַּה' זֶה וַדַּאי אֵינוֹ חִדּוּשׁ, שֶׁהֲרֵי כֵּן הוּא מַדְרֵגַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל פָּשׁוּט, אַךְ מַה שֶּׁנִּתְיַחֵד בּוֹ אַבְרָהָם הָיָה הַמְּסִירוּת־נֶפֶשׁ שֶׁמָּסַר עַל אֱמוּנַת ה', כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהִפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְעוֹד, וְזֹאת הֶחֱשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִצְדָקָה, מַה שֶּׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בְּעַד הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ 'צְדָקָה', הַיְנוּ כְּשֵׁם שֶׁעַל מִצְוַת צְדָקָה מְקַבְּלִים שָׂכָר לֹא עַל עֶצֶם הַנְּתִינָה כִּי אִם עַל הַהִתְלַהֲבוּת וְהָעֲשִׂיָּה בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כְּמוֹ כֵן הוּא כָּאן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱשִׁיב לוֹ הַזְּכוּת לֹא עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין, אֶלָּא עַל הַמְּסִירוּת־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּא גַּם כֵּן מִכֹּחַ חֶמְדָּה וְהִתְלַהֲבוּת, וְזֶהוּ 'וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה'.
וּבָזֶה יִתְבָּאֵר מַדּוּעַ בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת דַּוְקָא זוֹכִים לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ, דְּקָרְבָּנוֹת עִנְיָנָם מְסִירוּת נֶפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הָרַמְבַּ"ן זַ"ל (ויקרא א, ט), [וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: כִּי בַּעֲבוּר שֶׁמַּעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם נִגְמָרִים בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, צִוָּה הַשֵּׁם כִּי כַּאֲשֶׁר יֶחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן, יִסְמֹךְ יָדָיו עָלָיו כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה, וְיִתְוַדֶּה בְּפִיו כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר, וְיִשְׂרֹף בָּאֵשׁ הַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַתַּאֲוָה, וְהַכְּרָעַיִם כְּנֶגֶד יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל אָדָם הָעוֹשִׂים כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְיִזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגֶד דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב אָדָם בַּעֲשׂוֹתוֹ כָּל אֵלֶּה כִּי חָטָא לֵאלֹקָיו בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ, וְרָאוּי לוֹ שֶׁיִּשָּׁפֵךְ דָּמוֹ וְיִשָּׂרֵף גּוּפוֹ, לוּלֵא חֶסֶד הַבּוֹרֵא שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ תְּמוּרָה, וְכִפֶּר הַקָּרְבָּן הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה דָמוֹ תַּחַת דָּמוֹ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וְכוּ', ע"כ], וּבִזְכוּת עִנְיַן הַמְּסִירוּת־נֶפֶשׁ יִתְקַיְּמוּ בָּאָרֶץ. וְזֶה הָיָה כֹּחוֹ וּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּבִזְכוּת זֶה זָכָה לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֹחַ זֶה הִשְׁרִישׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבָנָיו אַחֲרָיו, וּבִזְכוּת זֶה יִתְקַיְּמוּ בָּהּ.
וּמֵעַתָּה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁהִקְשֵׁינוּ אֵיךְ הִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם 'שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד', הֲלֹא שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, וּלְפִי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁזֶּה הַשָּׂכָר שֶׁהִבְטִיחוֹ אֵינֶנּוּ בְּעַד עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, אֶלָּא בְּעַד הַתְלַהֲבוּתוֹ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זוֹ הַמַּדְרֵגָה, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ בְּשֵׁם כ"ק אאמו"ר זצללה"ה, עַל פָּסוּק "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבַר ה' בָּעַר כָּאֵשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ.
יִתֵּן ה' שֶׁנִּזְכֶּה לָבֹא לְמִדָּה זֹאת, בִּבְחִינַת מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי (תנא דבי אליהו רבה פרק כה), וּנְקָרֵב אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: