וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ' (יב, א).
בְּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ דִּקְדֵּק, מַדּוּעַ הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר 'וַיֵּרָא אֵלָיו ה'', מַשְׁמָע שֶׁדִּבֶּר ה' עִם אַבְרָהָם בְּלֹא שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו בְּמַרְאֵה נְבוּאָה. וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת עָשָׂה ה' כָּכָה, שֶׁדִּבֶּר אֵלָיו קֹדֶם הַרְאוֹתוֹ אֵלָיו, מַה שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה כֵּן בִּשְׁאָר נְבִיאִים.
וּבְרַשִׁ"י זַ"ל, לֶךְ לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ וְכוּ', וְעוֹד שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם. וְהִקְשׁוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (תולדות יצחק לר"י קארו, ועיין בפנים יפות) דְּכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵׂר מִתְּחִלָּה שֶׁהַדָּבָר לְטוֹבָתוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶחְשַׁב לוֹ זֹאת לְנִסָּיוֹן, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים (אבות דרבי נתן פרק לג, פרקי דרבי אליעזר פרק כו), שֶׁצִּוּוּי 'לֶךְ לְךָ' הָיָה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה בָּהֶם אַבְרָהָם אָבִינוּ. עוֹד קָשֶׁה, לְשֵׁם מַה אָמַר לוֹ ה' כֵּן, שֶׁיִּרְבֶּה שְׂכָרוֹ בַּעֲבוּר הֲלִיכָתוֹ אַרְצָה כְּנַעַן, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה יִיטַב בְּעינָיו יוֹתֵר לְקַיֵּם מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי אָמְרוּ (אבות א, ג) אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא לוֹ יָאֲתָה זוֹ הַבְּחִינָה הַפְּחוּתָה שֶׁל קִיּוּם רְצוֹן ה' עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. עוֹד קָשֶׁה, מַהוּ זֶה שֶׁאָמַר לוֹ 'אוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם', וְכִי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית יח, כז) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", הָיָה לוֹ צֹרֶךְ שֶׁיִּתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָּעוֹלָם.
עוֹד צָרִיךְ לְהָבִין, דִּלְהַלָּן (שם, ד) נֶאֱמַר "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", וְלִכְאוֹרָה הוּא מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי עֶצֶם הַהֲלִיכָה אֲמוּרָה לְקַמָּן בְּסָמוּךְ (שם, ה) "וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ' וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת וְגוֹ'", וְאִם כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁעָשָׂה כֵּן מֵחֲמַת צִוּוּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲלֹא גַּם זֶה יָדַעְנוּ כְּבָר, כָּאָמוּר בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ".
וְהִנֵּה כַּ"ק אאמו"ר זצללה"ה דִּקְדֵּק עַל לְשׁוֹן הַכָּתוּב כָּאן 'כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר' דְּנוֹדָע שֶׁדִּבּוּר הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה, וּמַה שַׁיָּךְ כָּאן לָשׁוֹן קָשָׁה, אַחַר שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבוֹת הַרְבֵּה עֲבוּר הֲלִיכָתוֹ זוֹ. וּפֵרֵשׁ דְּהִיא הַנּוֹתֶנֶת, דְּמֵאַחַר שֶׁהִבְטַח לוֹ שָׂכָר עַל הֲלִיכָה זוֹ, אֲזַי לְפִי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָבַד הַבּוֹרֵא אַךְ וְרַק לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס כְּלָל, לָכֵן אָמַר הַכָּתוּב 'כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר', לוֹמַר שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָלַךְ כְּאִלּוּ מֵחֲמַת דִּבּוּר קָשֶׁה וּגְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁעָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהָלַךְ רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּךְ צִוָּה לוֹ ה', וְלֹא מֵחֲמַת הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח, עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.
וּלְבָאֵר הָעִנְיָן יֵשׁ לוֹמַר, דְּהִנֵּה יָדוּעַ אָמְרָם זַ"ל (ברכות סג, א) אֵיזוֹ הִיא פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו). וְכֵן מְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (סימן רלא), שֶׁבְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר עוֹשֶׂה הָאָדָם, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים כַּאֲכִילָה וְכַדּוֹמֶה, צָרִיךְ לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹתָם לְמַעַן כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבָזֶה נִמְצָא שֶׁתָּמִיד עוֹבֵד הַבּוֹרֵא בְּלִי הֶפְסֵק, וּמְקַיֵּם "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ". וַעֲבוֹדָה זוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וּפָרָשָׁה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ.
ענין המטבע של אברהם אבינו
וְהִנֵּה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא קמא צז, ב), מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אַחֵר. וְהִקְשׁוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת (ד"ה מטבע), דַּהֲרֵי יֵשׁ אִסּוּר לָצוּר צוּרָה בּוֹלֶטֶת (עבודה זרה מג, ב), וְאֵיךְ תִּקֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ מַטְבֵּעַ עִם צוּרָה. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יֵשׁ לוֹמַר הַכַּוָּנָה בָּזֶה, שֶׁמְּרֻמָּז כָּאן עִנְיָן זֶה, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶעֱלָה וְקִדֵּשׁ אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּחַזַ"ל (אבות דרבי נתן לג, א) שֶׁאָמְרוּ, מִנַּיִן יָדַע אַבְרָהָם אָבִינוּ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כִּשְׁנֵי חֲכָמִים, וְהָיוּ מְבִינוֹת אוֹתוֹ וְיוֹעֲצוֹת אוֹתוֹ. וּכְמַאֲמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶל מֵרִימְנוֹב זצללה"ה (דברי מנחם וירא), עַל הַכָּתוּב "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ" (בראשית כב, י), וְהִקְשָׁה דְּלִכְאוֹרָה אָמְרוּ 'וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ' מְיֻתָּר. וּפֵרֵשׁ בָּזֶה, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל יְדֵי שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת אֵיבָרָיו בְּתַכְלִית, הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁכָּל אֵבָרָיו הָיוּ עוֹשִׂים מֵעַצְמָם וּמֵאֲלֵיהֶם אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וְאִם כֵּן, בְּמַעֲשֵׂה הָעֲקֵדָה, כֵּיוָן שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁחַט אֶת יִצְחָק, מִמֵּילָא לֹא נָטוּ אֵיבָרָיו שֶׁל אַבְרָהָם מִצַּד עַצְמָם לָקַחַת אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת יִצְחָק, וְעַל כֵּן הָיָה צָרִיךְ אַבְרָהָם לִשְׁלֹחַ אֶת יָדוֹ בְּכֹחַ עַל מְנָת לְשָׁחְטוֹ, וְזֶהוּ "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ" שֶׁנִּצְרַךְ לְשָׁלְחָהּ בְּכֹחַ. וְיֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת אָמְרָם זַ"ל 'מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ' הַיְנוּ טִבְעוֹ וּמִדּוֹתָיו אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ בְּנַפְשׁוֹ, וְדַרְכּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, הָיוּ בְּבְחִינַת 'זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אַחֵר'. 'בָּחוּר וּבְתוּלָה' מְרַמֵּז עַל חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַמָּצוּי בִּימֵי הַנְּעוּרִים, שְׁנוֹת רְתִיחַת הַדָּמִים, וְ'זָקֵן וּזְקֵנָה' מְרַמֵּז עַל קְרִירוּת, וְהִנֵּה עַל יְדֵי תִּקּוּן שְׁנֵי כֹּחוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁךְ מִזֶּה תִּקּוּן כָּל כֹּחוֹת הָאָדָם, (כמבואר במגיד דבריו ליעקב [להמגיד ממעזריטש] אות רסז), וְאֶת שְׁתֵּי שָׁרְשֵׁי כֹּחוֹת אֵלּוּ יִחֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָבַד בָּהֶם אֶת בּוֹרְאוֹ, שֶׁבָּזֶה הוֹרָה גַּם לָנוּ, שֶׁיֵּישׁ לְיַחֵד אֶת כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם, וּלְהַכְנִיסָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה מִזֶּה, כִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה לְהַכְנִיס כָּל כֹּחוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו וְכָל דְּרָכָיו, לִקְדֻשָּׁה וְלַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְזֶה עוֹלֶה יַחַד עִם מַה שֶׁהוּבָא מִכַּ"ק אאמו"ר זצללה"ה, שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", הַיְנוּ שֶׁהֲלִיכָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַף בְּמַה שֶׁהָיָה לִצְרָכָיו וּלַהֲנָאָתוֹ, הָיְתָה אַךְ וְרַק מֵחֲמַת צִוּוּי ה' "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'". וְזֶהוּ הַפֵּרוּשׁ 'לֶךְ לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ', וְהִקְשָׁה לָנוּ, כֵּיוָן שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, לָמָּה נֶחְשַׁב לוֹ הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן. אוּלָם הָעִנְיָן הוּא, כִּי זֶה גּוּפָא הָיָה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁאַף שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הַמִּצְוָה לַהֲנָאָתוֹ, הָלַךְ רַק מֵחֲמַת מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָבַד אֶת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר, וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לַהֲנָאָתוֹ גַּם כֵּן הִכְנִיס הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן בָּהֶם כְּלָל לַהֲנָאַת עַצְמוֹ.
מדוע לא נגלה השי"ת לאברהם
וְזֶה גַּם בֵּאוּר הָעִנְיָן, שֶׁלֹּא הִתְרָאָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם דִּבּוּרוֹ עִמּוֹ, כִּי בְּאִם מַגִּיעִים לְמַדְרֵגָה שֶׁעוֹבְדִים אֶת ה' בִּבְחִינַת בְּכָל דְּרָכֶיךָ, נִמְצָא שֶׁבַּכֹּל יֵשׁ אֶת ה', בִּבְחִינַת לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ (תקוני זוהר קכב, ב), וּמִמֵּילָא רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה, וּלְכָךְ בָּזֶה כְּבָר לֹא נִצְרָךְ מִקֹּדֶם לְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת וַיֵּרָא ה' אֶלָּא מִיָּד וַיֹּאמֶר ה'.
בדורינו חסר חיות בעבודת ה'
וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה לִמּוּד לְדוֹרֵנוּ אָנוּ, שֶׁמִּצַּד אֶחָד יֵשׁ לָנוּ חֲמִימוּת לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, שֶׁבָּרוּךְ ה' לוֹמְדִים הַתּוֹרָה וְעוֹבְדִים ה', אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַחַיּוּת בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וְכֵן הַתְמָדַת הַלִּמּוּד אֲשֶׁר הָיוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, חֲסֵרִים הֵם בְּדוֹרֵנוּ. וְטַעַם הַדָּבָר הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין עוֹבְדִים מַסְפִּיק עַל הָעִנְיָן שֶׁל 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ', וְאֵין מִשְׁתַּדְּלִים וּמִתְאַמְּצִים כָּרָאוּי לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה לָנוּ נְגִיעָה בְּמִקְצָת אֶל הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ שֶׁל בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ. וַהֲרֵי זֹאת אֲשֶׁר צִוָּה לָנוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּדְכְתִיב (בראשית יח, יט) "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו", שֶׁצִּוָּה בָּזֶה לְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", הַיְנוּ שֶׁבְּכָל דְּרָכֵינוּ וּבְכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה, נַעֲשֶׂה וְנִנְהַג עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה כְּמִשְׁפָּט וּגְזֵרַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכְנִיס הַכֹּל לִקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'", הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה דֶּרֶךְ ה', שֶׁנֵּדַע אֶת ה' בְּכָל דְּרָכֵינוּ. וְזֶה נִצְרָךְ מְאֹד בְּדוֹרֵנוּ, לְהִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת שֶׁבָּנֵינוּ יִרְאוּ שֶׁגַּם בְּעֵת עֲשִׂיַּת דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים אוֹ בְּעֵת מַשָּׂא וּמַתָּן עוֹבְדִים אֶת ה', וּמִתְנַהֲגִים עַל פִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וּבְדַרְכֵי אָבוֹת, וְזֶה מַשְׁפִּיעַ מְאֹד עַל בָּנֵינוּ שֶׁיֵּלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר.
וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל 'שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם', וְהִקְשִׁינוּ לָנוּ וְכִי צָרִיךְ הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְפִרְסוּם. אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּוָּדַע וְיִשְׁתָּרֵשׁ בְּקֶרֶב בְּנֵי הָעוֹלָם טִבְעוֹ וּמִדּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כְּעִנְיַן מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהִכְנִיס כָּל כֹּחוֹתָיו בַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ, וְזֶהוּ הַכַּוָּנָה 'שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם'.
ה' יַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁבְּכָל הַדְּרָכִים אֲשֶׁר נִפְנֶה וְנַעֲשֶׂה יִהְיוּ בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ ה', וְעַל יְדֵי זֶה יִשְׁפַּע שֶׁפַע רַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְבִיאַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן: