וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' (יב, ד). הַמְפָרְשִׁים (אלשיך, אור החיים) עָמְדוּ בָּזֶה, מַדּוּעַ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר 'כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'' אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר הַכָּתוּב "וַיֹּאמֶר ה' וגו' לֶךְ לְךָ", וּמִשָּׁם לְמֵדִים אָנוּ שֶׁהָיָה לוֹ צִוּוּי עַל הַהֲלִיכָה, וְאִם כֵּן הָיָה דַּי בְּאָמְרוֹ 'וַיֵּלֶךְ אַבְרָם' וְתוּ לֹא.
וְעַל דֶּרֶךְ זֶה מָצִינוּ גַּם בְּסִיּוּם הַפָּרָשָׁה (יז, כג) "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל וגו' וַיָּמָל וגו' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקִים", וְהִקְשָׁה בְּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, מַדּוּעַ צָרִיךְ לוֹמַר 'כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקִים' אַחַר שֶׁכְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה שֶׁה' צִוָּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָמוּל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ.
החושק למצוה נחשב כאילו מקיימה
וְכָ"ק אאמו"ר זצללה"ה אָמַר לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב הַנִּזְכָּר וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וְגוֹ', עַל פִּי מַה דְּאִיתָא בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ תּוֹלְדוֹת אָדָם (וירא ד"ה וימל) בְּשֵׁם אָבִיו זְקֵנִי הרה"ק מִלֶּענְטְשְׁנָא זצללה"ה, עַל הַפָּסוּק (כא, ד) "וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים", דְּלִכְאוֹרָה הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְדֻקְדָּק, דְּהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'שְׁמוֹנָה יָמִים'. וּפֵרֵשׁ, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה כֻּלּוֹ אֵשׁ קֹדֶשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁמְּסַפֵּר עַל הרה"ק הַקְּדֻשַּׁת לֵוִי זצללה"ה, שֶׁבְּלֵיל רִאשׁוֹן דְּסֻכּוֹת הָיָה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, וְשָׁאַג כַּאֲרִי וְרָקַד וְשָׂמַח וְצִפָּה מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיּוּכַל לִטֹּל הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.
וְזֶהוּ "וַיָּמָל אַבְרָהָם וגו' שְׁמוֹנַת יָמִים", הַיְנוּ דְּמִיָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת יִצְחָק, הִתְחִיל לִבְעֹר בּוֹ רָצוֹן וְחֵשֶׁק וְצִפִּיָּה שֶׁיָּבוֹא כְּבָר הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְיוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, וְכָל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הָיוּ לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים רַק לְקַיֵּם הַמִּצְוָה. וְעַל יְדֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ וְעֹצֶם תְּשׁוּקָתוֹ כָּל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִילַת בְּנוֹ, נֶחְשַׁב לוֹ זֹאת כְּאִלּוּ קִיֵּם הַמִּצְוָה בְּפֹעַל כָּל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים, וְזֶהוּ הַלָּשׁוֹן 'שְׁמוֹנַת', "וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ שְׁמוֹנַת יָמִים" הַיְנוּ שֶׁנֶּחְשַׁב לוֹ כְּאִלּוּ מָל אֶת יִצְחָק בְּנוֹ כָּל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים.
וְעַל פִּי זֶה הוֹסִיף כ"ק אאמו"ר זצללה"ה לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק בְּרֵישׁ הַפָּרָשָׁה "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", הַיְנוּ דְּמִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת צִוּוּי ה' 'לֶךְ לְךָ', מִיָּד נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּקָה עַזָּה לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, וְהִתְחִיל תֵּכֶף בַּהֲכָנוֹת לְקַיֵּם מִצְוַת ה', וְהָיָה חוֹשֵׁק מְאֹד לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּהָה זְמַן מוּעָט עַד שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לָלֶכֶת. וְאוּלָם כֵּיוָן שֶׁבְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הָיָה רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק מִיָּד לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, לָכֵן מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כְּבָר קִיְּמָהּ. וְזֶהוּ "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", דְּתֵבַת 'כַּאֲשֶׁר' מוֹרָה עַל סְמִיכוּת הָעִנְיָנִים, הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ כְּבָר קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת הַהֲלִיכָה בְּפֹעַל אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵחֵל בַּהֲלִיכָתוֹ, וְהוּא עַל יְדֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁבָּזֶה נֶחְשַׁב לוֹ כְּאִלּוּ מִיָּד הָלַךְ, עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.
צריך להמשיך את החשק והתשוקה לאורך זמן
וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר, דְּהִנֵּה יְסוֹד וְעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה', הוּא לַעֲשׂוֹת תָּמִיד אֶת הַמִּצְווֹת בְּחַיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ. וְהִנֵּה וַדַּאי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' עַל אַבְרָהָם מִצְוַת הַהֲלִיכָה לָאָרֶץ, אֲזַי נִתְמַלֵּא אַבְרָהָם הִתְלַהֲבוּת אֵשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא, אָכֵן הִנֵּה טֶבַע הַדְּבָרִים אֵצֶל כָּל בְּנֵי אָדָם, שֶׁאִם נִשְׁתַּהָה זְמַן מַה עַד עֵת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, אֲזַי כְּבָר נִתְקָרֵר אֶצְלוֹ הַחֵשֶׁק. אַךְ אֶחָד מִיסוֹדוֹת הָעֲבוֹדָה הוּא, לַעֲמֹל עַל זֶה שֶׁגַּם כְּשֶׁמִּתְמַשֵּׁךְ הַזְּמַן עַד קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּפֹעַל, יִשָּׁאֵר חִשְׁקוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ כְּבַתְּחִלָּה מַמָּשׁ, כְּמוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר שָׁמַע הַצִּוּוּי מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (עיין מאור עינים וירא, ישמח משה דברים, קול מבשר (פשיסחא) תהלים) עַל הַפָּסוּק (תהלים לד, יב) "לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם", דְּלִכְאוֹרָה הָיָה לוֹ לוֹמַר 'בּוֹאוּ', וּמַהוּ 'לְכוּ', אֶלָּא דִּבְזְמַן שֶׁבָּאִים וְשׁוֹמְעִים דְּבַר ה', אָז וַדַּאי הוּא שֶׁמְּקַבְּלִים הַדְּבָרִים בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, אַךְ לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁהוֹלְכִים לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּפֹעַל, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַן נִפְסַק הַחֵשֶׁק, וְהָעִקָּר הוּא לִפְעֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחֵשֶׁק גַּם לְאַחַר זְמַן. וְזֶהוּ "לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי", הַיְנוּ שֶׁגַּם כְּשֶׁתֵּלְכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה בְּפֹעַל 'לְכוּ בָנִים', תִּהְיוּ עֲדַיִן בְּאוֹתוֹ הִתְלַהֲבוּת כְּמוֹ בְּעֵת הַצִּוּוּי 'שִׁמְעוּ לִי'. וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְבָאֵר הַכָּתוּב "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'", הַיְנוּ דְּגַם בְּעֵת הֲלִיכָתוֹ בְּפֹעַל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה כְּבָר לְאַחַר זְמַן מַה מֵעֵת שֶׁנִּצְטַוָּה מִפִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן גַּם אָז הָיָה לוֹ אוֹתוֹ הַחֵשֶׁק כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה צִוָּהוּ ה', וְכֵן יֵשׁ לְפָרֵשׁ גַּם מַאֲמַר הַכָּתוּב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה "וַיִּקַּח אַבְרָהָם וגו' כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים".
יש לזכור יציאת מצרים בחיות וחשק
וּבִיסוֹד הַנִּזְכָּר, יֵשׁ לְפָרֵשׁ אֶת מַה שֶּׁמָּצִינוּ בְּצִוּוּי זְכִירַת מַעֲמַד הַר סִינַי וּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, הָאָמוּר בַּפְּסוּקִים "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח וגו' יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב" (דברים ד, ט-י) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים טז, ג), וּבִשְׁנֵיהֶם הִזְכִּיר הַכָּתוּב תֵּבַת 'יוֹם', וְלִכְאוֹרָה הִיא לְמוֹתָר. אֶלָּא נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, דְּהַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁתִּזְכּוֹר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַעֲמַד הַר סִינַי בְּכָל יוֹם, בְּאוֹתוֹ חֵשֶׁק וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁהָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּבְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, שֶׁהִשִּׂיגוּ אָז הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גְּדוֹלָה, כְּמוֹ כֵן הַיּוֹם, אַף אַחַר שֶׁעָבְרוּ אַלְפֵי שָׁנִים, לֹא דַּי שֶׁתִּזְכּוֹר אֶת 'צֵאתְךָ' אֶלָּא אֶת 'יוֹם צֵאתְךָ', לְהִשְׁתַּדֵּל לִזְכֹּר כְּאִלּוּ הִנְּךָ עוֹמֵד בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ חֵשֶׁק כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז מִקֹּדֶם.
יִתֵּן ה' שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ חַיּוּת, וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה, אָמֵן: