Skip to content
להבת דוד

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים וגו' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (טו, ה-ו).

וְהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים (רמב"ן, מזרחי, אלשיך טו, ב, שפתי חכמים) מַדּוּעַ נֶחְשַׁב לְחִדּוּשׁ לְגַבֵּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים, מַה שֶּׁהֶאֱמִין בַּה', עַד שֶׁהֶחֱשִׁיב לוֹ זֹאת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִזְכוּת וּלִצְדָקָה. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה אֵצֶל בְּשׂוֹרַת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שם, ז-ח) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". וְקָשֶׁה, מַדּוּעַ דַּוְקָא עַל בְּשׂוֹרַת הָאָרֶץ שָׁאַל 'בַּמָּה אֵדַע', וְאִלּוּ עַל בְּשׂוֹרַת הַבָּנִים לֹא שָׁאַל כֵּן.

וּבַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה מד, יד. ועיין תענית כז, ב) אִיתָא, "וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקִים בַּמָּה אֵדַע", לֹא כְּקוֹרֵא תִּגָּר, אֶלָּא אָמַר לוֹ בְּאֵיזוֹ זְכוּת. אָמַר לוֹ, בְּכַפָּרוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְפָנֶיךָ, הַיְנוּ בִּזְכוּת מִצְוַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת. וְצָרִיךְ בֵּאוּר, מַדּוּעַ תָּלָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זְכוּת בִּיאַת הָאָרֶץ דַּוְקָא בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת, יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

שני דרכים בהשגת אמונה

וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, דְּהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (בעשרה מאמרות מאמר הא' והב') וְעוֹד, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֱמוּנָה, הָאַחַת הִיא מַדְרֵגַת 'אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה' בְּלִי חֲקִירוֹת, הַבָּאָה בְּכֹחַ מַסֹּרֶת אָבוֹת, שֶׁהִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֵין בִּירָה בְּלִי מַנְהִיג, וְהַכֹּל מִכֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַשֵּׁנִית הִיא מַדְרֵגַת אֱמוּנָה הַבָּאָה מִתּוֹךְ חֲקִירוֹת, שֶׁחוֹקְרִים דַּרְכֵי הַכּוֹכָבִים וּמַסְלוֹת הַשָּׁמַיִם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַכָּרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם. וּכְבָר מְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה מִתּוֹךְ חֲקִירָה יְכוֹלִים לִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם וְלִסְטוֹת מִדֶּרֶךְ ה', וְרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה כְּהָרַמְבַּ"ם זַ"ל וְעוֹד כָּמוֹהוּ, יָכְלוּ לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָתָם בְּכֹחַ הַחֲקִירָה. וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הֶחָסִיד יַעְבֵּ"ץ (בספרו אור החיים פרק ב. הובא בדרך פיקודיך מצוה יא אות ד) אֲשֶׁר בְּעֵת גְּזֵרַת הַגֵּרוּשׁ בִּסְפָרַד, אֵלּוּ שֶׁהֶאֱמִינוּ מִתּוֹךְ חֲקִירָה לֹא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן, וְרַק אֵלּוּ שֶׁהֶאֱמִינוּ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה, הֵם דַּוְקָא פָּשְׁטוּ צַוָּארָם לְמִיתָה, אֲפִילּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים.

אברהם אבינו ויתר על השגותיו והאמין בתמימות

וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְגֹדֶל מַעֲלָתוֹ, הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִידֵי אֱמוּנָה מִתּוֹךְ חֲקִירָה, אֲבָל בִּכְדֵי לְהַשְׁרִישׁ וּלְקַבֵּעַ אֶת מַדְרֵגַת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בְּלֵב בָּנָיו אַחֲרָיו, לֹא חָפֵץ בָּזֶה, וְוִתֵּר עַל מַדְרֵגָה זוֹ, וְהֶאֱמִין בַּה' רַק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וּדְרִישָׁה. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים", הַיְנוּ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לוֹ הַשָּׂגוֹת בְּעִנְיַן אֱמוּנָה, שֶׁיּוּכַל לַחְקֹר עַל נְתִיבוֹת וּמַסְלוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהַשָּׂגָה בְּגָדְלָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וִתֵּר עַל כָּל זֶה, "וְהֶאֱמִין בַּה'" בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה, וְעַל עִנְיָן זֶה נֶאֱמַר "וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", הַיְנוּ עַל מַה שֶּׁוִּתֵּר עַל הַשָּׂגוֹת וּמַדְרֵגוֹת, לְמַעַן דּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְעַל כֵּן הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", הַיְנוּ שֶׁזֹּאת הָאֱמוּנָה תַּעֲמֹד לְזַרְעֶךָ, שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵמָּה לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה.

'במה אדע' - כיצד יחזיקו באמונה פשוטה

וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה יָרֵא שֶׁלְּאַחַר שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְיֵשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ יוּכַל חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְקַיֵּם בָּהֶם "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו). וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּהַרְשָׁ"א מַאֲמָרָם זַ"ל (ברכות נז, ב) שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֶחָד מֵהֶם דִּירָה נָאָה, וְכָתַב הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁ'מַרְחִיבִים' הַיְנוּ שֶׁבְּכֹחַ אֵלּוּ הַדְּבָרִים לִגְרוֹם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְמַהֵר אַחַר תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבִלְעָם (אבות פ"ה מכ"ב) "וְנַפְשׁוֹ רְחָבָה", עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְזֹאת הָיָה יָרֵא אַבְרָהָם, שֶׁעַל יְדֵי דִּירָה נָאָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בִּישִׁיבָתָם בָּאָרֶץ, יוּכְלוּ חַס וְשָׁלוֹם לְבַקֵּשׁ וְלֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת וְתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְעַל יְדֵי כֵּן לִשְׁכֹּחַ אֶת ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְתִפָּגֵם אֱמוּנָתָם הַפְּשׁוּטָה.

וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "בַּמָּה אֵדַע", וּבֵאֲרוּ בְּרַשִׁ"י וּבַמִּדְרָשׁ 'בְּאֵיזוֹ זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָּהּ', הַיְנוּ עַל יְדֵי מַה יוּכְלוּ לְהַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִּפָּגֵם אֱמוּנָתָם הַפְּשׁוּטָה, אֲשֶׁר דַּוְקָא עַל יָדָהּ יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם וּלְהַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְעַל יְדֵי מַה יֵּדְעוּ תָּמִיד שֶׁהַכֹּל נִפְעָל וְנַעֲשֶׂה מִכֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל זֶה הֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת, דְּנוֹדַע דִּיסוֹד וְשֹׁרֶשׁ מִצְוַת הַקָּרְבָּנוֹת הוּא בְּחִינַת "זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט זוהר ח"ג ה, א, רמ, א), דְּטַעַם הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת הוּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאָדָם עַל יְדֵי זֶה לְשִׁבְרוֹן לֵב וְלִתְשׁוּבָה, שֶׁיַּחְשֹׁב וְיִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה בַּקָּרְבָּן הָיָה רָאוּי לְהֵעָשׂוֹת בּוֹ, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלָיו וְצִוָּה לִשְׁחֹט הַקָּרְבָּן תַּחְתָּיו, וְיָבוֹא מִזֶּה לְשִׁפְלוּת רוּחַ. וּבְכֹחַ שִׁפְלוּת רוּחוֹ, יַכִּיר וְיֵדַע שֶׁהַכֹּל מִכֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטה ד, ב עיין שם) כָּל הַמִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה אֵין לוֹ אֱמוּנָה, וְאִם כֵּן מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַשָּׁפֵל בְּרוּחוֹ הוּא מַאֲמִין בַּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִבַּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּלוּם. וְעַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת יִזְכּוּ לְהַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָתָם הַטְּהוֹרָה.

ה' יְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְמַדְרֵגַת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה (כאמרם ז"ל ילקוט שמעוני ח"ב רמז תקי"ט), אָמֵן:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וגו' (טו, ז-ט).

וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מַדּוּעַ הָיָה צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְדִּים וְלוֹמַר לוֹ 'אֲנִי ה'', הֲרֵי אֵין זֶה דִּבּוּרוֹ רִאשׁוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הָיָה דְּבַר ה' אֵלָיו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", וְאִם כֵּן מַה כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ 'אֲנִי ה''. עוֹד יֵשׁ לְהָבִין, מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין עִנְיַן 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים', לְהַבְטָחַת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, שֶׁהִסְמִיכָם הַכָּתוּב זֶה לָזֶה. עוֹד צָרִיךְ לְהָבִין מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י זַ"ל, בַּמָּה אֵדַע, לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת, וְצָרִיךְ בֵּאוּר הַשַּׁיָּכוּת בֵּין הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ.

תכלית ירושת הארץ

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה, דְּהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קה, מד-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וגו', בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ", וְיֵשׁ לִלְמֹד מִכָּאן, שֶׁכָּל עִקַּר נְתִינַת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא עֲבוּר שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד עֲבוּר קִיּוּם מִצְווֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמָן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (סוטה יד, א) וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ אוֹ לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, הַרְבֵּה מִצְווֹת נִצְטַוּוּ וְאֵין מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶכָּנֵס אֲנִי לָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּן עַל יָדִי. וְהַשֵּׁנִי הוּא עֲבוּר אֱמוּנָה, דְּעִקַּר וְתַכְלִית גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וְקִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת אֶל הָאָרֶץ הוּא אֱמוּנָה, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני ח"ב רמז תקיט) אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. [וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר בַּמַּהֲרַ"ל (נצח ישראל פרק כט) וְכָתַב, וּלְכָךְ אָמַר שֶׁהַגָּלִיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ עִנְיַן הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵרְשׁוּת עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, וּלְכָךְ הַגָּלִיּוֹת אֲשֶׁר הֵם נִפְרָדִים מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְכַּנְּסוֹת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, לִהְיוֹת דְּבֵקִים בּוֹ מִצַּד הָאֱמוּנָה, עַד כָּאן דְּבָרָיו. דְּמִזֶּה מְבֹאָר שֶׁכָּל עִנְיַן הָאָרֶץ הוּא מָקוֹם הַמְיֻחָד לִהְיוֹת עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה].

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא מִלּוּבְּלִין עַל מַאֲמַר חֲזַ"ל (שמות רבה ג, יא), שֶׁמָּסֹרֶת גְּאֻלָּה הוּא בְּיָדָם, שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר לָהֶם פְּקִידָה כְּפוּלָה 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי', גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת הוּא. וּבֵאֵר בָּזֶה, שֶׁעֲבוּר גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וַהֲבָאָתָם אֶל הָאָרֶץ נִצְרָךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי גְּאֻלּוֹת, גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ וּגְאֻלַּת הַגּוּף, וְזֶהוּ עִנְיַן הַפְּקִידָה הַכְּפוּלָה הַנִּזְכֶּרֶת. הַמּוּרָם מֵהָאָמוּר, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, הוּא לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, וּלְקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְלֹא כְּכָל הַגּוֹיִם שֶׁמִּתְיַשְּׁבִים בְּאַרְצוֹתֵיהֶם שֶׁלֹּא לְשֵׁם כָּל תַּכְלִית שֶׁהוּא.

וּבָזֶה מוּבָן מַה שֶּׁהִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְטָחַת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, מַאֲמַר 'אֲנִי ה'', וְהוּא בִּכְדֵי לְהַרְאוֹת בָּזֶה שֶׁכָּל יְסוֹד וְתַכְלִית יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ הוּא אֱמוּנַת ה', שֶׁיִּתְפַּרְסֵם וְיִתְוַדַּע כִּי אֲנִי ה' וְאֵין בִּלְתּוֹ. וּבָזֶה גַּם מוּבָן הַקֶּשֶׁר בֵּין עִנְיַן הוֹצָאָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהַבְטָחַת נְתִינַת הָאָרֶץ, לְהוֹרוֹת שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבְּאוּר כַּשְׂדִּים הִשְׁלִיךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ בִּכְדֵי לְפַרְסֵם אֲשֶׁר ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כְּמוֹ כֵן תַּכְלִית בִּיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקֹּדֶשׁ הוּא לְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם אֱמוּנָתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבַעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו.

וּבָזֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ גַּם שְׁאֵלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם 'בַּמָּה אֵדַע', שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל שֶׁשָּׁאַל בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָּהּ. דִּשְׁאֵלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה כֵּן, דְּכֵיוָן שֶׁיְּסוֹד וְשֹׁרֶשׁ עִנְיַן בִּיאַת הָאָרֶץ הוּא בִּשְׁבִיל לְהַרְבּוֹת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה וּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אִם כֵּן בְּאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יְקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שׁוּב אֵין לָהֶם זְכוּת קִיּוּם לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁשָּׁאַל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַאִם בְּמַצָּב כָּזֶה יֶשְׁנָהּ אֵיזוֹ זְכוּת שֶׁיְּכוֹלָה לַעְזֹר שֶׁכֵּן תִּתְקַיֵּם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ בְּיָדָם. וֶהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת, הַיְנוּ כִּי עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת הוּא מְסִירוּת נֶפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים (רמב"ן ויקרא א, ט) אֲשֶׁר עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת הוּא, שֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁעֲבוּר חֲטָאָיו הָיָה רָאוּי לוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ לַה', וְשֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ מַה שֶּׁעוֹשִׂים לַקָּרְבָּן, וּבְאִם יִהְיֶה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכֹּחַ שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ, אֲזַי מִתּוֹךְ מְסִירוּת נַפְשָׁם יָשׁוּבוּ וִיתַקְּנוּ דַּרְכֵיהֶם לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כָּרָאוּי, וְעַל יְדֵי כֵּן יִזְכּוּ שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדָם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

More in this printout

View the whole printout