Skip to content
להבת דוד

ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ וגו' (יב, א).

בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לט, א) אָמְרוּ חֲזַ"ל עַל זֶה הַפָּסוּק, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת, אָמַר תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה זוֹ בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹמֵר, תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם, הֲוֵי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ".

וְיֵשׁ לוֹמַר בָּזֶה, בְּהַקְדֵּם מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא כח, ב), אָמַר רַב, קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, ה) "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי". אָמַר רָבָא וְאִיתֵימָא רַב אַשִּׁי, קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ נָקְטוּ חֲזַ"ל דַּוְקָא מִצְוַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין יוֹתֵר מִשְּׁאָר מִצְווֹת דְּרַבָּנָן, אֲשֶׁר וַדַּאי אַף אוֹתָם קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

בני ישראל בגלות מצרים התחזקו על ידי השבת

אָכֵן אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ זֶה, דְּהִנֵּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה ה, יח) שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ בְּיָדָם מְגִלּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין בָּהֶם מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהָיָה כָּתוּב בָּהֶן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֲלָן. וְקָרְאוּ בָּהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹבְתִים מִמְּלַאכְתָּם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה א, כח) וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּרָא בְּסִבְלֹתָם (שמות ב, יא) רָאָה שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, הָלַךְ וְאָמַר לְפַרְעֹה, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד אִם אֵינוֹ נָח וְכוּ', הָלַךְ מֹשֶׁה וְתִקֵּן לָהֶם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַר בַּטּוּר (או"ח רפא) בְּפֵרוּשׁ נֹסַח הַתְּפִלָּה 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', שֶׁלְּפִי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּחַר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לִמְנוּחָה, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהִנֵּה גִּלּוּ לָנוּ חֲזַ"ל, מִנַּיִן הָיָה לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲמֹד עַל עָמְדָּם בַּגָּלוּת הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה זֶה אַךְ וְרַק בִּזְכוּת שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם גַּם הָעוֹמְדִים תָּמִיד לְמָגֵן לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת, וְהֵם הָאֱמוּנָה בַּה', וְכֵן הַהִתְחַזְּקוּת בַּאֲסֵפַת חֲבוּרוֹת, "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" (ישעיהו מא, ו), שֶׁיָּשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת וְקָרְאוּ הַמְּגִלּוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדָם, שֶׁבָּהֶם הָיָה כָּתוּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְגָאֳלָם, וּבָזֶה הִתְחַזְּקוּ הַרְבֵּה וְאָזְרוּ אֹמֶץ וְכֹחַ לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת.

אברהם אבינו השריש לדורות את האמונה וההתחברות בחבורה

וְהִנֵּה כֹּחַ וִיסוֹד זֶה, יְרֻשָּׁה הִיא לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכְּבָר בְּעֵת שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל", הֵכִין מִיָּד אֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁל קִיּוּם עַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הָאֶחָד בִּזְכוּת וּבְכֹחַ הָאֱמוּנָה, וְהַשֵּׁנִי עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת וְהִתְלַכְּדוּת בַּחֲבוּרָה. כַּאֲשֶׁר מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁקִּבֵּץ וְאָסַף חֲבוּרוֹת, וְלִמְּדָם תּוֹרַת ה' וֶאֱמוּנַת ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטה י, ב) '"וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כא, לג) אַל תִּקְרֵי "וַיִּקְרָא" אֶלָּא "וַיַּקְרִיא", מְלַמֵּד שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפִי כָּל עוֹבֵר וָשָׁב'.

וְנִרְאֶה, שֶׁעַל כֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁהִיא תְּחִלַּת יְסוֹד הָעָם הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל", וּבִתְחִלַּת בִּנְיָן וִיסוֹד עַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ רֵאשִׁית דָּבָר לְכוֹנֵן אֶת הָאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה, כֵּיוָן שֶׁבְּלֹא אֱמוּנָה אֵין שׁוּם יִתְרוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהֲרֵי בָּזֶה נִשְׁתַּנּוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן, בֶּאֱמוּנָתָם. וְעַל כֵּן בָּא הַמִּדְרָשׁ לְסַפֵּר עַל אֱמוּנַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמְלַמְּדֵנוּ שֶׁכְּבָר קֹדֶם הַצִּוּוּי שֶׁל "לֶךְ לְךָ" הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, כְּאָמְרָם 'הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה וְאָמַר לוֹ אֲנִי בַּעַל הָעוֹלָם'. וְכֵן גַּם לְאַחַר שֶׁהִכִּיר אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת בּוֹרְאוֹ, הָיָה מְקַבֵּץ אֶת הָעָם בַּחֲבוּרוֹת, וּמוֹדִיעַ אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל (פ"א מהלכות עבודה זרה ה"ב וג') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אֲבָל צוּר הָעוֹלָמִים לֹא הָיָה שׁוּם אָדָם שֶׁהָיָה מַכִּירוֹ וְלֹא יוֹדְעוֹ אֶלָּא יְחִידִים וְכוּ', עַד שֶׁנּוֹלַד עַמּוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְכוּ', וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד, וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה וְכוּ', וְהוּא קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִים אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת וְכוּ', וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, עכ"ל. וְהִקְשָׁה עָלָיו הָרַאֲבַ"ד זַ"ל בַּהַשָּׂגוֹת, אָמַר אַבְרָהָם, וְתָמֵהַּ אֲנִי, שֶׁהֲרֵי הָיוּ שָׁם שֵׁם וָעֵבֶר, אֵיךְ לֹא הָיוּ מוֹחִין, עכ"ל. וּלְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הָרַאֲבַ"ד בֵּאֵר שָׁם הַמִּגְדַּל־עֹז, דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר, וְהִקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הֵפִיץ וְהוֹדִיעַ דְּבַר ה' וֶאֱמוּנָתוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שֵׁם וָעֵבֶר שֶׁאָמְנָם הָיוּ מוֹחִים בִּקְרוֹבֵיהֶם וּמְלַמְּדִים דֶּרֶךְ ה' לַמְּעַטִּים שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא הָלְכוּ לְהַקְהִיל וּלְקַבֵּץ הָעָם וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵפִיץ וְהוֹדִיעַ דְּבַר ה' וֶאֱמוּנָה בָּרַבִּים. הֲרֵי שֶׁאֶצְלוֹ מָצִינוּ בְּיוֹתֵר עִנְיַן קִבּוּץ הָעָם חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה יָכוֹל לִשְׁתֹּל בְּלִבָּם אֱמוּנַת ה', לְהוֹדִיעַ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

מדוע נזכר מצות עירוב תבשילין אצל אברהם

וְעַל פִּי דְּבָרֵינוּ מוּבָן, מַדּוּעַ נָקְטוּ חֲזַ"ל דַּוְקָא שֶׁקִּיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ מִצְוַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, דְּהִנֵּה הַשַּׁבָּת הִיא הָאוֹת וְהַבְּרִית לָאֱמוּנָה בַּה', שֶׁהֲרֵי הִיא מוֹרָה "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, יז). וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּאוּ חֲזַ"ל לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאַבְרָהָם קִיֵּם גַּם מִצְווֹת דְּרַבָּנָן, נָקְטוּ בְּדִבְרֵיהֶם מִצְוַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִרְמֹז לָנוּ עִנְיָן זֶה, שֶׁעִקַּר וִיסוֹד עֲבוֹדַת אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה עֲבוֹדַת הָאֱמוּנָה, הַקְּשׁוּרָה עִם מִצְוַת שַׁבָּת הַמּוֹרָה עַל עִנְיַן הָאֱמוּנָה בַּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּנִּזְכָּר. וְעַל כֵּן מָצִינוּ גַּם בַּאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁדַּוְקָא בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנַת ה', לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֲלָם, כֵּיוָן שֶׁשַּׁבָּת וֶאֱמוּנָה שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה.

וּצְרִיכִים אָנוּ לִלְמֹד מֵאֲבוֹתֵינוּ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, לְהִתְאַסֵּף בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וְלִלְמֹד בַּחֲבוּרָה, וְכִדְאִיתָא בְּחַזַ"ל (ילקוט ריש פרשת ויקהל, ומדרש המובא בבית יוסף סימן רצ) עַל פָּסוּק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה" (שמות לה, א), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, רֵד וַעֲשֵׂה לִי קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ וְכוּ'. וְעַל יְדֵי הַקְהָלַת קְהִלּוֹת בָּרַבִּים זוֹכִים לֶאֱמוּנַת ה' כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּזְכוּת אֱמוּנָה (ילקוט הושע תקיט), יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

More in this printout

View the whole printout