שמעתי ממורי ורבי רבי ישראל קנרק זצ"ל בשם גדולי ישראל מהדור הקודם, שאף על פי שבדורו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל היו הרבה גדולים, אעפ"כ, הוא היה הרבה מעל כולם! רבי חיים בריסקר ורבי אהרן קוטלר ז"ל רעדו כשרק הזכירו אותו! מה היה מיוחד בו? הוא דאג לכלל ישראל! הוא דאג שילמדו מוסר, והוא דאג לעשות כל מה שהיה יכול כדי לחזק יהודים אחרים! הוא נסע לפריז, לקניגסברג ולאמסטרדם בימים שנסיעות גבו הרבה כוחות.
[וראה מה זכה עי"ז; עי' בהקדמת הרב שך זצ"ל לספרו אבי עזרי מהדורה רביעאה (נדפס בדפו"ח בכרך הראשון) בד"ה אולם, וז"ל: בדורנו דור יתום מכל וכל, ורבים הם המפריעים, ויראי חטא נמאסו, ומה שנשאר הוא רק אלו המחזיקים עוד בעץ החיים, שלמדו ולומדים בהישיבות אשר ה' השאיר אתם עוד בשלמותן וצביונן, ע"י אור ישראל הגרי"ס זצק"ל ותלמידיו ממשיכי דרכו להפיץ יראה שהיא כתריס לפני ההשכלה הארורה שהתחילה לחדור בכל בית ישראל. והרבה הרבה חללים הפילה, ובפרט בזמנינו שירדנו פלאים. הישיבות הקדושות בטהרתן והשפעתן בתורה וביראה ובמוסר הן הערובה היחידה שחס ושלום לא תשכח תורה מישראל. ואשרי למי שזוכה להיות מהמסייעים בהרבצת תורה ויראה ומוסר, כי הם שלובים יחד ואין אחד בלי השני וכו' ע"ש.]
מעלת זיכוי הרבים
אף פעם לא ראיתי את מורי ורבי (שעיקר דרכי בעבודת השם קיבלתי ממנו) רבי אביגדור מילר זצ"ל, מתרגש, חוץ ממתי שהספיד את מו"ר הרב קנרק הנ"ל, שהיה מחותנו. עיקר מה שהתרגש היה כשהזכיר איך שהיה צריך לדפוק על הדלתות לאסוף כסף לישיבתו. פעם שמעתי ממנו, שהדבר הגדול ביותר שהאדם יכול לעשות עם חייו, הוא זיכוי הרבים, (וזה יכול להיות גם בדברים קטנים כגון לטאטא את בית המדרש וכו').
למשל אני הרי מחוייב לתפקיד שלי כמלמד כל השבוע, אבל את השבתות שלי אני משתדל, כשיש לי אפשרות, להפקיר עבור כלל ישראל לנסוע לכל מקום שאפשר לחזק שם את הציבור. למדתי הנהגה זו מאדמור חשוב בארץ ישראל, שאינו עושה 'טיש' בלילי שבתות, אלא יוצא כל שבת למקום אחר לחזק יהודים רחוקים שיהיה להם הרבה יותר תועלת לראות סעודת שבת מאשר החסידים שלו.
לך לך מארצך!
יש מעלה מיוחדת ונשגבה עד מאוד בעבודת השם, הרבה יותר מכל המעלות האחרות; כשאתה יוצא ממקום המנוחה שלך, והמצב הרגיל שלך, להיות כמו משה רבנו, 'ויצא אל אחיו וירא בסבלותם'. אין סבל לנשמה של יהודי יותר מזה שאינו יודע מהי שבת, יום טוב, צניעות ותלמוד תורה! כל הייסורים הגשמיים שאפשר לתאר, אינם מתקרבים לסבל הזה.
ועי' חובות הלבבות שער אהבת השם פ"ו וז"ל: וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין, אפילו יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתקון נפשו לא-להים ית', ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ובמנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים. והמשל בזה משני סוחרים הגיעו אל המדינה, הרויח אחד מהם בסחורה אחת שהיתה בידו, פי עשר מהקרן, סך הכל מאה זוז. אבל השני הרויח אמנם רק פי שתים, אבל היו בידו סחורות רבות, והרויח בסך הכל 10,000 זוז ... וכן אחי, מי שאינו מתקן אלא את נפשו בלבד, תהיה זכותו מעטה, ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שתיקן נפשו לד', עכ"ד.
והנה בודאי, האדם חייב להתעלות בתחילת דרכו תכלית מה שיכול כדי שאח"כ יוכל להשפיע על אחרים הרבה יותר, ולכן חייבים להתייעץ עם רב שמכיר אותך. אבל בכל זאת, מי שזהו תפקידו צריך לדעת שרבנו החוה"ל כתב עליו שהוא יותר גדול ממלאך!