מאת: דָּנִיאֵל גּוֹלְדִין
איור: מָרְדְּכַי אַיְיזֶנְשְׁטֶט
תַּקְצִיר: עִם בּוֹאוֹ לַשּׁוּק פּוֹנֶה ר' מֵאִיר אֶל שְׁכֵנוֹ הָעַרְבִי וּבֶהָלָה עַל פָּנָיו. מַס עֲסָקִים וּקְנָסִים יֵרְדוּ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר ר' מֵאִיר מַבְהִיר שֶׁהוּא בָּטוּחַ שֶׁבַּרְכָּאת אָדָם טוֹב וְלֹא הִתְכַּוֵּן לְרָעָה, וְעוֹבֵר לְהַצִּיעַ לוֹ עֲסָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת.
– "בְּדִיחָה... בְּדִיחָה...? מָה הָעֲסָקָה?"
– "עוֹד רָצִיתִי שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַבָּא נִהְיֶה שְׁכֵנִים טוֹבִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה! חָשַׁבְתִּי עַל רַעְיוֹן: אֲנִי מוּכָן לִקְנוֹת מִמְּךָ, בְּכַסְפֵּי הַהַלְוָאָה, חֲצִי מֵחֶלְקְךָ שֶׁלְּךָ בָּעוֹלָם הַבָּא! כָּכָה נִהְיֶה יַחַד..."
(אֵיזֶה שׁוֹטֶה הַיְּהוּדִי הַזֶּה... מַמָּשׁ שׁוֹפֵעַ טִפְּשׁוּת... שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת נַפּוֹלְיוֹנֵי זָהָב עַל כְּלוּם מִכְּלוּם...)
– "כֵּן, בֶּטַח!"
– "רֶגַע, יְדִידִי, רֶגַע! זֶה עִנְיָן רְצִינִי. קֹדֶם חוֹתְמִים חוֹזֶה, אַחַר־כָּךְ לוֹחֲצִים יָדַיִם..."
– "מַזָּל טוֹב! עָשִׂינוּ אֶת עִסְקַת חַיֵּינוּ! לַחַיִּים בַּרְכָּאת!"
– "לַחַיִּים מֵאִיר! וְלָעוֹלָם..."
– "לַחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם..."
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא