Skip to content
התקשרות

אור וחיות: איך מוכיחים?

  • Shoftim
  • 5786
  • Hebrew
View printout

רעיון מתוך מאמר חסידות, מנוקד ומפוסק בשילוב כותרות והרחבות

איך מוכיחים?

// מאמר "אם רוח המושל" תרצ"ה – ספר המאמרים קונטרסים

מה ההבדל בין זכריה שהיה "מעל לעם" ויחזיאל שהיה "בתוך הקהל"? מה צריך להיות תוכן דברי התוכחה לזולת? ומדוע המוכיח בעצמו "בכה יבכה במר נפשו"?

א - לא להשתרר על הציבור

"אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנֵּח, כִּי מַרְפֵא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים"1.

וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת בִּמְקוֹמוֹ פַּרֵשׁ, מַהוּ "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ" - "אִם בָּאֲתָה לְךָ מֶמְשָׁלָה, אַל תַּבַּח מִדַּת עַנְוְתָנוּתְךָ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמַּנִיחַ עַנְוְתָנוּתוֹ, גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ (חַס וְשָׁלוֹם) וְחוֹטֵא לְדוֹרוֹ;

מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מִזְכַרְיָה. דִּכְתִיב: 'וְרוּחַ אֱלֹקִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם כוּ'2. וְכִי עַל רָאשֵׁי הָעָם הָיָה הוֹלֵךְ? אֶלָּא רָאָה עַצְמוֹ גָּדוֹל מִכָּל הָעָם, שֶׁהָיָה חֲתַן הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל (פֵרוּשׁ - בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל), נָבִיא וְדַיָן, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר גְדוֹלוֹת: 'לָמָּה אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ' כוּ'...

אֲבָל יַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָה לֹא עָשָׂה כֵּן. דִּכְתִיב 'וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָה כוּ' הָיְתָה עָלָיו רוּחַ ה' בְּתוֹךְ הַקָּהָל'3. מַהוּ 'בְּתוֹךְ הַקָּהָל', שֶׁהִשְׁוָה עַצְמוֹ לַקָהָל".

דְלְפִי פֵּרוּשׁ הַמִּדְרָשׁ רַבָּה, הוּא מִדַּרְכֵי הַמּוּסָר אֲשֶׁר גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂתָּרְרוּ עַל הַצִּבּוּר לֵאמֹר 'אֲנִי מֵרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל'. כְּהַאי דִּזְכַרְיָה - שָׁרָאָה עַצְמוֹ גָּדוֹל מִכָּל הָעָם... וְהִתְחִיל לְדַבֵּר גְדוֹלוֹת, לָמָּה אַתֶּם עֹבְרִים מִצְווֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כוּ', שֶׁהוֹכִיחָם בְּהַפְלָגַת הָעֹנֶשׁ.

התוכחה: הודעת חומרת העבירה, והגסות שמטשטשת

אָמְנָם צָרִיךְ לְהָבִין, הֲלֹא לִכְאוֹרָה כֵּן הוּא עִנְיַן הַתּוֹכֵחָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"4, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל5 "אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים". וּבַעֲרָכִין אִיתָא: "עַד הֵיכָן תּוֹכֵחָה? רַב אָמַר עַד הַכָּאָה". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "עַד הֵיכָן אָדָם חַיָּב לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ? עַד הַכָּאָה, עַד שֶׁיִּקְצֹף זֶה וְיַכֶּה אֶת הַמּוֹכִיחַ", אִם כֵּן, כֵּן הִיא מִצְוַת הוֹכָחָה לְיַסְרוֹ בְּמוּסָר רַב. (וְרַק שָׁלֹא לְבַיְשׁוֹ בָּרַבִּים. אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ שֶׁרַע דַּרְכּוֹ, וּלְבַיִּיְשׁוֹ בָּזֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ הָאֱמֶת שֶׁמַּעֲשָׂיו הֵם כְּמַעֲשֶׂה בְּהֵמָה וּבְלִי דַּעַת אָדָם כְּלָל); וְאִם כֵּן לָמָּה נֶחְשָׁב זֶה לְחֵטְא לִזְכַרְיָה שֶׁלֹא עָשָׂה בְּנָכוֹן?

אַךְ הָעִנְיָן הוּא, דְהִנֵּה עִנְיַן "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", הַכַּנָּנָה הִיא שֶׁיְדַבֵּר עַל לֵב הַשׁוֹמְעִים: אֵיךְ מְלָאָם לִבָּם לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר צִוָּה שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת, אוֹ בְּהֵעָדֵר אַחַת מִמִּצְווֹת עֲשֶׂה אֲשֶׁר צִוָּה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתָהּ?! וּבְעֵת הַתּוֹכֵחָה יָכוֹל הַמּוֹכִיחַ וְצָרִיךְ לְבָאֵר לְמִי שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁבָּזֶה. וְלִפְעָמִים הִנֵּה הֶעְדֶר הַיְדִיעָה בְּחֹמֶר עִנְיַן הַדְּבַר-עֲבֵרָה גּוֹרֵם הַרְבֵּה לָזֶה שֶׁאֵין נִזְהָרִים. וְלָכֵן צָרִיךְ הַמּוֹכִיחַ לְבָאֵר וּלְהַסְבִּיר לְהַשׁוֹמְעִים גּדֶל הַחֹמֶר שֶׁבָּזֶה, וּלְעוֹרְרָם עַל הַדָּבָר בָּזֶה שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם שֶׁמִּפְּנֵי גַסוּתָם וְחָמְרִיוּתָם נַעֲשָׂה בָּהֶם הַקְרִירוּת, מִבְּלִי לְהִתְפַּעֵל מִדָּבָר חָמוּר כָּזֶה, שֶׁאֵין זֶה אִכְפַּת לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בָּא מִצַד הַקְרִירוּת, וְהַקְרִירוּת בָּאָה מִצַד הַגַּסוּת וְהַחָמְרִיוּת. וְלִהְיוֹתוֹ מְגְשָׁם מְאֹד וּמְלְבָּשׁ וּמְקְשָׁר לְעִנְיָנָיו הַחָמְרִים וְהַגַּשְׁמִיִּים, אֵינוֹ מַרְגִישׁ גדֶל הַחֵטְא. וְעוֹד יוֹתֵר מַה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ' לו (אֲשֶׁר בָּזֶה הוּא כִּבְהֵמָה מַמָּשׁ. בְּהֵמָה מִתְפַּעֶלֶת רַק מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֵבֶל אֵינוֹ שַׁיָּךְ לִבְהֵמָה. כְּמוֹ כֵּן גַּם אֶצְלוֹ, שֶׁשֵּׁבֶל אֵינוֹ 'תּוֹפֵס' אוֹתוֹ וְכוּ'), וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אִתּוֹ בָּזֶה עַד אֲשֶׁר יִפְעַל עָלָיו.

ג - העוון "נתפס" גם במוכיח

אָמְנָם הָעִקָר הוּא אֲשֶׁר בְּעֵת הַהוֹכָחָה תִּהְיֶה הַכְנָעַת לֵב הַמּוֹכִיחַ.

דְּלְבַד זֹאת דְּגְּדוֹל הַדּוֹר נִתְפָּס בַּעֲווֹן הַדּוֹר", וְכַאֲשֶׁר הוּא מוֹכִיחַ אֶת זוּלָתוֹ הֲרֵי הוּא "גָּדוֹל" מִמֶּנוּ, הֲרֵי גַם הוּא "נִתְפָּס בַּעֲווֹן הַדּוֹר", וְהַכַּנָּנָה בְּעִנְיַן הַ"תְּפִיסָא" ["נִתְפָּס בַּעֲווֹן הַדּוֹר"] הִיא - דְגַם בּוֹ יֵשׁ עִנְיָן זֶה, אִם בְּדַּקּוּת אוֹ בְּדַקּוּת דְדַּקּוּת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ זֶה. וְלִהְיוֹתוֹ "גָּדוֹל" הֲרֵי יוֹדֵעַ חֹמֶר עִנְיָן זֶה גַּם כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּדַּקּוּת וְדַקּוּת דְדַּקּוּת; וּבְמֵילָא, הֲרֵי יְדִיעָה זוֹ (וּמַה שֶׁמּוֹצֵא עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ בְּדַּקּוּת דְדַּקּוּת) גּוֹרֵם לוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, וּבָכֹה יִבְכֶּה בְּמַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה. וְלָכֵן נֶחְשָׁב זֶה לְחֵטְא לְאִישׁ גָּדוֹל כָּזֶה כְּמוֹ זְכַרְיָה, שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁצָרִיךְ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא "נִתְפָּס בַּעֲווֹן הַדּוֹר", וּבְמֵילָא הֲרֵי אָז יְתַקֵן זֹאת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ. וְעוֹד זֹאת, שֶׁבְּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ לְתַכֵּן עֲווֹן הַדּוֹר.

מי ש"רפה" ולא מתנשא, "יניח חטאים גדולים"

וְזֶהוּ "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל", דְ"אִם בָּאתָה לְךָ מֶמְשָׁלָה", מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח מִדַּת עַנְוְתָנוּתְךָ שֶׁהָיְתָה לְךָ קֹדֶם הַמֶּמְשָׁלָה "אַל תַּנַּח"; "כִּי מַרְפֵא" – זֶה שֶׁהוּא יָרָפֶה' מִלְהִתְנַשְׂאֹת - "יַנִּיחַ חֲטָאִים גְדוֹלִים", שֶׁלֹא יִהְיֶה נִתְפָּס בַּעֲווֹן הַדּוֹר מִפְּנֵי הָעֲנָוָה שֶׁבּוֹ. וְעוֹד זֹאת, כִּי כַּאֲשֶׁר יַשְׁוֶה עַצְמוֹ לְהַקָּהל וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ מֵעֵין זֶה, דְאָז בְּהַהוֹכָחָה שֶׁלּוֹ כּוֹלֵל גַּם אֶת עַצְמוֹ, הִנֵּה אָז לְבַד זֹאת שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה שֶׁלּוֹ הֵם דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִנְקְדַּת הַלֵּב, וּבְרִית כְּרוּתָה לַשְׂפָתַיִם דְּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל לֵב הַשׁוֹמֵעַ, הִנֵּה עוֹד זֹאת כִּי הוּא "מַרְפֵא" - שֶׁזֶהוּ רְפוּאָה - לַחֲטָאִים גְדוֹלִים שֶׁל הַדּוֹר. דְעַל יְדֵי זֶה דִּגְּדוֹל הַדּוֹר מַשְׁוֶה עַצְמוֹ "בְּתוֹךְ הַקָּהָל", הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁלוֹ שֶׁיוּכְלוּ אַנְשֵׁי הַדּוֹר לְתַקֵן עֲווֹן הַדּוֹר. וְהוּא עַל יְדֵי שֶׁמּוֹדִיעַ לָהֶם בְּתוֹכַחְתּוֹ עַל "חֲטָאִים גְדוֹלִים", פֵּרוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹכֵחָה שֶׁלוֹ מִתְקָרְבִים אֶל הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי לִמּוּד וִידִיעַת הַתּוֹרָה מִתְעוֹרְרִים לְהִמָּנַע מֵ"חֲטָאִים גְדוֹלִים", כְּמוֹ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת וְכָשֵׁר, אֲשֶׁר מִפְּנֵי הֶעְדֵר הַלִמּוּד הֲרֵי יֶשְׁנָם כַּמָּה עִנְיָנִים חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר לְפִי דַעַת הַרְבֵּה מִגְדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר כָּרֵת וּסְקִילָה בְּמֵזִיד וְחִיוּב חַטָאת בְּשׁוֹגֵג, וְחַס וְשָׁלוֹם עוֹבְרִים עַל זֶה מִפְּנֵי הֶעְדֵר הַיְדִיעָה שֶׁאֵין יוֹדְעִים זאת. וְזֶהוּ "כִּי מַרְפֵא" כוּ', וְזֶה שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר הוּא 'רָפֶה', כְּלוֹמַר שֶׁהוּא עָנָו וְכוֹלֵל עַצְמוֹ בְּהַקָּהל, וּמִמֵילָא עוֹמֵד תָּמִיד בְּהִתְעוֹרְרוּת לְהוֹכִיחַ, וְהֵם דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵב, וְזֶה מֵבִיא רְפוּאָה "לְהָנִיחַ חֲטָאִים גְדוֹלִים".

הכנעת הלב "בתוך הקהל"

וְהִנֵּה, לְבַד זֹאת, הִנֵּה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַכְנָעַת לֵב הַמּוֹכִיחַ מִזֶּה שֶׁנִּמְצָא לֹא טוֹב כָּזֶה. שֶׁמֵאַחַר דְּהַזְוּלַת – מִי שֶׁהוּא מוֹכִיחַ - הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה בִּמְאֹד, צְרִיכָה לִהְיוֹת הַכְנָעַת לִבּוֹ, מַדּוּעַ יִהְיֶה בְּדוֹרוֹ עִנְיָן לֹא טוֹב כָּזֶה?! וְזֶהוּ כְּעֵין יַחֲזִיאֵל שֶׁהָיָה "בְּתוֹךְ הַקָּהָל", וְהִשְׁוָה עַצְמוֹ לַקָּהל. דְוַדַּאי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַחֲזִיאֵל הָיָה גָּבוֹהַ יוֹתֵר בְּאֵין עֲרוֹךְ כְּלָל לְעְמַת הֲמוֹן הָעָם, שֶׁהֲלֹא אֵין מַעַמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ הַיִתְרוֹנוֹת הַדְּרוּשִׁים לְפַרְנָס. וּמִכָּל שֶׁכֵּן יַחֲזִיאֵל שֶׁהָיְתָה עָלָיו רוּחַ ה'. וּמִכָּל מָקוֹם הָיָה "בְּתוֹךְ הַקָּהָל", שֶׁהִשְׁוָה עַצְמוֹ לַקָּהָל, שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּחִינַת עֲנָוָה לְהַשְׁווֹת עַצְמוֹ לַקָּהָל.

לא 'נוגע' לך הצער מכך שישנם חוטאים?

מַה שֶׁאֵין כֵּן זְכַרְיָה שֶׁהָיָה חֲתַן הַמֶּלֶךְ, וְכֹהֵן גָּדוֹל, נָבִיא וְדַיָן, וְרָאָה עַצְמוֹ גָּדוֹל מִכָּל הָעָם, וְהוֹכִיחָם בְּהַפְלָגַת הָעֹנֶשׁ. וְהִנֵּה זֶה שֶׁלֹא כָּלַל עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אֵין זֶה חֵטְא כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ כֵּן בְּמֹשֶׁה שֶׁהוֹכִיחַ לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא כָּלַל עַצְמוֹ עִמָּהֶם כוּ', אֶלָּא הָעִקָר הוּא שֶׁדִּבֵּר בְּהַפְלָגַת הָעֹנֶשׁ, וּכְאִלּוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ הַצַּעַר מִמָּה שֶׁנִּמְצָאִים אֵלּוּ הָעוֹבְרִים עַל מִצְווֹת ה', וְזֶהוּ "כִּי מַרְפֵא" כוּ', וְזֶה שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר הוּא 'רָפֶה', כְּלוֹמַר שֶׁהוּא עָנָו וְכוֹלֵל עַצְמוֹ בְּהַקָּהל, וּמִמֵילָא עוֹמֵד תָּמִיד בְּהִתְעוֹרְרוּת לְהוֹכִיחַ, וְהֵם דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵב, וְזֶה מֵבִיא רְפוּאָה "לְהָנִיחַ חֲטָאִים גְדוֹלִים".

More in this printout

View the whole printout