Skip to content
התקשרות

ווארט חסידות

  • Shoftim
  • 5786
  • Hebrew
View printout

פרשת שופטים

בכל תחומי החיים

שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרִיךְ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךְ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק (פרק טז, פסוק יח)

שׁוֹפְטִים – דִּינִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים – הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחֵר מִצְוֹתָם, שֶׁמַּכִין וְכוֹפְתִין בְּמַקַל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו אֶת דִין הַשׁוֹפֵט (רש"י)

נכונים הדברים לתחום עבודת ה' של כל אחד. בתוכו של כל אחד מתחוללת מלחמה בין היצר הטוב ליצר הרע על כיבוש הגוף, וכל אחד מהיצרים רוצה ונאבק כדי שהאדם יתנהג על פי דרכו שלו.

ועל כך אומרת התורה, שכדי שיצר הטוב יצליח לנצח, צריך להציב גם "שופטים" וגם "שוטרים": בתחילה צריכים "לפסוק את הדין", לעיין בשולחן ערוך כדי להכריע ולדעת מה צריך לעשות ומה אסור לעשות. ואחר כך, אם היצר הרע מתנגד לשמירת המצוות, יש "להכותו במקל" - להתנהג איתו בתקיפות ולא לתת לו שליטה.

וכאן מוסיפה התורה ואומרת "בכל שעריך", וזאת כדי להדגיש לנו ששליטת היצר הטוב צריכה להיות לא רק בתחומי התורה והמצוות, אלא בכל תחומי החיים כולם, כולל עסקי החולין והרשות, שצריך לעשות אותם לשם שמיים. (הרבי - שיחת שבת פרשת שופטים תשכ"ט)

אהבה לפני התפילה

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךְ (דברים, פרק יח, פסוק יג)

הפסוק מלמד אותנו פרק באהבת ישראל. מתי תוכל להיות "עם ה' אלוקיך" - להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשעת התפילה? כאשר "תמים תהיה" - רק כאשר תהיה תמים ושלם ללא פגם ומום. וזאת על ידי שתתאחד עם כלל ישראל מתוך אהבת ישראל.

שכן כל עם ישראל הם כמו גוף אחד גדול, וכמו שאיברי הגוף מחוברים אחד לשני ומשלימים זה את זה, כך גם כל הנשמות כלולות זו מזו ומשלימות אחת את השנייה. ולכן, אדם ששונא את חברו יש בו פגם, כי חסרה לו השלמות שתיתן לו נשמתו של אותו יהודי. ורק על ידי אהבת ישראל לכל עם ישראל אפשר להגיע לשלמות ותמימות, והתפילה עולה לפני הקדוש ברוך הוא.

זוהי הסיבה לכך שלפני התפילה נוהגים לומר: "הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך". (אדמו"ר הצמח צדק - אור התורה, דברים, עמוד תתלט)

פרשת כי תצא

אם תצא – תהיה מלחמה

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוּ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּידְךְ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (פרק כא, פסוק י)

התורה רומזת לנו כאן שאין מצב ביניים בעבודת ה'. "כי תצא" - ברגע שתצא, חלילה, מדבקותך בקדוש ברוך הוא, מיד תגיע "למלחמה" - תצטרך להילחם עם הרע. (המגיד ממזריטש - מגיד דבריו ליעקב, עמוד ז)

אתהפכא היא מלחמת הרשות

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיַדְךְ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (פרק כא, פסוק י)

בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (רש"י)

בספרים הקדושים מוסבר ש"כי תצא למלחמה" זהו רמז למלחמה הפנימית של האדם כנגד היצר הרע שבקרבו. אם כך, על איזו "מלחמת הרשות הכתוב מדבר"? הלא המלחמה ביצר הרע היא מלחמת חובה, כדי שיהודי ינהג על פי רצון ה'!

ההסבר הוא שבמלחמה הפנימית יש שני שלבים. המאבק הבסיסי הוא הסחת הדעת והלב מהדברים הלא-רצויים שמושכים אותו לעשות את ההיפך מרצון ה' זוהי העבודה שנקראת "אתכפיא", כפיית היצר הרע לעשות את הטוב גם נגד רצונו ותאוותיו. השלב השני הוא עבודה פנימית יותר, שבה הופכים ומשנים את רצונות הלב מיסודם לתשוקה אל ה' זוהי העבודה שנקראת "אתהפכא", הפיכת הרע הפנימי לטוב.

השלב הראשון במלחמה הוא אכן מלחמת חובה, לעמוד מול היצר הרע ופיתוייו ולציית לרצון ה'. אך השלב השני הוא אכן איננו מתאים לכל אחד, והוא מלחמת הרשות. (אדמו"ר הצמח צדק - אור התורה, דברים, עמוד תתסד)

עליונות על האויב

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוּ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּידֵךְ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (פרק כא, פסוק י)

התורה מעבירה לנו כאן מסר מעודד ומחזק: "כי תצא למלחמה" - כאשר תצא למלחמת היצר, מתוך ביטחון שהקדוש ברוך הוא אכן עומד לימינך לעזור לך, אז היציאה למלחמה תהיה באופן של "על אויביך" - עוד לפני שתתחיל המלחמה עצמה, תהיה לך עליונות על האויב הרוחני. (הרבי - לקוטי שיחות, כרך ב, עמוד 697)

ללמוד מהיצר הרע

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוּ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (פרק כא, פסוק י)

ביד האדם לא רק לנצח את היצר, אלא גם לקחת אותו בשבי. כלומר, האדם יכול לנצח את היצר בעזרת היצר עצמו. שכן תפקידו של היצר הוא לפתות את האדם לחטוא, והוא עושה את תפקידו בשליחות הקדוש ברוך הוא. ומזה עצמו האדם יכול ללמוד מהי מסירות לביצוע השליחות והתפקיד שהטיל עליו הקדוש ברוך הוא. אם היצר נאמן לשליחותו ועושה את תפקידו נאמנה - האדם צריך ללמוד מכך עד כמה הוא צריך להיות מסור לקיום רצון ה' ולא להישמע לפיתויי היצר. (הבעל שם טוב - כתר שם טוב, עמוד יז, נה)

אל תתעלם מנופל ברוחניות

לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךְ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַמְתָּ מֵהֶם, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ (פרק כב, פסוק ד)

יש בפסוק זה קריאה עבורנו לשים לב למצבם הרוחני של מי שסביבנו: אם ראית יהודי שנפל מדרגתו הרוחנית עד שנעשה דומה מבחינה רוחנית לבהמה (שור), ואפילו לבהמה טמאה (חמור), אסור לך להתעלם מכך ולהמשיך בדרכך. אלא חובתך היא לעזור לאותו יהודי ולהקים אותו מנפילתו.

עצם העובדה שזימנו לך לראות את היהודי הנופל, היא הסימן לכך שעליך לסייע לו. מן השמיים גרמו לכך שתראה בנפילתו של אותו יהודי, כדי שתושיט לו יד ותעזור לו להתרומם ברוחניות. אם זה לא היה שייך אליך, לא היית רואה את זה כלל. (הרבי - לקוטי שיחות, כרך ב, עמוד 633)

More in this printout

View the whole printout