אפי' בתוך מחיצת ביתו, צריך שמירה שלא יקלוט טומאה מבחוץ, ואז נתקדש בקדושת בית הבחירה
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
בית הבחירה וכו', זבול תפארתך (סדר הושענות). ידוע מש"כ הישמח משה (ראה ד"ה והיה המקום) שביהמ"ק נקראת 'בית הבחירה' כי קדושתה נתהוה מכח הבחירה שהכה"ג בחר בטוב והתקדש עצמו בקדושה של מעלה, מה שאין מלאך ושרף יכול לעשות כי אין להם בחירה. ושמעתי מרביה"ק זי"ע שאמר בשם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ש'בית יהודי' קדוש בקדושת בית הבחירה ק"ו מביה"כ וביהמ"ד.
ונקדים מה שרמזו חז"ל שה'אתרוג' הוא כנגד הלב, ה'לולב' כנגד השדרה 'הדסים' כנגד העינים, וה'ערבות' כנגד הפה, כח הדיבור. ויש להבין, התינח שעושים זכר להשדרה דהיא בנין הגוף, וכן זכר להלב שחיות האדם תלויה בה. אולם העינים והפה הם רק איברים פרטיים. מדוע אין עושים זכר להרגליים והידים ושאר איברי הגוף, מדוע דווקא העינים והפה.
והנה, ידוע מהאר"י הק' (פרע"ח שער כו פרק ד), שהסוכה היא בבחי' 'אור המקיף'. נמצא שהסוכה מבדלת את האדם מן טומאת הגוים שבסביבותינו, כי יש לה דפנות, והיא מקיפה את האדם סביב סביב, כדי שלא ייכנס אליו ההשפעה מבחוץ. וכשאנו נכנסים עם הד' מינים אל תוך הסוכה, שענינה להבדיל בין בנ"י להאומות, הד' המינים מסייעים לכך. שהרי כאשר האדם נמצא בתוך הסוכה, אינו יכול להיות ברגליו בחוץ, וכמו"כ אין באפשרותו לעשות בידיו דברים הנמצאים בחוץ, כי כל בנין הגוף נמצא בתוך הסוכה, ומובדל מן הרחוב. לא כן באיברי 'העינים והפה', דאף כאשר סגור בביתו יכולים עיניו ופיו להיות קשורים עם הרחוב ח"ו, על ידי מראות אסורות וטומאת האינטערנע"ט והכלים שונים, האטליינ"ס וכדו', והרי אין אנו יכולים לשער עד כמה הדבר עלול להזיק לילדים, כמה רחמים צריכים אנו לשומרם מן ההשחתה הנוראה העלולה לבוא ע"י הכלים והשפעות העכו"ם.
לכן נתן לנו הקב"ה מצוה זו של הד' מינים, לרמוז לנו, כשם שאנו אוחזים את האתרוג כנגד הלב ואת הלולב כנגד הגוף, כך אנו אוחזים את ההדסים כנגד העינים ואת הערבות כנגד הדיבור להזכיר לאדם שגם עיניו ודיבורו צריכים להיות שמורים בתוך הקדושה. והלא כל יהודי מקוה שאבני ביתו יהיו מכונסות באבני ביהמ"ק לעולמי עד. וכשנזהר בהנ"ל אז 'זבול תפארתך', כלומר שיהי' לביתו תפארת המקדש, כי 'בית הבחירה', שנתקדש ע"י בחירתו לעמוד על המשמר שלא יכנס השפעה זרה בתוך ביתו. (הושע"ר תשפ"ג)