הנהגות, עובדות, וענינים מפ
הנהגות, עובדות, וענינים מפ"ק של רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ
אבד"ק יאווארזשנא - א' דסוכות
זקינינו הגה"ק רבי חיים זאב ראזענבלום זצוק"ל אבד"ק יאווארזשנא, אבי אמו של כ"ק אאמו"ר זצ"ל, אשר הרבה לדבר תמיד מגודל הפלגת ידיעותיו ובקיאותו בתוה"ק ומגודל התמדתו אשר באהבתו ישגה בה תמיד, וגם מעוצם צדקתו וקדושתו, ואיך שהי' פרוש ומופרש מתענוגי בנ"א בעניני עוה"ז.
(מתוך הסכמת מרן שליט"א על ספר אור זורח)
זקיני אבד"ק יאווארזשנא זי"ע היה חסיד ראדאמסק, ועוד זכה להסתופף בצל הרה"ק התפארת שלמה זי"ע בסוף ימיו, ואחר כך היה מגדולי החסידים אצל בנו הרה"ק בעל חסד לאברהם זי"ע, ורבו החסל"א החזיקו לאדם גדול. פע"א ביקש החסד לאברהם מזקיני ז"ל שיברר שאלה מסוימת בענין טריפות, והיה זה כיון שהזכירו אצלו איזה חולה, ורצה להמשיך ישועה להחולה ע"י שיברר בכוחא דהיתרא.
ופעם באיזה ענין המליץ עליו מה שאמרו חז"ל (ע"ז לה:) 'חלב עכו"ם ואין ישראל רואהו', שהכוונה, שכידוע בחי' ישראל היא מדריגה גבוהה, ומי שהוא במדריגה גדולה בחי' ישראל, אין ראייתו רואה כלל דבר איסור, 'ווער ס'איז דער רעכטער ישראל, דער זעט נישט אזא מילך'.
הגאון המהר"ש ענגיל זצ"ל אמר פעם לאאמו"ר זצ"ל, "איך האב ווייניג אידן באגעגנט וואס האבן געקענט אזויפיל גמרא תוספות ווי דיין זיידע", ואצל אאמו"ר ז"ל הי' זאת הפלגה גדולה מאד, מפני שרבו המהר"ש ענגיל דיבר ופילפול בד"ת עם רוב גאוני תורה שבימיו.
מהרי"ץ דושינסקיא – ערב סוכות
בעת דר כ"ק אאמו"ר זצ"ל בעיר חוסט, כיהן שם הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל, ואאמו"ר זצ"ל היה הולך בקביעות לשמוע דברי תורתו בסעודה שלישית, שהאריך בד"ת לערך שעה, ואמר לי אאמו"ר ז"ל שבעת ס"ג הי' זמנו להודיע לבני העיר כל מה שרצה. ]שאלתי ממנו האיך היו כל הבע"ב מהעיר שוהין כ"כ זמן ארוך לאחר צאת השבת, חייך ואמר שלא נשארו בעת אמירת הד"ת רק מיעוט אנשי העיר כחמשים או ששים איש[.
ולפני שעלה הגה"ק מהרי"ץ זצ"ל לכהן פאר ברבנות בעיה"ק ירושלים ת"ו, הי' אאמו"ר ז"ל נוכח בשעה שדרש בבית הכנסת 'דרשת פרידה'. וסיפר בתוך דבריו הק' דברים נוראים, שבלילה נתגלה אלי אבי ז"ל בחלום, וראינו את המהר"ם שיק זי"ע שהוא הי' מכהן ברבנות בעיר חוסט בימיו, ושאל אבי את המהר"ם שיק, מה אתם אומרים על בני, והשיב "יישר". ושוב אח"כ ראו שניהם את הערוגת הבושם זי"ע, ושאל אבי גם אותו מה דעתכם על בני, והשיב "יישר", ]דהיינו, ששני הרבנים שקדמוהו הי' שבעי רצון מהנהגתו את העיר.[ גם אמר באותו הדרשה "איך האב מיך געזעגנט פון יעדע אידישע שטוב אין חוסט". ופעם הזדמן שסיפר אאמו"ר זצ"ל להגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אבד"ק קאשוי את דבריו מהחלום הנ"ל. ואחר זמן סיפר איש אחד לאאמו"ר זצ"ל שהוא הי' אצל הגה"ק רבי שאול בראך ז"ל, ובתוך שיחתו התמרמר על ההסתר פנים הגדול, ועל מה שאין רואין כהיום נפלאות אפי' אצל גדולי הדור, סיפר לו הגה"ק מקאשוי זצ"ל מהחלום שסיפר המהרי"ץ בדרשת הפרידה כנ"ל, ואמר לו ששמע דבר זה מאיש מהימן, ורצה בזה להביא ראיה דגם בזמנו עדיין נראה איזה התגלות.
הרה"ק מקאלאשיץ - ב' דחוה"מ
סיפר כ"ק אאמו"ר זצ"ל שהבחין אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע, שהי' רגיל טרם שהתחיל בסוף התפלה 'ועל כן נקוה', התכונן כאילו עומד בתחלת דבר חדש, ובאופן זה אמר 'ועל כן נקוה'.
עוד שמעתי ממנו שמצות ספירת העומר היה אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע בהתעוררות גדולה, וממש קפץ באויר מגודל ההתלהבות עד למעלה מגובה כסאו.
פעם אחת בלילי החורף הארוכים ישב כ"ק אאמו"ר זצ"ל ולמד בבית מדרשו של הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע, והסתכל בספר אחד של הרה"ק רבי גרשון חנוך העניך מראדזין זצ"ל, שהיה ידוע בגודל כחו הרב בפלפולא דאורייתא, ]בספר זה בירר הראדזינער שבכל פעם דאיתא בגמ' 'אמרו במערבא' פליג ע"ז בתלמוד בבלי[. כ"ק אאמו"ר זצ"ל עיין אז בהקדמתו מעניני חסידות, באמצע עיונו ניגש אליו ה'קאלאשיצער רב', וכראותו מעיין בההקדמה אמר לו 'דאס איז נישט פאר דיר', בפנים הספר טוב לעיין,
'טובות זכרונות' (המשך)
אבל ההקדמה הוא כפי דרכם בחסידות שלא קבלנו כן מרבותינו הק'. ואמר לו אז: דרך זקיני מרן הדברי חיים זי"ע הוא קרוב לדרך החתם סופר והישמח משה זי"ע, ונקט לדוגמא שהדרך שונה כי היו רגילין להתפלל במאוחר.
יחודא שלים
(מוצש"ק וילך תשפ"ג)
פעם בליל שמחת תורה הבחנתי אצל רביה"ק זי"ע עבודה נשגבה מאוד והיא נפלאת בעינינו. זה הי' אחר אמירת פסוקי 'אתה הראית', טרם שהתחיל ההקפות, כאשר נתנו לידיו הקדושות את הספר תורה הקטן שלו, ומרן התיישב על כסאו. הגבאים המשיכו לחלק הספרי תורה להמכובדים והבעה"ב - שזה נתארך איזה זמן, ובעת שישב מרן על הכסא בעבודתו בינו לבין קונו לפני עבודת הריקודים, הצמיד את הס"ת לגופו הקדוש, והעבירו על ימינו ושמאלו והגביהו מעלה ומטה בסדר ובכוונה מכוונת בישוב הדעת גדול, והיה נראה בחוש שיש לו איזה עבודה נפלאה בזה. ומי יעמוד בסוד קדושים. [כאשר ספרתי זאת להגה"צ ממאנטעווידעא זצ"ל, חקר אותי על כל פרט ופרט והיה גם אצלו לחידוש נפלא].